אוניברסיטה סינית בעלת קשרים עמוקים לצבא השחרור העממי רכשה בחודש שעבר את שבבי ה-AI העוצמתיים H200 של חברת אנבידיה (Nvidia), למרות היותה כלולה ברשימת יצוא שחורה של ארצות הברית. ממצאים אלו, העולים מתוך רישומי רכש רשמיים ונחשפו הבוקר (רביעי) בסוכנות הידיעות רויטרס, מציפים מחדש את הפערים הדרמטיים במאמציה של וושינגטון לבלימת הגישה של בייג'ינג לטכנולוגיות מתקדמות.
גילוי הרישומים מגיע בעיתוי רגיש במיוחד עבור ענקית השבבים. אנבידיה והמנכ"ל שלה, ג'נסן הואנג, עומדים בפני ביקורת גוברת בוושינגטון בשל פועלו של הואנג למען הקלת המגבלות על מכירת שבבי AI לסין, זאת בעקבות דיווחים שהעלו כי הואנג עצמו מהווה יעד למבצע ריגול סיני.
ברקע הביקורת, הואנג ממשיך לטעון כי המשך המכירות האמריקאיות לשוק הסיני ישמור על ההובלה הטכנולוגית של ארצות הברית ויותיר את הלקוחות בסין תלויים בטכנולוגיה אמריקאית. מנגד, מחוקקים אמריקאים משני צידי המתרס מזהירים כי גישה לשבבים העוצמתיים ביותר של החברה עלולה להאיץ את פיתוח מערכות הבינה המלאכותית של סין לטובת תכנון נשק, ניתוח מודיעין ומודרניזציה צבאית.
הלחץ בקונגרס עולה, ודמוקרטים ורפובליקנים כאחד דוחקים להחמרת הפיקוח, כולל דרישות למעקב אחר שבבים והרחבת הפיקוח הפרלמנטרי על היצוא. הביקורת אף הולידה דרישה מצד שלושה ראשי ועדות בקונגרס מטעם המפלגה הרפובליקנית לקבלת תדרוך עם הואנג ב-18 בנובמבר, בנוגע למגעיו המדווחים עם גורם מודיעין סיני לכאורה.
רכישה דרך מתווכים מקומיים
מרישום רכש מ-21 באוקטובר שהופיע באתר האינטרנט של האוניברסיטה הפוליטכנית של צפון-מערב - חברה בקבוצת "שבעת בני ההגנה הלאומית" של אוניברסיטאות עילית הממוקדות בתחום הביטחון - עולה כי המוסד רכש בחודש שעבר שני שבבי H200 תמורת 874,700 יואן (כ-123,000 דולר). השבבים שנרכשו עבור בית הספר לניהול של האוניברסיטה לא הגיעו ישירות מאנבידיה, אלא נקנו דרך חברה מקומית בשם Shaanxi Bosuan Network Technology.
דגם ה-H200 נחשב לאחד השבבים בעלי היכולות הגבוהות ביותר של אנבידיה לאימון והפעלת מערכות AI מתקדמות. היצוא שלו כפוף לאישורי רישיון אמריקאיים - אשר ככלל נדחים מראש עבור מוסדות הנמצאים ברשימה השחורה. עם זאת, הרישומים מראים כי האוניברסיטה הפוליטכנית של צפון-מערב השיגה השנה גישה לשבבי H200 ולמעבדי AI עוצמתיים נוספים של אנבידיה גם באמצעות חמישה חוזים לשכירת קיבולת מחשוב מחברות סיניות.
האוניברסיטה הפוליטכנית של צפון-מערב, שמקום מושבה בעיר שיאן, מבצעת מחקרים הקשורים למטוסי קרב, טילים ולוויינים. בשל מעורבותה לכאורה בפעילויות תפוצת טילים ומחקר צבאי, הכניס אותה משרד המסחר האמריקאי לרשימת הסחר השחורה עוד בשנת 2001, והדק את המגבלות בשנת 2019 תוך קביעת מדיניות של דחייה כמעט מוחלטת לרישיונות יצוא.
עקיפת המגבלות בתעשייה הביטחונית
תמונת הרכש מדגישה כיצד מוסדות סיניים בעלי קשרים צבאיים ממשיכים להשיג עוצמת מחשוב אמריקאית דרך ספקים מקומיים - בין אם על ידי רכישת השבבים ובין אם על ידי שכירת גישה מרחוק לשרתים המכילים אותם.
סקירה של סוכנות הידיעות רויטרס, שכללה 26 רישומי רכש ורישומים תאגידיים בסין מהשנה הנוכחית, חשפה אוניברסיטאות ומכוני מחקר נוספים, מהם בעלי קשרים הדוקים לתעשיית הביטחון או למחקר הצבאי, שרכשו שבבי אנבידיה המוגבלים ליצוא או שכרו גישה לשירותי מחשוב המבוססים עליהם.
המדיניות האמריקאית בנושא מורכבת: אמנם ממשל הנשיא דונלד טראמפ החל לאשר בינואר יצוא מסוים של שבבי H200 לסין על בסיס פרטני, אך מדיניות זו לא ביטלה את המגבלות הנפרדות החלות על ארגונים ברשימה השחורה. בנוסף, כללי הרישוי מינואר מחייבים אמצעי הגנה המונעים מבלתי מורשים ברשימה השחורה וממשתמשי קצה צבאיים גישה מרחוק לשבבים שיוצאו, כולל מעבדי H200 ודגמים מתקדמים פחות.
למרות זאת, בבית הספר לאבטחת סייבר של האוניברסיטה הפוליטכנית הוענקו בינואר שני חוזים לשבעה חודשים לגישה לשרתים המכילים שמונה שבבי H200 כל אחד, לטובת כוונון עדין של מודלי AI ואימון בלמידת חיזוק. האוניברסיטה אף שכרה גישה לשרתים המכילים שמונה שבבי Nvidia A100 ושמונה שבבי A800 - דגמים שייצואם חסום באופן גורף לכל ישות סינית. באפריל רכש מכון נוסף באוניברסיטה שירותי מחשוב שהתבססו על לפחות 24 שבבי A100 לטובת סימולציות של מבנים ודינמיקת נוזלים.
הרכישות הללו בוצעו מול ספקי טכנולוגיה סיניים מעוטי מוניטין, כאשר הרישומים כמעט ולא סיפקו מידע על מקור המעבדים או מיקום השרתים. לפי החוק בסין, סוכנויות רכש ציבוריות מחויבות לוודא כי הספקים מסוגלים למלא את ההזמנות בטרם הכרזה על זכייה וחתימה על חוזים.