דנית לפני כמה ימים לסניף של מנגו, הסתובבה בין הקולבים ומצאה בלייזר שחור שמצא חן בעיניה, ב־400 שקלים לפי השלט ליד, סכום כבד על הארנק שלה. כשהסתכלה על התווית ראתה שכתוב עליה 39.99 אירו, כי מישהו בחנות שכח לכסות את המחיר במדבקה ישראלית.
בדרך לקופה נזכרה בפוסט שקראה לפני כמה שנים, על חוק שמחייב חנויות למכור מוצרים לפי המחיר שמופיע עליהם, גם אם הוא במטבע זר. ברגליים רוטטות שאלה אם צריך לחייב אותה בסכום שמופיע על הפתקית. בלי להתבלבל, המוכרת אמרה שכן.
"אבל פה מגיע הטוויסט", כתבה בפוסט שפרסמה בפייסבוק. "היו לי במקרה גם 36 נקודות במועדון. אז אחרי כל החישובים והנקודות, שילמתי על בלייזר שמחירו 400 שקל את הסכום המדהים של 3.52 ש"ח בלבד. אני חושבת שהבלייזר הזה עלה לי פחות מהקפה ששתיתי בדרך לחנות".
יפה לדנית, פחות יפה למנגו ולנו, הפראיירים שמשלמים מאות שקלים על בגדים שנמכרים בחו"ל בשליש מחיר.
פער של כמעט פי שלושה
אבל לפני שנגיע לפערי המחירים, נתעכב לרגע על סעיף 17ב לחוק הגנת הצרכן, שמחייב חנויות להציג מחיר בשקלים, בצורה ברורה ולא משנה אם זאת חנות בגדים או מזון. הוא גם קובע שהמחיר שמופיע על המוצר הוא המחיר המחייב, גם אם בקופה דורשים יותר. האחריות לסימון נכון היא של החנות.
מה שהחוק לא קובע הוא שמחיר של 39.99 אירו הופך אוטומטית ל־39.99 שקלים, אך לרוכש יש במקרה זה קייס משמעותי לרכוש את הבגד במחיר המספרי. במקרה הזה המוכרת הסכימה לחייב לפי המספר שעל התווית, והרשלנות של מי ששכח לכסות את המחיר האירופי הסתיימה ברווח יפה ללקוחה.
ועכשיו, למספרים שמאחורי המדבקה. 39.99 אירו הם כ־143 שקלים, לפי שער האירו האחרון. הבלייזרים שלידו נמכרו ב־400 שקלים. נכון, לא בדקנו שמדובר באותו דגם בדיוק, אבל בהשוואה בין המחירים האלה מדובר בפער של 257 שקלים. כמעט פי שלושה. 180% יותר.
מי שקונה בגדים בחו"ל מכיר את התופעה. נכנסים לסניף של רשת בינלאומית, רואים את המחירים והקריזה שוטפת את המוח. אותה רשת שמוכרת בישראל, עם אותם פריטים בדיוק, רק שבקופה משלמים מחיר הוגן.
התירוצים של עלויות הובלה, שכירות, עובדים ומסים כבר יצאו לנו מכל החורים. גם באירופה משלמים משכורות, משנעים סחורה, שוכרים חנויות ומשלמים מסים. לא כל הפערים נובעים בהכרח מהרווח של הרשתות, אבל קשה לקבל את המחירים בישראל בלי לקבל הסבר משכנע.
בלאק פריידי?
כשזה קורה בנובמבר, חודש המבצעים הגדול, רגע לפני הבלאק פריידי, זה בכלל מטריף. עוד מעט יוצפו חלונות הראווה בשלטים שמבטיחים עשרות אחוזי הנחה, ואנחנו נרוץ לקנות כי חיכינו כל השנה.
להזדמנות הזאת, כשבפועל, גם אחרי ההנחה של חגיגות השופינג, עוקצים אותנו במחיר גבוה בעשרות אחוזים מהמחיר הרגיל בחו"ל.
בואו ניקח את הבלייזר שנמכר ב־400 שקלים. נגיד שהרשת עושה עליו של 30%, והמחיר שלו צונח ל- 280 שקלים. וואו. חסכנו 120 שקלים. זה עדיין כפול ממה שהיינו משלמים באירופה.
אז נכון שלא כל הפריטים נמכרים בישראל בפערים כאלה, ולא כל קנייה בחו"ל משתלמת. אבל הפערים בין המחירים כאן למחירים באירופה בהחלט מצדיקים בדיקה. במיוחד ברשתות בינלאומיות שמוכרות את אותם מותגים בשני המקומות.
קבלו טיפ שימושי לימים כאלה. לפני שאתם מסתערים על מבצעי הבלאק פריידי, תעשו לעצמכם טובה ותבדקו את המחירים בחו"ל. לא את אחוז ההנחה. את המחיר הסופי.
ואם אין חופשה מתוכננת, ואף אחד לא נוסע בקרוב, תבדקו את התווית על המוצר. כמו בלוטו. הסיכוי לזכות לא גבוה, אבל תמיד כדאי לנסות. אולי מישהו שם שכח להדביק את המחירים בשקלים על המחיר במטבע זר, או התבלבל במדבקה לטובתם.