מקרנות השתלמות ועד נקודות זכות להורים: תוכנית הגזירות של האוצר נחשפת

בימים האלה היה אמור תקציב המדינה להיכנס לישורת האחרונה, לקראת ההצבעות בכנסת. אלא שבינתיים אין ממשלה באופק, אף אחד לא יודע מתי תקום אחת, ותקציב חדש נראה רחוק מאוד. למרות חוסר הוודאות הפוליטית, במשרד האוצר כבר עובדים על התקציב הבא, שככל הנראה יהיה דו-שנתי, לשנים 2027-2028. המשימה לא פשוטה: להתמודד עם הוצאות הביטחון העצומות, הגירעון הכבד והאפשרות לצמצום הסיוע הביטחוני מארצות הברית. וכדי לממן את כל אלה, יצטרכו באוצר למצוא הרבה מאוד כסף.

מי שמובילה את העבודה היא "ועדת השלושה", שהוקמה ביוזמת בכירים באוצר וברשות המסים, בלי החלטת ממשלה ובלי הנחיה של שר. חברים בה הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ'. תחתיהם פועלים שמונה צוותים שבוחנים שינויים במערכת המס, ביטול פטורים והטבות מס, לצד הקלות לעובדים ולעסקים.

חלק מההצעות אמורות להגיע בימים הקרובים לעיונו של שר האוצר, וההמלצות המלאות צפויות להתפרסם בשבועות הקרובים. אלא שיש הבדל גדול בין מה שהפקידים רוצים לעשות לבין מה שהממשלה הבאה תהיה מוכנה לאשר. גורמים באוצר אומרים לוואלה שחלק מהצעדים בהחלט יכולים לצאת לפועל, בעוד שאחרים הם בעיקר פנטזיות, שספק אם יעמדו במבחן הפוליטי.

אחת ההצעות שנבחנות היא מעבר לתשלום מע"מ מיידי, באמצעות מערכת מקוונת, במקום ההתחשבנות החודשית הנהוגה בעסקים. לדברי המקורות, המהלך אמור להקל על בעלי העסקים, שלא יצטרכו להמתין לדיווח החודשי כדי להסדיר את תשלומי המע"מ. כדי לבצע אותו, רוצים באוצר להרחיב את מערכת "חשבוניות ישראל", כך שתחול על חשבוניות מהשקל הראשון.

המערכת נועדה להילחם בחשבוניות הפיקטיביות, שמאפשרות העלמות מס בהיקפים עצומים. גורמים באוצר טוענים שהרחבתה תוכל לחסל את התופעה לחלוטין, ובמקביל לפשט את הדיווח והתשלום. אלא שגם במקרה הזה מדובר בהצעה שעדיין דורשת בחינה, ולא בהחלטה שהתקבלה.

הצעה אחרת שנחשבת מעשית יותר היא ביטול הפטור ממס על הכנסות מהשכרת דירות. בעלי דירות נהנים מפטור על הכנסה חודשית משכר דירה עד לתקרה של כ-5,600 שקל, ובאוצר בוחנים אפשרות לבטל אותו ולגבות מס מהשקל הראשון. לפי הערכות המקורות, המהלך עשוי להכניס לקופת המדינה כמיליארד שקל בשנה.

כדי לשנות את הפטור הקיים יהיה צורך בחקיקה בכנסת, וגם כאן צפויה התנגדות. מדובר בפגיעה ישירה בהכנסותיהם של בעלי דירות רבים, ולא בטוח שהפוליטיקאים ירצו להתעמת איתם.

באשר לביטול הפטורים ממע"מ, באוצר כבר מבינים שלא הכול אפשרי. לדברי המקורות, ההצעה להטיל מס על טיסות יוצאות מישראל היא בגדר פנטזיה, וגם ביטול גורף של הפטורים ממע"מ לא צפוי לעבור. לעומת זאת, ביטול הפטור על פירות וירקות בהחלט שווה דיון, למרות שמדובר במהלך שעלול להעלות את המחירים לצרכנים ולפגוע בעיקר במשפחות שמתקשות לסגור את החודש.

עוד הצעה שעשויה לעורר סערה היא צמצום נקודות הזיכוי ממס להורים עובדים. באוצר טוענים שההטבות שניתנו להורים בשנים האחרונות גדלו הרבה מעבר למידה, והן כבר עולות למדינה כ-14.5 מיליארד שקל בשנה.

במקביל, באוצר רוצים להפחית את מס ההכנסה למי שמרוויחים בין 25 אלף ל-53 אלף שקל בחודש. את ההקלה לבעלי השכר הגבוה מתכוונים לממן, לפחות בחלקה, באמצעות צמצום נקודות הזיכוי להורים והטבות המס שניתנות לתושבי יישובים מסוימים.

מקור באוצר טוען שצמצום נקודות הזיכוי לילדים הוא צעד מחויב המציאות, אבל הסיכוי לבצע אותו תלוי בהרכב הממשלה הבאה. לדבריו, אם החרדים יהיו שותפים בקואליציה, ייתכן שלא יתנגדו דווקא להפחתת נקודות הזיכוי לאבות. הסיבה, לטענתו, היא שחלק גדול מהאבות החרדים אינם עובדים, או שאינם משלמים מספיק מס כדי ליהנות ממלוא ההטבה. כך שפגיעה בה לא בהכרח תשפיע עליהם.

גם מס הרכוש על קרקעות פנויות חוזר לשולחן. מדובר במס שהיה נהוג בישראל בעבר ובוטל בשנת 2000. באוצר רוצים להחזיר אותו בגרסה מעודכנת, ולחייב בעלי קרקעות פנויות בתשלום שנתי. הרעיון הוא שמי שמחזיק בקרקע ולא בונה עליה, ולא משלם עליה ארנונה, יתחיל לשלם מס.

מבחינה מקצועית, אומרים גורמים באוצר, יש למהלך היתכנות גבוהה. הוא עשוי להכניס כסף לקופת המדינה ולעודד בעלי קרקעות לבנות עליהן במקום להחזיק אותן במשך שנים. אלא שמבחינה פוליטית הסיכוי לאשר אותו נמוך בהרבה. בעבר התנגדו למס גם נציגי הציבור הערבי וגם החרדים, ובאוצר מעריכים שאם מי מהם יהיה חלק מהקואליציה הבאה, יהיה קשה מאוד להעביר אותו. כך שמס שנחשב מוצדק ומעשי בעיני אנשי המקצוע, עלול להיגנז בגלל התנגדות פוליטית.

גם קרנות ההשתלמות נמצאות ברשימה. באוצר בוחנים אפשרות לצמצם את הטבות המס, ולא רק על ההפקדות החדשות לקרנות, אלא גם על כספים שכבר נצברו בקרנות שהבשילו והפכו לנזילות. מדובר בשינוי משמעותי שעלול לפגוע בחסכונותיהם של עובדים רבים, וצפוי לעורר התנגדות חריפה מצד ההסתדרות וארגוני העובדים.

כל ההצעות האלה נמצאות בשלבי גיבוש שונים, ואף אחת מהן עדיין לא אושרה. גורמים באוצר מבהירים שגם אם יצליחו להכין תוכנית מסודרת ומפורטת, הכל יהיה תלוי בהרכב הקואליציה ובזהות שר האוצר הבא. מה שייראה הגיוני לממשלה אחת, עלול להיפסל מיד בידי ממשלה אחרת.

לכן מנסים באוצר להכין מראש כמה שיותר תוכניות. ההערכה היא שמרגע שתושבע ממשלה חדשה, יתחיל מרוץ להעברת תקציב דו-שנתי, בלי הרבה זמן לדיונים ולהתלבטויות.

מקור אחר באוצר מביע דאגה עמוקה מהאפשרות שישראל תיגרר לסבב בחירות נוסף, ואולי אפילו ליותר מאחד. לדבריו, העברת תקציב חדש היא צורך דחוף, בעיקר בגלל הוצאות הביטחון העצומות. כל חודש שעובר בלי ממשלה ובלי תקציב מעמיק את הבור התקציבי ופוגע במדינה.