הוא נראה כמו גיק מחשבים, רחוק מאוד מלהיות החתיך של השכבה או גבר מסוקס שנשים רודפות אחריו. אבל מתברר ששווי של 185 מיליארד דולר הופך גם את ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, למספיק סקסי כדי למשוך את תשומת לבה של יפהפייה סינית בשם אליס הואנג, בכירה לשעבר בחברת טכנולוגיה מסינגפור.
במשך תקופה ניהלו השניים רומן סוער במיוחד, והמנכ"ל המסונוור לא העלה על דעתו שהאישה שהפעילה עליו את קסמיה חשודה בעיני המודיעין האמריקני כמרגלת סינית. עכשיו הואנג, שנשוי ואב לשניים, נאלץ להסביר לא רק לאשתו למה בגד בה, אלא גם לדירקטוריון החברה איך הסתבך ברומן שסיכן אותה ועלול לעלות לו בתפקידו.
לפי הפרסומים בארצות הברית, המודיעין האמריקני חושד שאליס גויסה כדי לאסוף מידע על אנבידיה ואולי גם להשפיע על מכירת השבבים המתקדמים שלה לסין. הואנג כבר הודה בבגידה, התנצל בפני משפחתו ועובדיו והבטיח לשתף פעולה עם החקירה שפתח הדירקטוריון. עדיין לא הוכח שהעביר מידע סודי או שידע על פעילות ריגול, אבל בארצות הברית כבר מדברים על האפשרות שיודח מתפקידו.
מבחינתנו, הישראלים, כל הסיפור הזה היה יכול להישאר רכילות עסיסית במיוחד. מיליארדר בן 63, אישה יפה, רומן אסור וחשדות לריגול סיני. מה עוד צריך בשביל בינג' חורפי בנטפליקס?
אלא שלאנבידיה יש השפעה כל כך גדולה על הכלכלה הישראלית, עד שהרומן המטופש של המנכ"ל שלה עלול לעלות גם לנו ביוקר. ולא מדובר בכמה שקלים.
בשנת 2020 רכשה אנבידיה את מלאנוקס הישראלית תמורת כ־7 מיליארד דולר, והפכה את הטכנולוגיה שלה לחלק מרכזי במערכות שמפעילות את מהפכת הבינה המלאכותית. מאז היא המשיכה להתרחב בישראל, רכשה חברות נוספות והפכה את המדינה למרכז הפיתוח הגדול ביותר שלה מחוץ לארצות הברית.
אנבידיה מעסיקה כאן כ־6,200 עובדים, אבל התרומה שלה למשק גדולה בהרבה מהמשכורות שהם מקבלים. לפי הדוחות הכספיים שלה, בשנת הכספים שהסתיימה בינואר 2026 שילמה החברה בישראל מס הכנסה בסכום של 1.287 מיליארד דולר. באוקטובר האחרון העריך יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, שקצב גביית המסים מפעילותה בארץ כבר מגיע לכ־2.5 מיליארד שקל ברבעון. סכומים שמסייעים למדינה לצמצם את הגירעון ולממן את ההוצאות שלה.
וזה עוד לא הכול. חלק מהמוצרים של אנבידיה מפותחים בישראל, מיוצרים בטייוואן ונמכרים ברחבי העולם. הם לא עוברים בכלל בגבולות המדינה, ובכל זאת חלק מהערך שלהם נרשם כיצוא ישראלי ותורם לצמיחה. בלי פעילות ייצור בחו"ל שמיוחסת בעיקר לאנבידיה ולכמה חברות נוספות, הצמיחה של ישראל בשנת 2025 הייתה יורדת מ־3.5% לכ־2.1% בלבד.
בדצמבר האחרון הכריזה אנבידיה על הקמת קמפוס ענק בקריית טבעון, בהשקעה של מיליארדי שקלים, שצפוי להכיל יותר מ־10,000 עובדים. בשביל הצפון מדובר באלפי מקומות עבודה, עסקים חדשים והכנסות לרשויות המקומיות.
ולכל זה יש קשר הדוק לאיש אחד. אותו ג'נסן הואנג, שמתגלה כאיש עסקים מבריק, אבל כנראה קצת פחות מוצלח בבחירת המאהבות שלו.
הואנג הוא אוהד מושבע של ישראל. גם בזמן המלחמה הוא המשיך להשקיע כאן, תמך בעובדיו הישראלים והצהיר שאנבידיה מחויבת לישראל במאה אחוז. עם ההכרזה על הקמפוס בקריית טבעון הוא הגדיר את ישראל כבית השני של החברה.
נכון, אנבידיה לא עושה לנו טובה. היא מרוויחה היטב מהטכנולוגיה שמפתחים כאן, והמהנדסים הישראלים הם מהטובים בעולם. אבל אי אפשר להתעלם מהחיבה האישית של הואנג לישראל ומהחלק שלו בהחלטות שהפכו אותה לאחד המרכזים החשובים של החברה.
אם דירקטוריון אנבידיה יחליט ששיקול הדעת שלו כשל ושהאמון בו נפגע, ויבעטו בו החוצה, מנכ"ל חדש לא בהכרח יהיה בעדנו. הוא עלול לבחון מחדש השקעות עתידיות ולהעדיף מדינות אחרות.
זה לא אומר שהמרכזים הישראליים ייסגרו. הם חשובים לאנבידיה מבחינה עסקית, ולא רק בזכות החיבה של המנכ"ל. אבל אף אחד לא מבטיח שמחליפו ימשיך להשקיע כאן באותה התלהבות.
ויש עוד תרחיש מדאיג. חקירה מתמשכת, לחץ מצד הקונגרס האמריקני וחשדות לקשר עם המודיעין הסיני עלולים להפוך אותו לברווז צולע, לפגוע במעמדו וביכולת שלו לקדם החלטות גדולות. גם כוחו מול הממשל האמריקני, במיוחד בנושא מכירת שבבים לסין, עלול להיפגע.
בשני המקרים ישראל תשלם מחיר כבד. פחות השקעות, פחות מסים ואולי גם פגיעה ביצוא ובצמיחה. לא בהכרח מחר בבוקר, אבל כשחברה אחת תורמת כל כך הרבה למשק, גם משבר ניהולי שלה יכול להפוך לבעיה שלנו.
כי ככל שאנבידיה מצליחה יותר, כך גדלה התלות של מסעודה משדרות במה שעושה המנכ"ל שלה בחדר המיטות שלו. וזה מסוכן.