ענקית המזון תנובה, אגן תשתיות, ורשתות האופנה ג'אמפ ואמ.אל, הן רק חלק מעשרות החברות הישראליות שעברו לבעלות סינית בשנים האחרונות. בימים אלה מתנהלים משאים ומתנים על רכישת חברת הקוסמטיקה AHAVA , על בנייה והפעלה של נמלים פרטיים באשדוד וחיפה, וכן על בנייה והפעלה של קו הרכבת לאילת. נראה שהסינים מהדקים את האחיזה בשוק הישראלי וכי אין כוח שיכול לעצור אותם, האם הישראלים צריכים להיות מודאגים?
פרופ' אהרן שי, ראש הפקולטה ללימודי אסיה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר "סין וישראל" שעוסק בסיכויים וסיכונים שברכישה סינית של תשתיות ישראליות לאומיות אומר כי "ישנן בהחלט חברות או תשתיות לאומיות שצריך לחשוב פעם ופעמיים לפני שמוכרים אותן לזרים בכלל ולסינים בפרט. האם היינו מוכנים למכור את 'אל על' ואת 'צים' או את ההסעדה של חיילי צה"ל לגורם זר? אם אל על הוא קו טבורי שמחזק את ישראל לאורך כל השנים וכמובן בשעות חירום וחלילה מלחמה זה דבר שאנחנו חייבים שיהיה בשליטתנו המלאה, ואנחנו לא יכולים להרשות לעמנו לשאת ולתת עם גורם זר בקשר למדיניות ההפעלה של החברה הזו"
ומה בקשר לנמלים הישראלים, גם הם נקודה אסטרטגית חשובה, והם כבר נמצאים בבניה על ידי הסינים?
"מעתה למעשה יהיו בישראל 5 נמלים, הנמל באילת שיישאר ללא שינוי, בנוסף לנמל הציבורי באשדוד, ייבנו גם נמל פרטי, וכך גם בנוסף לנמל הציבורי בחיפה. אנחנו נתנו לסינים את אפשרות הבניה של נמל פרטי באשדוד, והפעלה של נמל בחיפה. אפשר לטעון שבמינון הזה זה סביר, ואם חלילה יהיה צורך אפשר יהיה להשתלט על העניינים. ואפשר לטעון שזו רק התחלה של השתלטות סינית על הנמלים שהם ללא ספק משאב לאומי חשוב".
אותו דיון, רק בשלבים מוקדמים יותר מתקיים גם בקשר לבנייה והפעלה של קו רכבת ישראל לאילת, מה משמעות הבניה של הקו הזה על ידי הסינים ומה משמעות ההפעלה?
"כשמדברים על בנייה בלבד אז יש לנו דוגמא מצוינת של מנהרות הכרמל. הבנייה נעשתה על ידי הסינים ותו לו. היא הייתה מאוד יעילה, וקיבלנו את המנהרות בטרם המועד שהם היו אמורים להיות מוכנות. כאן יש חבילה סגורה וברורה. כשעולה שאלה של הפעלה, דרך BOD בנייה הפעלה והעברה דוגמת כביש 6, כשנותנים לגורם מסוים להפעיל קו רכבת או כביש לתקופה של 20 שנה, זה כבר משהו אחר. כשאתה כמדינה לא שולט בהפעלה של קו אסטרטגי כה חשוב כמו הקו לאילת שנים רבות, אתה בבעיה. כי הנתיב לאילת הוא נתיב אלטרנטיבי וגשר יבשתי לתעלת סואץ. אני יכול לומר שכרגע בממשלה לא מדברים על הפעלה של הקו על ידי הסינים אלא על בנייה בלבד".
ומה עם השוק הפרטי? שוק החלב בישראל שנשלט ברובו על ידי תנובה, שנמצאת כעת בשליטה סינית הוא דוגמא טובה.
"עד כה, כאשר תנובה הייתה בשליטתנו הממשלה יכלה לנווט את שאלת המחירים, והיום ברור שהשליטה הזו היא פחותה. השאלה כאן היא עד כמה אנחנו מוכנים למכור את הסמלים שלנו. הרי תנובה הייתה סמל ישראלי במשך הרבה מאוד שנים, והנה מכרנו אותו לזרים. אז אפשר גם למכור את המגילות הגנוזות, לקבל עליהן כמה מיליארדים ולשים במקומם איזה עותק. השאלה כאן היא הרבה יותר ערכית".
מה המשמעות של מכירה דווקא לסינים ולא לחברות בינלאומיות רגילות?
"כשאנחנו מוכרים חברה לתאגיד בין לאומי שמציית לחוק בין לאומי, שמניותיו נמכרות בבורסות השונות ואנחנו במשלב של שפה משותפת ומשפט בין לאומי, החששות הם פחותים. כאשר מדברים על תרבות שונה לחלוטין, ויש בעיית הידברות עם סין לא רק בשאלה של שפה, אלא של קונוטציות כלליות, החשש גובר. התאגידים הסינים לא משנה אם הם חברה ציבורית או פרטית - נשלטים על ידי המדינה שנשלטת על ידי מפלגה קומוניסטית אחת. את הדבר הזה צריך להביא בחשבון כשבאים למכור את החברה לתאגיד סיני".
מי אמור לפקח על הנושא הזה של מכירת חברות פרטיות ותשתיות לאומיות לסינים? הממשלה?
לדעתי הממשלה צריכה לבחון את הדברים בצורה מאוד מוקפדת כשמדברים על תשתיות לאומיות או חברות בעלות אופי אסטרטגי, אופי ביטחוני או חברות שיש בהן שאלות סייבר. בקשר לשוק הפרטי לדעתי צריכה לקום מועצה לאומית שתיבחן כל סוגייה בנפרד ותשקול את הדברים כדי שלא יהיו שליפות מהמותן והדברים לא יצאו מכלל השליטה".
האם ישראל היא יעד מיוחד עבור הסינים או שהם מתנהגים באופן דומה גם בארצות אחרות?
ראשית, אכן הסינים רוכשים חברות בכל העולם המפותח, אולם יש להם עניין מיוחד בישראל. באופן אסטרטגי הם מחפשים נקודות אחיזה בכל המדינות שנמצאות על דרך המשי ההיסטורית, אשר הטווח הדרומי שלה עובר במזרח התיכון. העניין של הסינים במזרח התיכון מתמקד דווקא בישראל. הם לא מעוניינים בנפט ומשאבי טבע שיש למדינות ערב אלא בחדשנות וטכנולוגיות עתידיות שיש לישראל להציע. הם רוצים לצעוד יד ביד עם הקדמה ולכן העניין דווקא בישראל.