ההסתדרות דורשת מהמדינה לא להפחית את דמי הנסיעה בתחבורה הציבורית המשולמים לעובדי המדינה - הפחתה שנכנסה לתוקף אוטומטית עם הוזלת דמי השימוש בתחבורה הציבורית.
לקריאה נוספת:
חדירה לפרטיות העובדים: היכן עובר הגבול?
בדיקת וואלה! NEWS: איפה סל הקנייה הכי משתלם לפסח?
חופש בכפייה: האם העובד חייב לצאת לחופשה מרוכזת?
בפגישה שנערכה השבוע במשרד האוצר, הסבירו בהסתדרות כי הפחתת דמי הנסיעה פוגעת בכ-20 אלף עובדי מדינה, שמגיעים לעבודתם ברכב פרטי ומקבלים על כך פיצוי בהסדרים שונים, שמבוססים על עלות נסיעה בתחבורה ציבורית.
לטענת ההסתדרות, מדובר בעיקר בעובדים בפריפריה, שאינם יכולים לקבל שירות תחבורה ציבורית יעילים ובעובדים שמקבלים החזר חלקי בלבד על הוצאות הרכב הפרטי שלהם בנסיעה מהבית למקום העבודה.
בפגישה השתתפו מנכ"ל האוצר שי באב"ד, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ויו"ר הסתדרות עובדי המדינה אריאל יעקובי ובסיומה סוכם כי טענות ההסתדרות ייבדקו בפגישות המשך בהשתתפות הממונה על השכר באוצר קובי אמסלם.
מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית הוזלו בתחילת 2016 בעקבות רפורמה שיזם שרי האוצר והתחבורה משה כחלון וישראל כ"ץ. בעקבות הרפורמה הוזלו עלויות הנסיעה בתחבורה הציבורית בעשרות אחוזים, ולראשונה התאפשר לנוסעים לרכוש כרטיס שמאפשר מספר נסיעות בלתי מוגבל במשך שעה וחצי. ב-1 בפברואר הוזלו מחירי הנסיעה פעם נוספת בשיעור אחיד של כ-14%, השווה לרכיב המע"מ במחיר הנסיעה - זאת כפשרה בין האוצר למנהיג ש"ס, אריה דרעי, שדרש להעניק פטור ממע"מ לנסיעה בתחבורה הציבורית.
משרד האוצר חוסך
לפי נתוני משרד האוצר, עלות הפחתת מחירי התחבורה הציבורית בגובה רכיב המע"מ עלתה לקופת המדינה 700 מיליון שקל לשנה, אך בהסתדרות טוענים שלא הוצגה התמונה המלאה. "לאוצר היה נוח להוזיל את התחבורה הציבורית בפריפריה כי במילא לא משתמשים בה", אמר ל"גלובס" גורם המקורב להסתדרות. בנוסף, מתברר כי האוצר ומעסיקים ציבוריים חסכו בעקבות ההוזלה כסף רב, ששולם כתוספות שכר לשכירים. לטענת ההסתדרות מדובר בסכום של 45-48 מיליון שקל לשנה.
בהסתדרות מסכימים כי עובדים המגיעים למקומות עבודתם בתחבורה ציבורית אינם זכאים לפיצוי בגין ההוזלות, אך לטענתם הפחתת דמי הנסיעה פוגעת בשכרם של עובדים שאינם נוסעים בתחבורה ציבורית מסיבות שונות המקובלות על המעסיקים, אך מקבלים את הוצאות הנסיעה שלהם ברכבם הפרטי בהסדרים המבוססים על עלות נסיעה בתחבורה הציבורית.
בשיחה עם "גלובס" הציג יעקובי שתי דוגמאות: עובדת בבית החולים שיבא המתגוררת במושב פדייה זוכה לשירותי תחבורה ציבורית חלקיים ביותר, שמאלצים אותה לבזבז מדי יום ארבע שעות על נסיעה באוטובוס למקום העבודה ובחזרה. משום כך, הגיעה העובדת להסדר עם בית החולים שלפיו תגיע ברכבה הפרטי ותקבל מבית החולים תשלום חודשי עבור שימוש בתחבורה הציבורית בגובה עלות הנסיעות בתחבורה הציבורית, שעמדה לפני ההוזלות על 50 שקל ליום עבודה שהם כ-1,100 שקלים בחודש.
2,600 ק"מ בחודש
כתוצאה מהרפורמה והמעבר לנסיעה באשכולות, ירדה עלות הנסיעה החודשית מפדייה לשיבא ל-299 שקלים בחודש ומשום כך טוענת ההסתדרות, כי העובדת מפסידה למעשה 800 שקל לחודש.
דוגמה נוספת היא של עובד שגר בתל אביב ועובד בירושלים. העובד נוסע 120 קילומטר בכל יום במשך 22 יום בחודש, כ-2,600 ק"מ בסך הכול.
העובד זכאי לתוספת אחזקת רכב, הכוללת הוצאות רישוי והחזר הוצאות על קילומטראז', אך המרחק מוגבל ל-750 ק"מ בלבד ומשום כך נקבע כי העובד יקבל פיצוי על הפרש המרחק בגובה החלק היחסי של עלות הנסיעה בתחבורה ציבורית - גם עובד זה מפסיד לטענת ההסתדרות מאות שקלים בחודש כתוצאה מהוזלת תעריפי הנסיעה.