וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מכשיר בנעל וכיס נסתר בבגד: זינוק בשימוש במכשירי הקלטה סמויים בגני הילדים

עודכן לאחרונה: 22.11.2026 / 7:28

משבר האמון במעונות הפך את ההורים ללקוחות חנויות הריגול. ממקליט זעיר בתוך הנעל ועד כיס סודי בבגד: כמה זה עולה, למה המצלמות לא מספיקות והאם זה בכלל חוקי?

הגשת כתב אישום נגד הגננות החשודות בהתעללות בגן באריאל, בימ"ש מחוזי מרכז, 8 בנובמבר 2026/מערכת וואלה

"איפה שמים מקליט? מרגיש לי שכל המקליטים גדולים מדי", כתבה לפני כמה ימים אחת האימהות בקבוצת הפייסבוק של מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך. אם אחרת, שכבר הקליטה את המתרחש במעון, שיתפה: "הקלטתי בגן ושמעתי צעקות כלפי הילדים ואיומים סביב ארוחת הצהריים והשינה במעון. האם כדאי לחשוף בפני הגננת שהקלטתי ולבקש שינוי בהתנהגות?".

השאלות האלה הן חלק משיח שהפך לקבוע בקבוצות הורים, סביב האפשרות להקליט בסתר את המתרחש במעונות.

שתי פרשות התעללות חמורות שנחשפו בשבועות האחרונים באשקלון ובאריאל הגבירו את החששות: באשקלון נעצרו חמש נשות צוות בחשד שהכו וטלטלו פעוטות, ובאריאל הוגש כתב אישום נגד מנהלת מעון ושתי מטפלות בגין מאות מקרי התעללות לכאורה. בשתי הפרשות שימשו צילומי האבטחה ראיות מרכזיות בחקירת המשטרה. העובדה שהמעשים המיוחסים לחשודות התרחשו לכאורה תחת עיניהן של המצלמות מעלה שאלה מטרידה: אם עצם נוכחותן אינה מונעת את הפגיעה, עד כמה הן באמת מסוגלות להגן על הילדים?

מכשיר הקלטה בנעל/וורלדשופ

למעלה מ־35 מטפלות הורשעו בחמש השנים האחרונות בתקיפת ילדים, רובן במעונות שבהם הותקנו מצלמות. ביחס לכ־30 אלף מטפלות המועסקות ביותר מ־5,000 מסגרות מפוקחות לגיל הרך, מדובר בשיעור נמוך מאוד.

למרות זאת, החשיפה התקשורתית הנרחבת של הפרשות מגבירה את חרדת ההורים. לכך מצטרפת העובדה שהמצלמות במעונות מתעדות וידאו בלבד, ללא קול, ולכן אינן מאפשרות לשמוע צעקות, קללות, איומים או השפלות מילוליות.

גם הגישה לצילומים מוגבלת: תיקון לחוק מנובמבר 2024 מאפשר צפיית הורים, אך אינו מחייב את מפעילי המעונות לאפשר זאת. אם האפשרות מוצעת לאחר הרישום, נדרשת הסכמת כל ההורים, ודי בהתנגדות של אחד מהם כדי למנוע אותה. על רקע זה, הורים רבים מחפשים דרך אחרת לדעת מה מתרחש במעון: מכשירי הקלטה זעירים שהם מסתירים בבגדי ילדיהם או בנעליהם.

עד כמה התרחב השימוש במכשירים האלה? בישראל אין גורם שמנטר באופן מסודר את היקף המכירות, אולם לדברי עו"ד גולן וישניה, מנכ"ל חברת וורלדשופ טכנולוגיות, העוסקת ביבוא ובמכירה של ציוד ריגול ואמצעי האזנה, בשנים האחרונות נמכרו בישראל כ־100 אלף מכשירים, שחלק בלתי מבוטל מהם הם מכשירי האזנה המשמשים בגני ילדים. "אצלנו המכירות זינקו משמעותית, וגם יבואנים גדולים אחרים מדווחים על מגמה דומה", הוא אומר.

את תמונת המצב שעולה מנתוני המכירות מחזקות גם עדויות של נציגי ההורים ומפעילי הגנים. "מהשיח בקבוצה וברשתות החברתיות רואים בבירור עלייה דרמטית במספר ההורים שבוחרים לצייד את ילדיהם במכשירי הקלטה. זה סימן למשבר אמון עמוק", אומרת סיון ביטון, מקימת מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך. "הורים לא רוצים להיות חוקרים פרטיים, אבל במקום לצאת לעבודה בראש שקט הם מעבירים את היום בחוסר ודאות ובפחד מהרגע שבו ייאלצו להאזין להקלטות".

sheen-shitof

עוד בוואלה

המסחר חוזר לצעירים: בנק הפועלים מקל על הצעד הראשון ומציג מהלך חדש בשוק ההון

בשיתוף בנק הפועלים

סיון ביטון, מקימת מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך/באדיבות המצולמים

גם עו"ד קרן אוחנה־איוס, יו"ר ארגון חיב"ה, המייצג גנים פרטיים, מתארת מגמה דומה: "אנחנו רואים עלייה ברכישת מקליטים, פתיחת קבוצות וואטסאפ, שיח ברשת ותחייה מחדש של מטה המאבק למען הילדים".

האתגר מבחינת ההורים הוא להסתיר את מכשיר ההקלטה מעיני הצוות, אך להשאיר אותו קרוב מספיק לילד כדי שיקלוט את המתרחש סביבו לאורך היום. במקום להניח מקליט בתיק, שנשאר לעיתים הרחק מהילד, מוצעים כיום דגמים שאפשר להסתיר בנעליים או בבגדים. באחת השיטות ההורים מביאים לחנות נעל סגורה של הילד, ובתוכה מותקן מקליט שאינו נראה מבחוץ. אפשרות אחרת היא לתפור בבגד כיס פנימי נסתר ולהכניס לתוכו מכשיר שגודלו כחצי אצבע. בחברת וורלדשופ מציינים כי המכשירים מקליטים עד 12 שעות ברציפות, שומרים כ־90 שעות הקלטה ואינם מפיצים אור בזמן פעולתם. להקלטות מאזינים באוזניות או במחשב.

לדברי וישניה, גם גננות ומטפלות פונות אליו כדי לברר על מכשירי בדיקת האזנות סתר. אלא שגלאים רגילים, המזהים שידורי רדיו, אינם מסוגלים לאתר מכשירי הקלטה שאינם משדרים אות. לדבריו, עצם החשש של הצוות מפני האפשרות שמקליטים אותו עשוי להרתיע מפני התנהגות פוגענית.

האם מותר להורים להטמין מכשיר הקלטה בחפצי ילדיהם? לפי הנחיית פרקליט המדינה 2.35, הורה לא יועמד בדרך כלל לדין בגין האזנת סתר אם ההקלטה נועדה לתעד שיחות שהילד משתתף בהן או דברים ומעשים המופנים כלפיו. בנובמבר 2024 דחה בית משפט השלום בכפר סבא בקשה לבטל כתב אישום נגד מנהלת משפחתון ובתה, שהואשמו בתקיפת פעוטות. השופט אביב שרון קבע כי ההקלטה שביצעה אחת האימהות אינה בהכרח האזנת סתר אסורה, אך לא העניק היתר גורף להקלטות בגנים.

עו"ד קרן אוחנה־איוס מצביעה על המתח בין ההגנה על הילדים לפרטיות הצוות. לדבריה, עצם הכנסת מכשיר הקלטה לגן פוגעת בפרטיות העובדות, שכן השיחות המתנהלות במקום העבודה כוללות גם עניינים אישיים ולא רק מקצועיים. עם זאת, היא מזהה שינוי בגישה המשפטית, המעניק משקל לצורך להגן על פעוטות שאינם מסוגלים להגן על עצמם. ביטון מוסיפה: "זו סוגיה משפטית מורכבת שלא נצבעת בשחור או לבן. אני מבינה הורים שחשים שאין להם ברירה, אך אסור שהם ייאלצו להסתכן משפטית כדי להגן על ילדיהם. כשעולה חשד ממשי, חשוב לפנות מיד לגורמים המוסמכים".

עורכת דין קרן אוחנה איוס/טלי סקרה

מעבר לשאלת חוקיות ההקלטות, אוחנה־איוס מבקשת לשנות את האופן שבו משתמשים במצלמות המעונות. החוק מאפשר להורים לצפות בצילומים רק אם מפעיל המעון בחר בכך ובכפוף לתנאים שנקבעו, ואינו מתיר למנהלי המעונות לצפות בהקלטות באופן שוטף לצורכי פיקוח והדרכה. אוחנה־איוס מציעה לתקן את החוק כך שמנהלי המעונות יוכלו לבחון את התנהלות הצוות, לזהות מצבי לחץ ולהתערב לפני שמתרחשת פגיעה. "אנחנו רוצים להשיג מניעה. אנחנו לא רוצים לבוא בדיעבד. זה כבר לא יציל אף ילד", היא אומרת. לצד זאת, היא קוראת להארכת חופשת הלידה, לשיפור ההכשרה וההדרכה של המטפלות ולשיפור תנאי העבודה.

"בישראל כבר פועלים מיזמים כמו 'גן מוגן', שמסייעים לרשויות מקומיות לצמצם אירועי אלימות וחריגות התנהגות", אומרת סיון ביטון. "המיזמים האלה מחזקים את צוותי החינוך בהתמודדות עם עומס ולחץ, והגיע הזמן שהמדינה תהפוך אותם לחלק מהסטנדרט המקצועי בגיל הרך. המטרה אינה רק לחשוף פגיעה לאחר שהתרחשה, אלא למנוע אותה מלכתחילה".

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully