גדי איזנקוט, שים לב: המינוי הראוי ביותר שלך הפך לבלתי אפשרי

נתחיל בחדשות הטובות, שעשויות להיות טובות אפילו עוד יותר אם יגיע גדי איזנקוט לרגע המיוחל שבו יתקשר לנשיא המדינה ויאמר לו: "עלה בידי": הגלריה שתעמוד לרשותו היא מצוינת.

זה לא רק בסיעתו, אלא גם (ואולי אף בעיקר) בסיעת "ביחד" (ובמידה פחותה גם אצל "ישראל ביתנו" ו"הדמוקרטים"), אבל נדמה כי מעולם לא עמדה לרשות ראש ממשלה (כלומר, אם יהפוך לכזה) חבורה כזאת של אנשים בעלי יכולות ביצוע מוכחות.

אחרי ארבע שנות שלטון של שרים (בודדים יוחרגו מהכלל הזה) וראשי ועדות איומים ונוראים - בורים ועמי ארצות, חסרי סטייל ובעיקר חסרי יכולות ביצוע, נדמה שמגיע לנו שירות טוב יותר מנבחרי הציבור שלנו.

זה הרגע שבו, לכאורה, היה צריך להדליק את האורות בוועדת הכספים של הכנסת, לנקות את טיפות הרוק שהותיר אחריו היו"ר היוצא, חשוד באונס שתקף בגסות כל מי שניסה (ובעיקר ניסתה) להתנגד לדעתו - ולברך את היו"רית החדשה, שהיא ללא ספק המתאימה ביותר לכהן כיושבת ראש הוועדה החשובה הזאת.

אז למה מסתתרת בתחילת הפסקה הקודמת המילה "לכאורה"? תכף נגיע לזה, אבל לא לפני שנקבע שמדובר ביו"רית מעולה, לפחות על הנייר. כישוריה הוכחו במגוון תפקידים, רובם במגזר הציבורי ששיאם היה מנכ"לות משרד התקשורת תחת השר יועז הנדל, משרד שבו קדמה אבישר-בן חורין כמה רפורמות חשובות לטובת הציבור בישראל.

הוסיפו לזה ביוגרפיה מעוררת השראה: בת לעולים ממרוקו עם אב פעיל בית"ר, שגדלה במגדל העמק - והתבלטה כבר מגיל צעיר: כמדריכה בתנועת הנוער, כחיילת וקצינה מצטיינת בצבא - ומאז הלכה מחיל אל חיל. בשנת 2013, בהיותה בת 37 נבחרה בפרויקט של "דה מרקר" לאחת מהצעירים המבטיחים, אנשים מתחת לגיל 40 ש"עוד נשמע עליהם" - בחרו וצדקו.

זאת ועוד: מעבר לרזומה המרשים, הן בפן האישי והן בפן המקצועי, יש פה גם מסר מגדרי חשוב: אבישר-בן חורין תהיה האישה הראשונה לכהן בתפקיד שלדעת רבים הוא השני בהיררכיה הכלכלית, אחרי שר האוצר.

זה אמנם לא יהיה בגדר "אפליה מתקנת" לאור כישוריה המדברים בעד עצמם, אבל כאשר נזכרים בכך שקודמה בתפקיד נחשד באונס וככל הנראה הפיק הנאה מיוחדת מהשפלה של יועצות למיניהן, עת ניהל באגרסיביות את דיוני הוועדה - וקודמו בתפקיד (להבדיל כמובן) מגיע ממפלגה שאין נשים ברשימתה לכנסת, יש פה גם מסר שוויוני חשוב.

ואחרי שנכתבו כל המילים החמות האלה, שמוכרחות לעמוד לזכות היו"רית החדשה של הוועדה, נאמר שמדובר במינוי שמוטב שיבוטל או לפחות יעוכב מעט.

למה? כי הימים אינם ימים כתיקונם, אלא ימים של שרטוט קווים בחול. לא רק הבדל פוליטי צריך להבדיל בין הגושים, אלא גם הבדל מוסרי ברור וחד.

הפסקה האחרונה עלולה לקומם אנשים מוסריים, ישרים והגונים שבחרו בליכוד או באחת ממפלגות הגוש שלו, ועל כן ראוי להסביר אותה לפרטיה. זה לא שמנהיגי ומצביעי המרכז-שמאל נעלים מוסרית על בוחרי הימין, ממש לא.

הכוונה היא להידרש שוב למשפט הנדוש: "זה לא עניין של ימין ושמאל" אלא של מנהיגות אחרת. כלומר, לא עניין של קידום תהליך מדיני מזה או סיפוח שטחים מזה, אלא בעשייה למען הכלל מתוך תחושה של שליחות ציבורית, כזאת שנאמנה לכלל אזרחי ישראל.

זאת להבדיל מנאמנות לקבלני קולות, חלקם מרקע עברייני, שמרוכזים בישראל בעיקר במפלגה אחת - פעם תנועה פוליטית מפוארת והיום סמל לשחיתות, ששורדת כמפלגה הגדולה בישראל רק מכוח האינרציה.

זה המקום להגיד לציבור משהו כמו: תראו, ההבדל במדיניות מול איראן, סוריה לבנון ועזה, לא יהיה תהומי, אבל אצלנו לא יפרקו את נבחרת הדירקטורים כדי למנות מקורבים (כמו שעשה השר הממונה על החברות הממשלתיות), לא ימנו אנשים נעדרי כישורים מקצועיים לתפקידי מפתח, כמו שקרה במשרדים רבים - מהתחבורה ועד לאיכות הסביבה, לא יתבעו אבטחה לקרובי משפחה, כולל אחד שעזב למיאמי, ועוד.

המצביעים כבודם במקומם מונח, אבל אנחנו, נציגי הציבור, נוכיח לכם שבאנו לשרת אתכם בידיים נקיות. עד כאן המסר, הבשורה החדשה וההבטחה הגדולה ביותר שמגולמת באפשרות של מהפך פוליטי.

זה אולי מעט נאיבי (תמיד יהיו שחיתויות בכל מערכת פוליטית), אבל לא "טהרני", אלא להרף עין, לימים שעשויים להיחקק בדברי הימים ככאלה של חילופי שלטון.

משיווכחו אזרחי ישראל כי אכן הממשלה החדשה (כמובן, תחת ההנחה כי תוקם) פועלת למענם באמונה, אפשר יהיה, ובכן - לא חלילה לעגל פינות, אבל אולי לא לבחון כל צעד ושעל בזכוכית מגדלת.

עד כה נזקפו לזכות המינוי של אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים, שלושה טיעונים עיקריים. הראשון הושמע מפיה עצמה: היא הודיעה כי תמשיך לפעול, כפי שנהגה עד כה, מתוך הקפדה על הוראות החוק והייעוץ המשפטי בנושא ניגוד העניינים שעלול להיווצר בין האינטרס הציבורי לאינטרס המסחרי של בן זוגה, בעל משרד יחסי ציבור שמייעץ לגופים חשובים במשק.

אפשר להאמין לאבישר-בן חורין, מה גם שכאמור עד כה לא דבק בה רבב, אבל מאחר שהיא מונחת עתה תחת עדשת המיקרוסקופ, היא תגלה שכמעט כל ישיבה שתצטרך לנהל בוועדה שבראשה היא עומדת, תצבע בניגוד עניינים... למה? כי אלה הימים שבהם מושחתים שנושלו מעמדות הכוח ירצו להוכיח שמחליפיהם אינם טובים מהם.

עוד שני טיעונים שנרשמו להגנתה הם: הראשון הוא בכך שמדובר במינוי זמני עד לסוף השנה הנוכחית ומאחר שאנו מצויים כמעט במחצית חודש נובמבר, אין כאן חשש ליותר מדי סיטואציות שעלולות להיחשד בניגוד עניינים.

הטיעון הזה נכון, אבל רק מגביר את הצורך להמתין: אדרבא, ימונה לתפקיד מישהו אחר או מישהי אחרת, בזמן הזה יהיה די זמן לבסס את הממשלה, להעביר עוד פעם במסרקות הברזל של הייעוץ המשפטי את המינוי - ולצאת אתו כמינוי קבוע, אם אכן יתאפשר הדבר פוליטית ומשפטית בעוד כמה חודשים.

הנימוק השני נוגע למעמדם של נבחרי ציבור: אם אנחנו רוצים נבחרי ציבור מוכשרים, משכילים ומנוסים ולא כלומניקים שמשקרים בקורות חייהם, קונים תואר בהתכתבות מאוניברסיטה מפוקפקת וכך הלאה, הרי שאנו צריכים להיות מוכנים לכך שגם בני ובנות זוגם עשויים להיות אנשים שמצויים בעמדות מפתח, מה שעלול לעורר ניגוד עניינים לכאורה.

הטענה הזאת שהשמיעו רבים (כולל כמעט מילה במילה הפרשן משה קלוגהפט, ב"שבע" עם קרן מרציאנו, קשת 12) היא מעניינת, שכן ברור שאנו רוצים את המובחרים ביותר ולא עסקנים פוליטיים שכישרונם העיקרי הוא בלפקוד חברים חדשים למפלגה.

גם לזאת נשיב שהגם שזה נכון, זה לא רלוונטי לעת הזאת שבה יש להראות הבדלים ברורים בין הפוליטיקה המושחתת שהכרנו (ביתר שאת בשנים האחרונות) לבין מנהל תקין, כזה שלא יכול לדבוק בו אפילו רבב קטן.

יאיר לפיד, ראש ממשלה ושר אוצר בעברו, הוא איש הגון ואדם ישר - ובכל זאת אין כתב פוליטי (ורבים בציבור) שלא זוכרים לו את הניסיון למנות את גיסתו לתפקיד בקק"ל (אוקטובר 2021).

המינוי הכושל ההוא היה לתפקיד בהתנדבות, כלומר ללא שכר - ולעומת חגיגת השחיתות שהתחוללה סביבנו בשנים האחרונות, נראה פחות מעבירת חנייה... אז למה כולם זוכרים אותו? כי בשעתו הוא היה הראשון של לפיד - וככה זה: לא משנה מה תעשה באמצע, תמיד יזכרו לך את הראשון ואת האחרון... כך נפל לפיד כפרי בשל לידי מכונת הרעל.

לפיכך שגה איזנקוט שגה, כבר באחד המינויים החשובים הראשונים שלו - ולמרבה הצער הוא עשה זאת לא מפני שלא מינה את האישה הראויה ביותר לתפקיד, אלא להפך: מפני שבחר במתאימה ביותר מבלי להתחשב בנראות הציבורית.

מה לעשות? להשעות - לפחות עד שיאמר, אם יאמר, "עלה בידי", לפחות עד שתושלם בדיקה חוזרת ותיכתב חוות דעת שתהיה מסנן עם חורים צרים כל כך, עד שלא תוכל לחלחל דרכם אפילו טיפה אחת של רעל.

אז אולי תזכה לירן אבישר בן חורין בתפקיד הנכסף - והציבור בישראל יזכה למינוי מקצועי וראוי, שיעמוד בכל מבחן סף, וכבונוס גם ישדר לכל נערה שאפתנית ממגדל העמק, קריית שמונה או ירוחם, שאם לא תוותר, בסוף גם תגיע.