1
קצב האינפלציה בירידה, רק 1.6% במשך השנה לחודש ספטמבר האחרון - השיעור הנמוך ביותר מאז הקמת הממשלה היוצאת, שקיבלה את המשק עם אינפלציה של 5.3% בשנה שהסתיימה בשנת 2022. שיעור האינפלציה השנתית, כלומר 12 החודשים האחרונים, בירידה רציפה מאז תחילת 2026 - מ-2.4% בינואר לשפל האמור של ספטמבר. למרות האינפלציה לאורך התקופה, השכר הריאלי, כלומר השכר הממוצע למשרת שכיר בניכוי האינפלציה, היה גבוה בשנה האחרונה עפ"י הנתונים האחרונים ב-5.1% לעומת השכר לפני ארבע שנים בתקופת הממשלה הקודמת.
הסיבה לעלייה בשכר הריאלי במשך התקופה הנדונה נובעת ממספר סיבות, והעיקרית שבהן היא מחסור בכח אדם, ראו הסיבות בהמשך, המאלץ את המעסיקים וגם גופים ציבוריים להעלות את השכר. המחסור בכח אדם מביא לשיעור אבטלה נמוך, 2.9% בממוצע מאז תחילת השנה ו-3% לחודש ספטמבר האחרון. שיעור אבטלה כה נמוך, שיעור אבטלה חיכוכית ברובו, גורר מטבע הדברים לעליה נמשכת בשכר העבודה.
אבטלה חיכוכית היא אבטלה זמנית וטבעית הנובעת מתהליך המעבר של עובדים בין מקומות עבודה, או מכניסה ראשונה של מחפשי עבודה לשוק העבודה, כגון בוגרי לימודים אקדמיים, משוחררים טריים משרות צבאי, או עולים חדשים המתערים בהדרגה במשק החדש עבורם. אבטלה חיכוכית תמיד קיימת בכל משק, גם במצבים של תעסוקה מלאה, כמו במשק הישראלי כיום, שכן תהליכי חיפוש עבודה נוטלים זמן מעצם טבעם.
הסקטור העסקי זקוק לכח אדם נוסף בכדי לכסות על המחסור הנובע מימי המילואים. באין מספיק עובדים, ישנה עליה במספר המשרות הפנויות במשק בספטמבר האחרון, מנוכי עונתיות, הגיע ל-148,048, לעומת 114,458 ערב המלחמה, בממוצע מספר המשרות הפנויות בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2026 גבוה ב-14.2% לעומת הממוצע בתשעת החודשים הראשונים של 2023 ערב המלחמה. כיום מוצעים משרות ל-11,477 מהנדסים, 6,203 מפתחי תוכנה, 4,446 הנדסאים וטכנאים ו-5,815 נהגים לאוטובוסים ומשאיות.
2
מספר סיבות למחסור בכח אדם: הירידה לחו"ל של כ-145,000 נפש בשלוש השנים העבריות האחרונות, ישראלים בעלי מיומנויות שנעלמו. נכון, במקביל הגיעו מאז 2023 כ-106,000 עולים, אך מטבע הדברים לעולים החדשים לוקח זמן להטמיע את מיומנויותיהם במשק הישראלי.
הסיבה השנייה היא חסימה, חלקית יש לומר ביושר, של הפלסטינים מיו"ש ורצועת עזה לעבודה בתוך תחומי מדינת ישראל, ואפילו לאחרונה בפעילות עסקית של מפעלים ביו"ש. חלקית, כי הרבה שב"חים מסתובבים במדינת ישראל גם תוך עצימת עיניים.
סיבה שלישית למחסור היא שירות המילואים האינסופי. מעל 130 ימי מילואים במצטבר מאז תחילת המלחמה, 94 ימי מילואים בממוצע בשנת 2024, 78 ימי מילואים בשנת 2025 וכ-60 ימי מילואים השנה לפי שעה, זאת לעומת כ-9 ימי מילואים בשנה בממוצע לפני המלחמה. סיבה רביעית היא כניסה איטית של צעירים לשוק העבודה בגלל המלחמה, בעלי שכר נמוך מטבע הדברים, מה שמעלה בהגדרה השכר הממוצע בכלל המשק.
אז השכר הריאלי אומנם עלה יפה מאוד כפי שצוין לעיל, אך עלינו לזכור כי החל מינואר 2025 לא עודכנו מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי, למעט עדכון מדרגה בהכנסות גבוהות, כך שחלק מהשכירים בתקופות שונות של עלייה בשכר שלהם מאז תחילת 2025 נכנסו למדרגות מס הכנסה גבוהות יותר, ולכן משלמים יותר מס לעומת התקופה הקודמת עד דצמבר 2024.
בכדי לבחון את התוצאה, פונים לרמת החיים בישראל, ופה ישנה הפתעה: רמת החיים ברבע השני של שנת 2026, הרבע האחרון לגביו יש נתונים, עלתה בשיעור גבוה של 5.1% לעומת הרבע השלישי של 2023, טרם 7 באוקטובר, או 4% לעומת הרבע הראשון של 2023.
המשמעות היא כי המשק הישראלי מספק רמת חיים גבוהה מאוד למרות המלחמה, ימי המילואי והקרע החברתי. רמת החיים בישראל עולה גם בשל המשך התעשרות הישראלים. בסוף יוני השנה יתרות הנכסים הכספיים של הציבור הגיע לשיא של כל הזמנים, 7.623 טריליון שקל - סכום המהווה 347.5% מהתוצר, גם זה שיא של כל הזמנים, ארבע שנים קודם לכן יתרת תיק הנכסים של הציבור הייתה 5.047 טריליון שקל, שהיוו 303.3% מהתוצר, בתוך ארבע שנים הנכסים הפיננסיים של הציבור שבידי הציבור עלו בלא פחות מ-51%.
3
הישראלים שהתעשרו משכר, תגמולי מילואים ורווחים פיננסיים, צובאים על המסעדות, מזמינים שליחויות ומרבים בנסיעות הגורמות לפקקים כמעט מסביב לשעון, מבקרים בנמל התעופה בן גוריון, בקניונים, במופעים.
הישראלים מפצים עצמם על המתח הבטחוני שאנו עוברים מעל שלוש שנים באמצעות יציאה לחו"ל, ובשלושת החודשים יולי-ספטמבר השנה חלה עלייה בשיעור חודשי של 6% במספר היוצאים לחו"ל, כלומר כל חודש עליה של 6% לעומת קודמו, זאת לאחר עלייה בשיעור חודשי של 1.8% בשלושת החודשים קודם לכן. בתשעת החודשים הראשונים של השנה יצאו לחו"ל 7.31 מיליון איש לעומת 7.11 מיליון בתשעת החודשים הראשונים של 2025.
פיצוי נוסף של הישראלים, שכאמור שכרם הריאלי עולה בממוצע תוך שהם מתעשרים בשוק הפיננסי, הוא ברכישת כלי רכב: עד כה עלו לכביש השנה 270,000 כלי רכב כפי שהיה בכל שנת 2023, עד סוף השנה יעלו כ-300,000 כלי רכב, שיא חדש. הרכבים הסיניים מציפים את ישראל והשנה יגיע שיעורם לכ-47%.
העלייה בהכנסה והירידה במקביל בריבית מביאה להמשך העלייה בשימוש בכרטיסי אשראי. בשמונת החודשים הראשונים של השנה סך הרכישות והקניות באמצעות כרטיסי אשראי עלו בשיעור של 8.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מזה קניית מזון 7.5%. בשלושת החודשים האחרונים יוני-אוגוסט, עפ"י המגמה עליה בשיעור שנתי של 5.4% מזה עלייה בקניית מזון בשיעור שנתי של 1.4% על רקע הנהירה לחו"ל המפחיתה בהכרח קניית המזון. הירידה בקצב העלייה בקניית מזון היא אחת הסיבות לירידה במחירי המזון בשיעור של 0.4% בחודש ספטמבר ועליה זעירה של 1.1% בלבד במחירי המזון בכל 12 החודשים האחרונים, זאת בניגוד לרושם שנוצר שישנן התייקרויות גדולות במחירי המזון בסופרמרקט.
הסחר הישראלי ממשיך לעבוד היטב והייבוא גדל בהתמדה, מה שגורר ירידה במחירים המוצרים הסחירים מבחינה תחרות בין ישראל והיבוא. מחירי הריהוט וציוד לבית ירדו בשנה האחרונה ב-4.3%, מחירי הלבשה והנעלה ירדו בשנה האחרונה ב-5.7%.
גם במחירי הדירות הישראלים רואים עדנה. מחירי הדירות ביולי/אוגוסט האחרונים ירדו כבר לרמה בה היו אפריל-יוני 2024, כלומר שנתיים לאחור. מאז כינון הממשלה היוצאת מחירי הדירות עלו בכל התקופה ב-4.8% בלבד, מזה ירידה של 1.8% בשנה האחרונה. מחירי הדירות החדשות עלו בכל תקופת הממשלה היוצאת ב-3.4% בלבד, והסיבה העיקרית היא שלאורך התקופה כ-27% מהדירות החדשות היו מסובסדות באמצעות הממשלה כאשר הסבסוד הגיע בשנה האחרונה בממוצע ל-33%.
לפי שעה, התוצר לנפש עפ"י קרן המטבע הבינלאומית יגיע השנה בישראל במונחי דולר אמריקאי ל-72,440, מקום 18, ובשנה הבאה ישראל תהיה עם תוצר של 76,150 דולר - מקום 17 בעולם. ישראל כבר עקפה את המדינות המתאסלמות באירופה, כמו בריטניה עם תוצר של 61,100 דולר לנפש, צרפת עם 51,400 דולר, איטליה עם 45,900 דולר לנפש. ישראל עקפה גם את גרמניה, עם 75,700 דולר לנפש, קנדה, עם 60,100 דולר, וגם את יפן, עם תוצר לנפש של 35,400 דולר לנפש. ישראל מתקשה לעבור את ממוצע שבע המדינות העשירות ה-7G, 79,800, בעיקר מפני שהתוצר לנפש בארה"ב עומד על 95,000 דולר.
4
אלא שעקב אכילס של המשק הישראלי היה ונותר הסקטור החרדי. הממשלה הבאה תידרש לכפות בשיטת הגזר והמקל, בשכנוע ותקציבים מחד ובמניעת תקציבים מאידך, לימודי ליבה לאוכלוסייה שחיה עדיין כמו בשטעטל במאה ה-19. לימודי הליבה חיוניים למשק מודרני המבקש להמשיך לצמוח. ככל שיורחבו לימודי הליבה, יותר חרדים גברים ייכנסו למעגל העבודה. הממשלה תיאלץ גם להרחיב את מעגל המתגייסים בקרב החרדים, בכדי שהעול יהיה יותר שוויוני ויתפנו יותר ידיים עובדות במשק המשווע לכח עבודה.
הממשלה הבאה תצטרך לעשות בדק בית בנושא שיעור ההשתתפות של החרדים בשרות הצבאי. הסיסמה צריכה וחייבת להיות לא התגייסת - אינך זכאי להטבות או למענקים, כולל הביטוח הלאומי וכולל ההנחות מתשלומי ארנונה. גם הסקטור הערבי יהיה חייב בשירות לאומי סדור, שבלעדיו הזכות להטבות מטעם המדינה חייבת להיות מופקעת, כגון ההנחה האדירה והסבסוד של הלימודים האקדמיים באוניברסיטאות. עלות הלימוד באוניברסיטאות ממש נמוכה ומסובסדת מתקציב המדינה, לכל האוכלוסייה, ולא עודכנה שנים ארוכות.
הממשלה הבאה תידרש להחזיר חלק מהתעשיות שנעלמו, תעשיות מסורתיות וכבדות שהתאדו לאחר שהתרגלנו ליבוא זול מטורקיה, שנגדע. עתה ישנן סנקציות על יבוא מתכות ופלדות גם מאירופה, שהאנטישמיות בה נוסקת. חייבים להפוך את הגלגל לאחור: מענקים להקמת מפעלים מסורתיים היום ומיד, שכן לא רק על הייטק יחייה האדם, לא רק על הייטק נוכל להסתמך בשעת חירום. ישראל חייבת לבצע את הרפורמות בתחום כח האדם בכדי להמשיך לצמוח ולהיות מספיק חזקה להכות באויביה. רק תוצר חזק מבטיח את קיום ישראל, ורפורמה בתחום התעסוקה והכשרת עובדים לצורכי המשק של כלל האוכלוסייה הוא צו השעה לכל המפלגות המתחרות על קולו של הבוחר בשבוע הבא.