1.
פולין נמצאת תחת איום מתמיד זה מאות שנים, וגם עתה יש עליה איום של ממש מרוסיה המבקשת להתפשט מערבה בהמשך לפלישה לאוקראינה לפני קרוב לארבע שנים. פולין חוותה כאב, ארבע פעמים המאות האחרונות היא חולקה כאילו הייתה עור דב בין מדינות שכנות ורחוקות: בין בריה"מ וגרמניה הנאצית בשנת 1939, לאחר הסכם מולוטוב-ריבנטרופ; בשנת 1795 בין פרוסיה, רוסיה ואוסטריה; בשנת 1793 בין רוסיה ופרוסיה, ובשנת 1772 בין האימפריה הרוסית והאימפריה האוסטרית לבית הבסבורג.
לפולין נמאס מהאיומים של המדינות הסובבות אותה, היא מתחמשת ומגדילה משמעותית תקציב הבטחון שלה ל-4.6% מהתוצר - מקום ראשון בקרב מדינות נאט"ו ולעומת 7.8% בישראל ו-7.8% ברוסיה ורק 2.2% באיחוד האירופי וכ-3.3% בארה"ב.
פולין רוצה לסמוך רק על עצמה. היא רוכשת באגרסיביות זהב מוניטרי, במטרה להגדיל את היתרות שלה. היעד הוא 700 טונה זהב, והיא כמעט שם. 672.9 טונה - המקום העשירי בעולם בהחזקת זהב שיהיה, כך היא מקווה, מטבע לשעת חירום שבו תוכל לעשות שימוש בזמן מצוקה. מדינות שמחזיקות זהב יודעות כי אינו נושא ריבית, בניגוד לאג"ח. לזהב יתרון: אין אפשרות לאומות אחרות להטיל עיצומים על שימוש ביתרות זהב מוניטרי של מדינה המחזיקה בו לעומת אג"ח, שמדי פעם ארה"ב מקפיאה למדינות אחרות, או סנקציות בהעברת הון ממדינה למדינה, כפי שהטילו מדינות המערב על רוסיה.
הזהב שימש כמטבע אולטימטיבי לשעת חירום במשך דורות טרם כניסת מטבעות הקריפטו, שהם בעלי אופי דומה. קשה למדינה להטיל עיצומים על מדינה אחרת באמצעות המטבעות הבנויים על מערכות הבלוקצ'יין. עדיין ארה"ב מחזיקה במרב בין מדינות העולם בזהב מוניטרי, בהיקף של 8,133.5 טונה, לצד 328,372 ביטקוין שמחזיקה ממשלת ארה"ב. גרמניה מחזיקה ב-3,350.3 טונה זהב, איטליה מחזיקה ב-2,451.8, צרפת ב-2,437.
סין מגדילה בהתמדה יתרות הזהב שלה בעקביות ומחזיקה ב-2,409.6 טונה זהב ו-190,000 ביטקוין שנתפסו, רוסיה מחזיקה ב-2,283.8 טונה זהב, שוויץ ב-1,039.9, הודו ב-880.5, יפן מחזיקה ב-845.9 טונה זהב. קריפטו? אוקראינה מחזיקה ב-46,351 מטבעות ביטקוין, בהוטן ב-13,000 ואל סלבדור, הראשונה בעולם שאימצה מטבעות קריפטו כהלך חוקי לחלוטין, מחזיקה ב-5,800 ביטקוין.
מדינת ישראל באמצעות הבנק המרכזי החזיקה מקום המדינה ועד 1970 בין 10-25 טונה זהב. השיא בהחזקת זהב היה בשנת 1990 עם 31.8 טונה, ואז בנק ישראל החליט לחסל את היתרות המונטריות. למעשה, מאז 1993 ישראל אינה מחזיקה בזהב כמדיניות מוניטרית. מחירו של הזהב עלה מאז נטישת הזהב ע"י ישראל ב-1,105%, מכ-333.15 דולר לאונקיה בסוף 1992 ל-4,015 דולר לאונקיה באחרונה. נגיד בנק ישראל שבמהלך כהונתו חוסלו כל יתרות הזהב של ישראל הוא פרופ' יעקב פרנקל שמונה לתפקיד באוגוסט 1991, ותהליך המכירה החל בתקופתו של הנגיד פרופ' מיכאל ברונו, במסגרת ליברליזציה כמעט מוחלטת של הפיקוח על מטבע חוץ.
יתרות המט"ח בזהב שמשו את ישראל ככרית ביטחון לשעת חירום. בעוד שפרנקל רצה לצמצם את נוכחות הבנק המרכזי בשוק המט"ח ולנקות את התיק מנכסים סטטיים כמו זהב ולא עשה מעבר לכך דבר, החליט לעומתו פרופ' סטלי פישר, נגיד הבנק הטוב ביותר שהיה לישראל, כי הבנק יהיה שחקן פעיל ומרכזי בשוק המט"ח, תוך הפיכת תיק היתרות המט"ח לתיק השקעות גלובלי ומגוון המשיא רווחים. המודל של הניהול המוניטרי של פרופ' פישר, הנגיד שהציל את ישראל מהמשבר העולמי בשנת 2008, פועל בבנק המרכזי עד היום.
2.
הזהב ומטבעות הקריפטו מהוות עבור מדינות מעין חוסן לשעת חירום של חרמות. בנקים מרכזיים רכשו ברחבי העולם 4,000 טונה זהב מאז הפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. ישנן רכישות מדווחות לקרן המטבע הבינלאומית וישנן רכישות סמויות. הרוכשת הגדולה ביותר היא פולין ואחריה רוסיה, טורקיה, הודו, סינגפור, ברזיל ואפילו עיראק.
כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו נשאל בשבוע הקודם לגבי אפשרויות התמודדות של ישראל מול חרם נגד ישראל, עקב הכרזותיה של ממשלתה השמאלנית האנטי-ישראלית הבריטית, הוא אמר שנבחנות כל האפשרויות, כולל שימוש במטבע קריפטו - לא כלכלת קריפטו, אלא בחינת כל המסלולים לשעת חירום.
נתניהו לא הזכיר את הזהב כדרך לחמש את ישראל לשעת חירום. מכאן קמה מהומה שנבנתה בעיקר על ידי "רל"ביסטים" (רק לא ביבי) שהגיעה לשעריו של בנק ישראל, שאינו מחזיק בזהב לשעת חירום ולא בקריפטו לשעת חירום. ההודעה פורסמה שלושה ימים לפני הבחירות - תמוה להתערבות של רשות מוניטרית במערכת הבחירות בישראל.
המפקח על הבנקים בין 2020-2023, יאיר אבידן, אמר בנובמבר 2022 כי "פעילות הקריפטו תחת גופים פיננסיים מסורתיים הינה פעילות חדשה יחסית, ומשכך יש חוסר-ודאות לגבי התפתחות המודלים העסקיים בתחם זה. כרגולטור המעודד חדשנות, לפיקוח על הבנקים יש אחריות דואלית: מצד אחד לא לבלום את החדשנות שבפעילות הקריפטו והטכנולוגיה התומכת בה אלא לאפשר את התפתחותה, ומצד שני, לוודא גישה זהירה ביחס לסיכונים הנובעים מפעילות זו תוך הבטחת ההגנה המרבית האפשרית על הלקוח." כלומר בנק ישראל - במקרה זה המפקח על הבנקים בעצמו - ראה בקריפטו עוד כלי לצד כלים אחרים. עוד נאמר כי "הפיקוח על הבנקים סבור כי בפעילות קריפטו ובטכנולוגיה התומכת בפעילות זו יש פוטנציאל חדשנות בעולמות הפיננסיים. פעילות של גופים פיננסיים מסורתיים בתחום, לצד גופים אחרים שכבר פעילים שנים רבות, תאפשר התפתחות של מודלים עסקיים חדשים". אז מה, לפתע חדשנות היא דבר רע אצל בנק ישראל?
נחזור לעניין סנקציות על ישראל ועל מערכת הבנקאות הישראלית. נתחיל עם הסנקציות ההיפותטיות, סנקציות ממוקדות מול סנקציות סיסטמיות. היסטורית, צעדים אירופיים נגד מדינות שאינן חברות באיחוד נוטים להתחיל כסנקציות ממוקדות, כגון מגבלות על ישויות ספציפיות הפועלות באזורים שבמחלוקת או על אנשים ספציפיים - ולא כניתוק כולל של מערכת הבנקאות של מדינה ריבונית שלמה. ניתוק סיסטמי, בדומה לצעדים שננקטו נגד רוסיה או איראן, דורש קונצנזוס פוליטי מלא או ברמה גבוהה מאוד באיחוד האירופי, נושא שנותר במחלוקת פוליטית עקב חילוקי דעות פנימיים באיחוד.
פה אזכיר כי המגבלה היסודית שעומדת בפני מוסדות פיננסיים אירופיים, גם הבריטית שאינה באיחוד האירופאי, היא התלות המוחלטת שלהם במערכת הסליקה של הדולר האמריקאי בה שולט הבנק המרכזי של ארה"ב, הפד האמריקאי והכל בפיקוח של משרד האוצר האמריקאי.
המציאות היא כי אם אירופה תנסה באופן חד-צדדי להגביל או להטיל סנקציות על בנקים ישראליים בזמן שממשל ארה"ב שומר על תמיכה חזקה בשילוב הפיננסי של ישראל, היא תהיה בבעיה. ישנה הגנה באמצעות סנקציות משניות. אם משרד האוצר האמריקאי מתיר או מדגיש במפורש כי עסקאות בינלאומיות עם מוסדות ישראליים צריכות להישאר פתוחות, בנקים אירופיים יתמודדו עם דילמה רגולטורית חמורה.
מעל 80% מהסחר העולמי והעברות הכספים הבינלאומיות עוברים דרך חשבונות קורספונדנט אמריקאיים או מבוצעים בדולר ארה"ב. כל בנק אירופי שיסרב לעבד עסקאות עבור מדינה ריבונית, מסתכן בהפרת תאימות הרגולציה האמריקאית, דבר שעלול לסכן את הגישה שלו עצמו לשירותי סליקה דולריים בינלאומיים. משרד האוצר האמריקאי יכול להטיל סנקציות משניות, לבטל רישיונות בנקאות קורספונדנט אמריקאיים, או לקנוס בנקים זרים שיכשילו במכוון הסכמי סחר או ביטחון שנתמכים על ידי ארה"ב.
אף שמערכת SWIFT כפופה לדין הבלגי, ולפיכך לכללי האיחוד האירופי, התשתית הגלובלית שלה תלויה כבדות בציות הן למסגרות הרגולטוריות של האיחוד האירופי והן לאלו של ארה"ב, בסכסוכים גיאופוליטיים בעבר, ונסיונות חד-צדדיים של גופים אירופיים לבודד מגזרי בנקאות ללא תיאום עם ארה"ב יצרו חיכוך שיפוטי חמור. בנקים אירופיים גדולים העדיפו באופן רוטיני לציית לכללי משרד האוצר האמריקאי על פני הנחיות אירופאיות מקומיות, כדי להימנע מאובדן הגישה לשוק האמריקאי.
לחילופין, ישנה מערכת סליקה ישירה, מעבר למנגנוני סליקה במטבעות שאינם אירופיים או שימוש בקווי חילופין, SWAP, בין בנקים מרכזיים. כלומר, בנקים אירופיים אינם יכולים לפעול בקלות בנפרד מהמערכת הפיננסית האמריקאית, ואם מוסדות אירופיים יאכפו צעדים המתנגשים עם תקנות משרד האוצר האמריקאי או המדיניות האסטרטגית של ארה"ב, הם מסתכנים בעונשים רגולטוריים בתביעות משפטיות, או באובדן זכויות הסליקה בדולר אמריקאי.
שימו לב לשליטה האמריקאית במערכת הבנקאות מסוף מלחמת העולם השנייה. למעשה כל עסקה בעולם המבוצעת בדולר אמריקאי, גם אם היא מתרחשת בין חברה ישראלית לחברה אירופית, חייבת לעבור דרך מערכת הסליקה של ארה"ב. מכיוון שכל העברה דולרית עוברת בתוך צינורות הסליקה האמריקאיים, משרד האוצר האמריקאי הוא בעל סמכות שיפוט מלאה על העסקה, כל עסקה באשר היא.
אז אם בסופו של דבר ישראל תלויה ישירות ובעקיפין במשרד האוצר אמריקאי ובממשל האמריקאי, אין חשיבות של ממש לסנקציות המאיימות מצד אירופה. אם ארה"ב תבקש לפגוע בישראל, נניח שייבחר נשיא אנטי-ישראלי, אזי ארה"ב תפגע גם בציוד הצבא הישראלי במערכות מטוסים ומסוקים עד ציוד הנדסי כבד, כפי שעשה ג'ו ביידן בעידודו של ברק אובמה עת בלם מכירת CATERPILAR לישראל שעושה בו שימוש להרס בתי מחבלים ברצועת עזה.
3.
הממשלה החדשה שתקום עתה תצטרך לבחון את נושא ביזור עתודות המט"ח של ישראל, להוציא את הבלעדיות של בנק ישראל בסוגייה, אולי לרכוש זהב מחדש, אולי לפתח את מערכת הקריפטו ואולי לקשור מערכות סיניות לישראל. לממשלה חובה להנחות את הבנק המרכזי בנושא וגם להסביר לבנק המרכזי שאינו יכול להתערב בסוגיות מדיניות-פוליטיות. אולי על ישראל כדאי לשאול את ממשלת פולין למה היא לחוצה בנושא היתרות, למה הם קונים זהב, למה הם מתחמשים. אפשר ללמוד גם מעוד מדינות ממזרח אירופה שלא נפלה לידיו של הגוש הפרוגרסיבי שבאירופה.
צריך לזכור כי הגוש הפרוגרסיבי מתפשט לאנטישמיות במסווה של אנטי-ישראליות. ישראל צריכה להתקרב עוד יותר למדינות מזרח אירופה, שדוחים את הפרוגרסיביים ואת תנועת המלקחיים של צבא המהגרים המוסלמים החונקים והורסים את מערב אירופה. ישראל חייבת להיחלם באמצעות הרשתות החברתיות גם נגד ה-WOKE בארה"ב. ישראל צריכה להיות מוכנה לא רק מוניטרית ומשקית, אלא גם באמצעות הרשתות החברתיות בהשקעה של מאות מיליוני דולרים, שם הזירה לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-7 בנובמבר 2028. נוכל להחזיק מעמד נגד כל צוררינו לפי שעה עם הנשיא דונלד טרמאפ, מה יהיה ב-20 ינואר 2029 עת יכנס נשיא חדש לבית הלבן? לכך צריך להתכונן היטב.