פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם כדאי למעסיקים להפחית את שעות העבודה?

      ארגונים רבים מבינים כי מתן אפשרות לעובדים להקדיש זמן רב יותר למשפחתם עשוי להגביר את התפוקה. האם ישקף בעתיד שוק העבודה תובנה זו?

      ארגון נטע (נשים לטובת עתידן) קיים אתמול (רביעי) יום עיון בנושא עבודה ומשפחה. יום העיון העלה את הטענה כי בשנים האחרונות התחזקה המגמה לשינוי מערך היחסים בין שעות העבודה ובין השעות אותן מקדישים העובדים לחיי הפנאי והמשפחה.

      דר' יעל יצחקי שייסדה את עמותת נטע לפני כשבע שנים ומשמשת כיום כמנכ"ל העמותה טוענת כי איזון בין עבודה ומשפחה הינו חלק מתרבות הארגון, איזון אשר מתייחס אל העבודה ולא רק אל תפוקתו מוצא לנכון לפעול לטובת איזון זה. על פי דר' יצחקי, ניתן לראות כי בעולם עולה התעניינות ארגונים בסוגית האיזון תוך התייחסות לקיצור מספר שעות העבודה, התייחסות לשעות העבודה להורים לילדים, אפשרות להורים להשתתף בפעילויות בית הספר. עדין אין מחקרים המוצאים את שיעורי השיפור בתפוקת העובדים כתוצאה משינויים שנועדו להעלות את האיזון בין עבודה למשפחה אך נמצא בצורה ברורה כי הדבר תורם לעליה ביציבות העובדים בארגון.

      בסקר שערכה עמותת נטע לפני כחודש נמצא כי 75% מהגברים מציינים שחשוב להם מאוד נושא של איזון בין עבודה למשפחה, עם זאת בארגונים בעלי רוב גברי, העובדים חוששים כי עזיבה מוקדמת משעות העבודה המקובלות תראה בעין לא יפה. 20% מהנשאלים ציינו כי שעות העבודה לדעתם אינם קריטריון המנבא על תפוקת העובד ולכן קיצור שעות העבודה אינו צפוי להוביל לפגיעה בתפוקה.

      ליאת עזר מארגון ”שמים את המשפחה במרכז", ארגון שנוסד ע"י הורים עובדים במטרה לחולל שינוי במקומות העבודה ופועל לחקיקת חוק אשר יאפשר לכל הורה לסיים את עבודתו פעמיים בשבוע בשעה 16:00 כדי לבלות עם משפחתו. ליאת סיפרה כי מחקרים מצאו כי למרות שעות העבודה מהגבוהות בעולם הנהוגות בישראל, התפוקה אינה עולה. עוד טוענת ליאת כי על פי מחקרים עולמיים נמצא כי איזון בין עבודה למשפחה מוביל לעליה בשביעות הרצון של העובדים, איכות העבודה, ירידה בהיעדרויות ובימי המחלה של עובדים.

      עמוס זיו, מנהל מרכז-הפיתוח של חברת Cadence בישראל, מספר כי בארגונו בחרו לשים את העובד במרכז, ולכבד את מערכות-חייו האחרות, למשל – משפחתו. שינויים שנעשו למטרה זו בארגון מביאים, להבנתו, לעליה ביציבות העובדים ובשביעות-הרצון שלהם. כללית, הארגון מקפיד למדוד תפוקות ולא תשומות. עמוס הביא דוגמאות מספריות – למשל, כיצד ההשקעה באירוע חברה מתורגמת לעלייה בשביעות-הרצון ולירידה באחוזי-העזיבה. על פי החישובים של זיו, מדובר בהשקעה משתלמת מאד לארגון, לא רק באינטואיציה, אלא גם על-פי המספרים. במרכז-הפתוח בקיידנס מעל ל37% מהעובדים הן נשים, מתוכן כמעט 80% מחזיקות בתפקידים טכניים, ומעל ל26% מהן מנהלות.

      ניתן לסכם כי יום העיון מעלה על סדר היום נקודה חשובה אשר יכולה לסחוף אחריה גל מחאה של הורים המבקשים לחולל שינוי. השינוי ייתכן במידה ותהייה לו דרישה ברורה מצד העובדים אשר תתרגם לבחירת מקום עבודה בהתאם לרמת האיזון שהוא מאפשר למשפחה (קריטריון שעד היום מובא בחשבון ע"י מעטים מהעובדים), את השינוי יחוללו מנהלים אשר מוצאים כי הוא תורם להעלאה בתפוקה ונדרשת עזרה של מנהלי משאבי אנוש שיסיעו לקיימו נכון בארגון.

      נראה כי השינוי הינו בלתי נמנע שכן, ההורים הצעירים אינם מוכנים עוד לגדל ילדים חסרי הורים והמושג זמן איכות המסתכם בחצי שעת עיירות של ילד ביום אינה מקובלת עליהם עוד. מתי? ימים יגידו.

      רינת בוגין היא מנכ"ל יד2 דרושים

      לקריאה נוספת:

      מחקר: כך תצמצמו את התסכול והמרמור של העובדים
      סקר: השכיר הישראלי לא מרגיש שיש לו לאן להתקדם
      למה נשים מרוויחות 30% פחות מגברים?