הבנק הפדרלי עוד עלול לעזור לקלינטון לנצח

ככל שהריבית האפסית נשארת על כנה, ארה"ב צוברת חובות וחוסר האיזון בכלכלתה הולך וגובר, מה שמבטיח שהתיקון כשיבוא, והוא יבוא, יהיה אלים וכואב במיוחד. דעה

גלעד אלפר
16/05/2016
הילרי קלינטון, דונלד טראמפ. AP
הילרי קלינטון, דונלד טראמפ(צילום: AP)
להילרי קלינטון קשה לנצח במירוץ לנשיאות כי היא נתפשת ומציגה את עצמה כממשיכת דרכו של אובמה. היא לא יכולה להגיד שהמצב רע וחייבת להציג את ההישגים המדומים של תקופת אובמה

ניתוח המסחר במנייה הקרויה "אמון בממשל האמריקני" בבורסה של הבחירות לנשיאות ארה"ב מעלה תמונה ברורה: המנייה הזאת רושמת ירידה חדה. אם מועמד בלתי-צפוי כמו דונלד טרמפ שמבטיח לשנות את הסדר הכלכלי הקיים, ומועמד כמו סנדרס שמאיים למוטט אותו, נוחלים הצלחה בבחירות המוקדמות, סימן שהציבור האמריקני אינו מרוצה מהסדר הזה.

לקריאה נוספת:
שש שנים אחרי הדליפה: מפרץ מקסיקו שקט, ומלא בנפט
האח הגדול כבר כאן מזמן: מישהו עוקב אחריכם
המוח ישראלי עושה אקזיט: 5 המצאות ישראליות שחייבים להכיר

בשווקים האמריקנים נרשמות בשבועות האחרונים ירידות בגלל סדרת פרסומים על נתונים כלכליים מאכזבים שמצביעים על האטה בצמיחה, ירידה במספר המשרות החדשות במשק האמריקני וקיפאון בהיקף הצריכה הפרטית. רבים מהמצביעים האמריקנים, בניגוד לברוקרים בשוק ההון, אינם זקוקים לפרסומים הללו - הם מכירים את המצב בעצמם.

להילרי קלינטון קשה לנצח במירוץ לנשיאות כי היא נתפשת ומציגה את עצמה כממשיכת דרכו של אובמה. היא לא יכולה להגיד שהמצב רע וחייבת להציג את ההישגים המדומים של תקופת אובמה ולצייר תמונה ורודה של המציאות. זה מצב שמקנה יתרון טבעי למי שבא מחוץ לממסד ומבטיח לשנות או להרוס, כלומר לטראמפ ולסנדרס.

לקלינטון ולמפלגה הדמוקרטית כדאי ששנת הבחירות תעבור בלא זעזועים. אבל שיקולים פוליטיים בהחלטות מקצועיות בנושאים פיננסיים הם הרסניים

ההאטה בצמיחה ובתעסוקה בארה"ב והירידות בשוקי ההון בוול-סטריט החלו מאז שה"פד" (פדרל רזרב, הבנק המרכזי האמריקני) העלה את הריבית בדצמבר האחרון. הריבית עלתה מאפס (0-0.25%) לכמעט-אפס (0.25-0.5%), אבל הכלכלה האמריקנית כה חלשה, שהעלייה הזעירה הזו בריבית הספיקה לזעזע את המשקיעים. נכון לרגע כתיבת המאמר, עומד החוב הלאומי האמריקני על 19.27 טריליון דולר, וגדל בכמיליון דולר לשנייה. כשיש לך חוב כזה, אתה יכול להחזיק מעמד רק בעולם מעוות שבו הריבית קרובה לאפס.

הפד, שהעלה את הריבית מתוך האופוריה והתחושה שהכלכלה מתאוששת, הבטיח להעלות אותה במהלך 2016 לשיעור של 1.4%. אבל מאז החלו ההאטה והירידות בשוקים, והפד הפסיק להעלות את הריבית.

נראה כי השיקול של הפד הוא בחלקו פוליטי. נגידי הפד לשעבר, אלן גרינספן ובן ברננקי, כבר הודו בחצי פה ששיקולים ולחצים פוליטיים השפיעו על החלטות הריבית שלהם. נגידת הפד הנוכחית, ג'נט ילן, כמובן אינה יכולה להודות בקיומם של שיקולים ולחצים כאלה, אבל יש להניח שמערכת השיקולים שלה אינה שונה משמעותית מזו של קודמיה. היא יודעת שבטווח הבינוני והארוך יהיה צורך להעלות את הריבית, כי הכלכלה אינה יכולה לתפקד בצורה מאוזנת לאורך זמן בלי ריבית נורמלית. אבל העלאה כזאת תהיה כרוכה בקשיים, וילן דוחה אותה עד אין קץ כדי למנוע קשיים בטווח הקצר.
אפשר להבין את השיקול הפוליטי שלא להעלות ריבית.

לקלינטון ולמפלגה הדמוקרטית כדאי ששנת הבחירות תעבור בלא זעזועים. אבל שיקולים פוליטיים בהחלטות מקצועיות בנושאים פיננסיים הם הרסניים. זאת, גם בגלל עצם ההתערבות, וגם בגלל שעל הקלות בטווח הקצר משלמים "ריבית" יקרה של נזק בטווח הארוך. ככל שהריבית האפסית נשארת על כנה, ארה"ב צוברת חובות וחוסר האיזון בכלכלתה הולך וגובר, מה שמבטיח שהתיקון כשיבוא, והוא יבוא, יהיה אלים וכואב במיוחד.

מעבר לכך, במקרה הזה, דחיית ההחלטה המקצועית עלולה להיות הרסנית דווקא בגלל התוצאה הפוליטית שלה. הרי חלק מהרפורמות הכלכליות שטראמפ מבטיח לבצע, אם אכן ייבחר ואכן יבצע אותן, הן בדיוק מה שנותן סיכוי לשנות את המצב הכלכלי האמיתי. כך, כדי לרכוש מנת סם-הרגעה אחת ולהציל את הממשל הקיים, הפד עלול לפגוע עוד יותר בכלכלה ובמעמד הביניים האמריקאי.

עוד באותו נושא

מידע פנים

לכתבה המלאה

הכותב הוא אנליסט בכיר במחלקת הברוקראז' של אקסלנס-נשואה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully