ישראל מקדישה לחינוך מהיסודי ועד לאקדמיה נתח גדול יותר מהתוצר מהממוצע במדינות ה-OECD. בגילאי 3 עד 5 ההוצאה הממשלתית לילד נמוכה בכ-3,900 דולר, וביסודי ההוצאה לתלמיד מעט גבוהה מהממוצע, אף שהכיתות גדולות יותר.
כמעט כל הילדים בני 3 עד 5 בישראל לומדים במסגרת חינוכית. שיעור ההשתתפות שלהם עומד על 97.8%, לעומת 86% בממוצע במדינות ה-OECD. בגילאים שבהם ישראל מצליחה להביא כמעט את כל הילדים למסגרות, ההוצאה הממשלתית לילד נמוכה בהרבה.
לפי שנתון החינוך של הארגון לשנת 2026, ב-2023 הוציאה ישראל 6,434 דולר בממוצע לילד בגילים האלה, לעומת 10,331 דולר בממוצע ב-OECD.
ההוצאה הממשלתית לילד בגילאי 3 עד 5 בישראל גדלה בכ-30% במונחים ריאליים בין 2015 ל-2023. באותה תקופה היא גדלה בכ-34% בממוצע במדינות המפתח.
כשמוסיפים להוצאה הממשלתית גם את יתר מקורות המימון, ההוצאה הכוללת לילד בישראל עומדת על 6,950 דולר, לעומת 11,598 דולר בממוצע בארגון. לשם השוואה, ההוצאה הממשלתית לילד עמדה על כ-10.3 אלף דולר באסטוניה, כ-12.7 אלף בגרמניה וכ-15.3 אלף בפינלנד.
כשמחלקים את ההוצאה הממשלתית מהיסודי ועד להשכלה הגבוהה, במספר התלמידים והסטודנטים בשלבי החינוך האלה, מתקבלים 10,913 דולר בישראל לעומת 13,601 דולר בממוצע בארגון.
כשבודקים את היסודי לבדו, ההוצאה הכוללת לתלמיד בישראל עומדת על 13,945 דולר, כ־2% מעל ממוצע ה־OECD, שעומד על 13,639 דולר.
הצפיפות בכיתות
על אף ההוצאה הדומה ביסודי, כיתה ממוצעת בישראל מנתה ב-2024 כ-27 תלמידים, לעומת 21 בממוצע ב-OECD. בחטיבות הביניים הפער היה גדול עוד יותר, 30 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 23 בממוצע בארגון. מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחטיבות הביניים בישראל עלה מ-28 ב-2015 ל-30 ב-2024.
נתוני השקיפות התקציבית שפרסם משרד החינוך לצד "התמונה החינוכית" לתשפ"ה מראים שגם בתוך ישראל יש הבדלים ניכרים בהוצאה.
ביסודי עמדה העלות הממוצעת לתלמיד בחמישון החברתי-כלכלי החלש (מצב סוציו אקונומי נמוך) על 27,145 שקלים, לעומת 21,341 שקלים בחמישון החזק (מצב סוציו אקונומי חדש), פער של כ-27%.
בחטיבות הביניים עמדה העלות על 29,871 שקלים בחמישון החלש, לעומת 24,325 שקלים בחמישון החזק.
כאשר מסתכלים על נתוני פיז"ה 2025, שתוצאותיו פורסמו בספטמבר 2026, 46% מהתלמידים בישראל היו מתחת לרמת הבסיס במתמטיקה, לעומת 35% בממוצע במדינות ה-OECD.
בקריאה השיעור עמד על 41% בישראל לעומת 31% בארגון, ובמדעים על 40% לעומת 26%. במתמטיקה, למשל, רמת הבסיס מתארת את היכולת לזהות איך להשתמש במתמטיקה במצב פשוט, כמו השוואת האורך הכולל של שני מסלולים.
לפי ניתוח ראמ"ה, מאז המחזור הקודם ב-2022 ירד הציון הישראלי ב-38 נקודות בקריאה, ב-25 במתמטיקה וב-23 במדעים.
אם נשווה למשל לאסטוניה ממחישה מדוע כדאי להסתכל גם על מה שקורה בכיתה. ההוצאה הכוללת לתלמיד ביסודי באסטוניה הייתה כ-12.1 אלף דולר, לעומת כ-13.9 אלף בישראל.
בכיתה ממוצעת ביסודי באסטוניה למדו 18 תלמידים, לעומת 27 בישראל. בפיז"ה הגיעו 90% מבני ה-15 באסטוניה לפחות לרמת הבסיס במדעים, לעומת 60% בישראל.
ומה עם הנוער?
בישראל, מחצית מבני ה-15 שהשתתפו בפיז"ה למדו בבתי ספר שמנהליהם דיווחו כי מחסור במורים פוגע בהוראה, לעומת 39% בממוצע במדינות ה-OECD.
לפי ראמ"ה, ישראל דורגה שלישית בארגון בשיעור התלמידים שלמדו בבתי ספר שמנהליהם דיווחו על פגיעה בהוראה בשל חוסר התאמה של מורים לתפקיד או הכשרה בלתי מספקת.
