בימים אלה שולחות חברות הביטוח וקרנות הפנסיה את הדוחות השנתיים לשנת 2015. עובדים רבים אינם יודעים כי הם זכאים לקבל את הכסף הצבור בסעיף הפיצויים בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים, גם במקרה של התפטרות מהעבודה וגם אם המעסיק אינו מאפשר זאת. עובד המסיים את עבודתו צריך לדרוש באופן מיידי לקבל את צבירת הפיצויים, וגם אם המעסיק יתעקש לא לשחרר את החלק שהוא הפריש במשך השנים, סביר להניח שעובדים שיתעקשו לקבל את צבירת הפיצויים יקבלו זאת.
כיום, כל עובד זכאי לכך שהמעסיק יפקיד עבורו כספים לפיצוים בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים. בתי הדין לעבודה קבעו לא אחת שצבירת הפיצויים מגיעה לעובד, בלי קשר לשאלה אם התפטר או פוטר. המשמעות היא שפיצויי הפיטורים הצבורים מגיעים לעובד.
קיימים מקרים בהם, על פי החוק, עובד שהתפטר זכאי לקבל פיצויי פיטורים. מדובר בדרך כלל במקרים בהם העובד נאלץ להתפטר מסיבות שאינן תלויות בו, כמו: בעיות בריאות, הרעת תנאי עבודה, נישואים לבן או בת זוג המתגוררים במרחק רב ממקום עבודתו וכדומה. גם עובד שהתפטר ושאינו זכאי לפיצויי פיטורים על פי החוק, יהיה זכאי לקבל את צבירת הפיצויים, וככל שהוא ימהר לדרוש את הכסף, הסיכוי שהמעסיק ימשוך אותו על שמו יהיה קטן יותר.
הבסיס לדרישה של העובד את כספי הפיצויים הצבורים היא צו ההרחבה לפנסיה וסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, הקובעים שצבירת הפיצויים שייכת לעובד. גם במקרה בו העובד חתום על הסכם לפי סעיף 14 לחוק פיצויים, הוא זכאי לקבל את צבירת הפיצויים מכוח הסכם זה. התוצאה היא, שבכל מקרה זכאי העובד למשוך את כספי הפיצויים הצבורים.
המפקח על שוק ההון פרסם עוד בשנת 2003 חוזר הקובע דרישות מחמירות ומפורטות בהן צריכות לעמוד חברות הביטוח וקרנות הפנסיה כדי להחזיר למעסיק את הכספי הפיצויים של העובד. אחד התנאים הוא כי ההסדר הפנסיוני של העובד אינו מיועד לקצבה. אולם כיום, כל ההסדרים הפנסיונים מיועדים לקצבה ולכן העובד תמיד זכאי לקבל אותם.
גם כספי צבירת פיצויים של עבודה שהסתיימה לפני שנים רבות שייכת לעובד
לא מעט עובדים סיימו את עבודתם לפני שנים רבות ומאז הם מקבלים מדי שנה דוח על צבירת הפיצויים שנצברה להם בפנסיה במהלך שנים אלו, אולם המעסיק לא משך את הכסף. ניתן לחשוב שבגלל שחלפו שנים רבות ולא משכתם את הכסף לא ניתן לעשות זאת. למעשה המצב הוא הפוך: גם אם למעסיק היתה טענה כי הוא זכאי למשוך את כספי הפיצויים הצבורים, הרי שלאחר שחלפו מעל 7 שנים ממועד סיום העבודה, זכותו של המעסיק התיישנה והכספים מגיעים לעובד. כלומר, גם עובדים שמקבלים דוחות של כספים ממקומות עבודה קודמים, שסיימו בעבר הרחוק, זכאים לכסף.
בין אם מדובר בסכום נמוך יחסית ובייחוד אם מדובר בסכומים גדולים, אסור לעובד לוותר על זכותו למשוך את צבירת הפיצויים. כספי הפיצויים בהסדר הפנסיוני הם של העובד והוא זה שזכאי למשוך אותם.
יש לדרוש גם את השלמת הפיצויים בנוסף לצבירה בפנסיה
גם אם העובד קיבל את כל צבירת הפיצויים בפוליסה, אין זה אומר שהמעסיק יצא ידי חובה כלפי העובד. במקרה בו העובד מפוטר, המעביד צריך פעמים רבות להשלים פיצויי פיטורים מעבר לצבירה בפוליסה.
מעסיק המשלם לעובד מפוטר את צבירת הפיצויים בפנסיה, אינו פטור אוטומטית מתשלום פיצויי פיטורים מלאים. על העובד לבדוק האם המעסיק הפקיד לפוליסה הפקדת מלאות במשך כל תקופת העבודה על כל השכר שלו.
במקרים רבים צבירת הפיצויים כוללת רק הפקדות חלקיות. זה יכול לקרות בגלל שהמעביד הפקיד רק על חלק מהשכר, או בגלל שהמעביד הפקיד רק בחלק מתקופת העבודה, או בגלל שהמעסיק הפקיד שיעורים מופחתים ולא את השיעור המלא - העומד על 8.33% לחודש (100% לחלק ל-12 חודשים).
במקרה כזה, על המעביד להשלים פיצויי פיטורים מלאים עבור חלק השכר שלא הופקדו בגינו פיצויים, ועבור התקופה בה לא הפקיד פיצויים. זאת, בנוסף לשחרור כספי הפיצויים לעובד.
הכותב הוא מומחה לדיני עבודה ופנסיה ממשרד גורודיסקי ושות'