1.
התוצר לנפש בישראל עלה בשיעור של 4.33% בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד - נתון שלא היה כמותו. יש לזה תוצאות בשטח: רמת החיים בישראל עלתה עפ"י הלמ"ס בשיעור של2.6% בתשעת החודשים הראשונים של השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. צריכת בני קיימא בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלתה ב-14.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ולעומת עלייה של 1.44% בצריכת שאר המוצרים שאינם ברי קיימא.
מה שמאפשר את העלייה ברמת החיים היא גם ההקלה בתחום האינפלציה, המביאה לעלייה בשכר הריאלי - הוא השכר בניכוי אינפלציה. השכר של העובדים בישראל עלה בשנה האחרונה לספטמבר ב-3.8%, הגיעה ל-14,156 שקל לחודש בממוצע, מה שמעלה את ההכנסה של משקי הבית בישראל. במקביל, שיעור האבטלה נותר נמוך (3.1%) בגלל שפע המשרות הפנויות.
מה שמקל על הציבור היא גם הריבית, שנמצאת בירידה עקב צניחת שיעור האינפלציה, בעיקר הריבית לנוטלי משכנתאות. מדד המחירים לצרכן השנתי, כלומר ב-12 החודשים האחרונים, נמצא כבר 14 חודשים מתחת ליעד שהציבה הממשלה בפני בנק ישראל להשגה - 1%-3% עבור שנת 2003. מאז, קרוב ל-24 שנה, לא שונה "היעד ליציבות מחירים" של הממשלות שכיהנו מאז. האינפלציה בשנה לחודש אוקטובר האחרון הייתה 1.1%, מתחת לאמצע היעד של הממשלה העומד על 1.5%.
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר האחרון ירד ב-0.1% לעומת חודש אוקטובר 2025, בו עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5%. הקונצנזוס עפ"י בלומברג היה לעלייה במדד המחירים לצרכן באוקטובר ב-0.2% ועליה שנתית של 1.4%. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש אוקטובר, אף שהדולר התייקר בחודש אוקטובר לעומת ספטמבר בשיעור ממוצע של 1.8% במקביל להתחזקות השקל בממוצע בשוער של 0.85% מול היורו.
אחד הגורמים הסמויים של הירידה השנתית בקצב האינפלציה בחודשים האחרונים היא שחרור הישראלים מה"כליאה" שנכפתה עליהם בשל המלחמה בה תקפו ארה"ב וישראל את איראן, מלחמה שהחלה ב-28 בפברואר ובהמשך דעכה בהדרגה. החל מיוני חלה עלייה הדרגתית ועקבית ביציאת ישראלים דרך האוויר לחו"ל.
עפ"י נתוני המגמה של הלמ"ס יצאו דרך האוויר 707,100 נוסעים, ביולי 761,000, באוגוסט 820,000, בספטמבר עוד 871,800 ובאוקטובר 910,100 טסו לחו"ל - 15.7% יותר מאשר באוקטובר אשתקד. ככל שהישראלים יצאו יותר לחו"ל, כך הם קנו פחות בישראל. מדובר במסה של מאות אלפי ישראלים בחודש שהעדיפה בחצי השני של השנה לבלות ולסעוד ולטייל בחו"ל, על חשבון מה שקנו, רכשו, סעדו ובילו בישראל מאז 7 אוקטובר 2023.
2.
למרות ההאטה המשמעותית בקצב האינפלציה, המותירה יותר כסף בידי הציבור (שכן השכר וההון נשחקים בשיעור נמוך יותר), עדיין הציבור מתלונן תדיר על "יוקר המחיה" והמחירים בסופרמרקטים. מעניין לציין כי הנטייה של הציבור להתלונן על יוקר המחיה דרך משקפי המחירים בסופר היא תופעה עולמית.
הציבור אינו צופה ואינו מתייחס לפריטים אחרים במדד המחירים לצרכן כמו התייחסותו למחירים בסופרמרקטים. אין ממש התייחסות של הציבור למחירי שמירת הבריאות, עלות לימודים בכל הרמות, או מחירי חשמל שנרכשים רק אחת לכמה שנים. מכאן נובעת תחושת התסכול. אצל הישראלי המצוי "הכל יקר".
והנה הפתעה לכל המקטרגים: "מחירי המזון" ללא ירקות ופירות, המהווים רק 14.85% מסל הצריכה של משפחה עירונית בישראל עפ"י סקר הוצאות בקרב משפחות עירוניות של הלמ"ס בהתאם לתקן בינלאומי מחייב, דווקא ירדו בשנה האחרונה לאוקטובר ב-0.3%. מחירי הפירות והירקות המהווים 3.06% מהסל עלו בשנה האחרונה ב-1.1% בלבד. המשק הישראלי החזק, שבא לידי ביטוי בשקל חזק מאוד, ועודף הייצור העולמי בעיקר בדרום מזרח אסיה, גררו ירידה של 4.2% בשנה האחרונה במחירי סעיף ריהוט וציוד לבית, המהווים 3.2% מהסל.
העודף באסיה הביא בשנה האחרונה גם לירידה במחירי הלבשה והנעלה בשיעור 4.7%, המהווים 2.66% מהסל. המחירים של הביגוד ירדו בחוזקו למרות שישנן כבר "הרבה עונות מתגלגלות של אופנה" בשנה בתחום הביגוד. למה לא? זול מתמיד בתחום הביגוד, וגם אפשר לרכוש בחו"ל כאשר קופצים לחופשה.
עלות תחזוקת הדירה המהווה 9.4% מסל הצריכה של משפחת עירונית ממוצעת בישראל עלה בשנה האחרונה ב-1.5%, למרות העליות החדשות במחירי האנרגיה לחימום ולמרות הנוסחה של העלאה אוטומטית של הארנונה למגורים. הישראלים אולי אינם יודעים כי תעריפי החשמל בישראל מהווים רק מחצית מתעריפי החשמל באירופה בשל השימוש הגובר בגז המופק מבארות הגז בים התיכון.
מדד שרותי הבריאות, המהווה 6.3% מהסל, עלה בשנה האחרונה ב-1.1% בלבד. הישראלים מקבלים במדינתם את שירותי הבריאות מהטובים בעולם ובמחיר נגיש וזול, אבל על כך אין דיבורים כמו על המחירים בסופר. מי ששילם לאחרונה חשבון עבור שירותי בריאות בארה"ב יודע כי זה ממש פשיטת עור למבקר במוסדות רפואיים במרבית המדינות בניכר.
סעיף החינוך והבידור במדד המהווה 9.3% מהסל עלה בשנה האחרונה ב-1.5%. בישראל שירותי החינוך מסובסדים מגיל 3 ועד גל 18, ולשכבות החזקות והמבוססות בישראל ישנו סבסוד כבד של שכר הלימוד באוניברסיטאות שלא עלה ריאלית מזה כ-25 שנה, ובעקבות המלצות "ועדת וינוגרד", שכר הלימוד זוחל רק בשיעור האינפלציה. שכר הלימוד של עד 11,650 שקל לשנה בתואר ראשון דומה מבחינת כח הקניה לזה של איטליה, ספרד, הולנד ושווייץ.
סעיף שירותי התחבורה והתקשורת המהווה 18.6% מהסל ירד בשנה האחרונה ב-1.6%, בעיקר בשל ייסוף השקל שהוזיל את עלות הטיסות לחו"ל והתגברות התחרות בטיסות לאחר המלחמה - וגם סבסוד כבד של התחבורה הציבורית שהגיע לקיצון של 85% עד 89% לעומת מערב ומרכז אירופה, שם הסבסוד של התחבורה הציבורית נע בין 35%-60%.
3.
הסעיף הבולט בעליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים לחודש אוקטובר הוא סעיף הדיור, המהווה לא פחות מ-26.8% מסל הצריכה של משפחה עירונית ממוצעת עפ"י תחשיבי הלמ"ס. סעיף זה עלה בשנה האחרונה ב4.2% ותרם את חלקו הכבד לאינפלציה. בסעיף זה אין מודדים את מחירי הדירות, אלא סעיפים אחרים. "שירותי דיור בעלות הדיירים" מהווים 72% מהסעיף זה או 18% מהמדד הכללי של מדד המחירים לצרכן.
למעשה, הלמ"ס מבצעת "זקיפת שכר דירה חלופי עבור בעלי הדירות" על בסיס חוזי שכירות חדשים ומתחדשים בשוק החופשי. עוד 23% מסעיף זה מהווים דמי שכירות המשולמים בפועל ע"י שוכרים מכל הסוגים והשאר 5% הוצאות דיור אחרות, כגון עלויות נלוות לרכישת נכנס, עלות עו"ד, תיווך וביטוח הדירה.
סעיף זה גבוה במיוחד בעיקר בגלל שהרבה דירות יצאו מכלל שימוש ברקע המלחמה ופגיעות הטילים הבליסטיים - ובמקביל לביקוש הקשיח לדירות עם ממ"ד.
מחירי הדירות, שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בשנה האחרונה ב-1.5%, מה שיחד עם הריבית הנמוכה יחסית מאפשרים לעוד ישראלים לרכוש דירה ולהיזקק פחות לשכירות, מה שידחוף מטה את קצב העלייה במחירי השכירות, אולי כבר בחורף הקרוב.
על רקע כל האמור, מה הפלא שישנו זינוק ב"מדד אמון הצרכנים" בישראל לאחר תקופה ארוכה בה היה נמוך. עפ"י ההגדרות הבינלאומיות, המדד עלה ל-104 לעומת מדד הבסיס של ממוצע בין מרס 2011 לפברואר 2012, שהיה 100 נקודות.
בעוד מדד אמון הצרכנים באירופה בגוש היורו עומד על מינוס 18, בישראל עלה המדד למינוס 13 - מקום טוב יותר מאשר גרמניה עם מינוס 15, פולין עם מינוס 16, בריטניה עם מינוס 18, הולנד עם מינוס 19, אוסטריה עם מינוס 21, צרפת עם מינוס 22, פורטוגל עם מינוס 27 ובתחתית יוון עם מינוס 49. אמון צרכני גבוה יותר מישראל עדיין נמצא בדנמרק, פינלנד, צ'כיה, ספרד וליטא.
הנתונים האמורים באים על בסיס התוצר לנפש בישראל, שהגיע לפי חישובי בשנה האחרונה לסוף הרבע השלישי של השנה ל-71,247 דולר. ברבע השלישי של השנה התוצר עלה בשיעור שנתי של 8% מקומי גולמי שהוא, בניכוי התאמות ייצור בחו"ל, כגון הכנסות של אנבידיה הישראלית בחו"ל - עלייה בשיעור שנתי של 4%.
ייצוא סחורות ושרותים עם עלייה בשיעור שנתי אדיר של 51.5%, בניכוי התאמות הייצור בחו"ל של חברות ישראליות שבסיסן בישראל, כולל אנבידיה - עלייה בשיעור שנתי של 18.4%. יבוא הסחורות עלה בשיעור שנתי של 16.1%. ההשקעות בנכסים עלו בשיעור שנתי של 11.3% והייצור העסקי עלה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 11.5%. הוצאות הבטחון ירדו ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 4.8%.
ישראל כבר עלתה לצמרת העשירייה הראשונה של מדינות ה-OECD, הנמצאות עם תוצר של 56,500 דולר לנפש. אבל כאשר מחשבים ומתקנים את שווי כח הקניה של התוצר, בלע"ז PPP, כלומר מנרמלים על פי יוקר המחיה, התוצר לנפש של ישראל עומד על כ-60,000 דולר לנפש, מה שמוריד את ישראל אל מתחת לממוצע של ה-OECD, למקום ה-24, אחרי מדינות כמו איטליה, דרום קוריאה, צ'כיה וליטא.
הפער של כ-20% בין הדירוג הנומינלי לדירוג PPP ממחיש שישראל היא כיום אחת המדינות היקרות בעולם ביחס להכנסה המקומית. זהו היעד הבא של הממשלה הבאה, שקיבלה משק סופר חזק ומצליח, למרות המלחמה: להביא לירידה הדרגתית במשך תוכנית של עשור ברמת המחירים בישראל באמצעות פירוק המבנה הקרטלי של המשק הישראלי כמעט בכל התחומים, כולל ייצור מקומי ויבוא מותגים נחשקים על ידי הישראלים הממשיכים להעלות בהתמדה רמת החיים שלהם. ההוצאה לצריכה פרטית עלתה ברבע השלישי של השנה בשיעור שנתי של 6.4%. זה אומר הכל.
