פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חייבי ההוצאה לפועל התאחדו: מבקשים תספורת כמו טייקונים

      קשה לחיות בכבוד עם חובות עתק, כשלא נמנים עם אחד מהטייקונים הפועלים במשק. מרכז לאיחוד חובות יאפשר לחייבים להתארגן יחדיו, ולהגיע עם הגוף שלו חייבים כסף להסדר תשלומים נוח "בדיוק כפי שהטייקונים של המשק עושים". צפו

      חייבי ההוצאה לפועל התאחדו: מבקשים תספורת כמו טייקונים

      "לפני 8 שנים חתמתי ערבות לחבר שפתח עסק לשיפוצים וצביעת בתים. לא חשבתי הרבה ורק עשיתי טובה לחבר", מספר ירון, בן 46, נשוי ואב לשלושה. "כעבור זמן מה העסק שלו התרסק, הוא ברח לארצות הברית ואני נשארתי עם כל החובות שהשאיר לבנקים וקבלנים – 1.3 מיליון שקל. בכל חודש אני משלם על הטעות שעשיתי. כבר מכרתי את הבית ונכסים ואחרי – ובכל זאת החוב שלי טפח ל-7 מליון שקל".

      לקריאה נוספת:

      "שיהיה ברור: עבירות המס של קובי פרץ הן גניבה של ממש"
      השעון הוא בשבילכם? רק שליש מהעובדים מגיע בזמן לעבודה
      הבוס עולה על העצבים? לא בטוח שעצמאות זה יותר טוב

      גם רמי קרן, גרוש בשנות ה-40 לחייו, ואב לשלושה, הפך בעל כורחו לחייב והסתבך עם ההוצאה לפועל. קרן היה הבעלים של עיתון מקומי בשם "מקומון - באר שבע וסביבה", אך בשל בעיות בגביית תשלומים והתזמון של המבצע הצבאי "גשמי קיץ ברצועת עזה", נאלץ לסגור את העסק ונותר עם חוב של כ-600 אלף שקל. "ביצעתי איחוד תיקים ושילמתי להוצאה לפועל אלפי שקלים בכל חודש. ובכל זאת החוב שלי תפח ל-2 מיליון שקל - במקום להצטמצם. הבנתי שחייבים לחפש פתרון אחר".

      מאז שחשף מבקר המדינה את הליקויים החמורים בהתנהלות של ההוצאה לפועל, התחדדה המציאות העגומה שעמה מתמודדים ישראלים שחייבים כספים לגוף המסורבל הזה. דו"ח המבקר חשף אוזלת ידם של החייבים מול מערכת ההוצאה לפועל: רק 7% מהחייבים נעזרים בעורך דין לטיפול בתשלום חובותיהם, לעומת ייצוג משפטי של 94% מהזוכים שדורשים לגבות את חובם. נחשו ידו של מי על העליונה?

      המציאות הזו, שמקשה על חייבים לחיות בכבוד עם חובות עתק – אלא אם מדובר בטייקונים - הביאה את רמי קרן לחשוב על הרעיון הבא: "גופים גדולים, כמו בנקים, נוטים למחוק חובות עתק לטייקונים שנקלעו לקשיים כספיים. זה העיקרון שהנחה גם אותי", הוא אומר. "הקמתי מרכז לאיחוד חובות, שיאפשר לחייבים להתארגן בקבוצות עם החובות המשותפים, ולגשת יחד לגוף שלו הם חייבים כסף כדי להגיע להסדר תשלומים נוח, בדיוק כפי שהטייקונים של המשק עושים. ברגע שמדובר בסכומים גדולים - כדאי לגוף שחייבים לו כספים להגיע להסדר", הוא אומר.

      כל הצדדים מרוויחים

      המרכז לאיחוד חובות מהווה אלטרנטיבה עבור החייבים להוצאה לפועל, ומייצר "קבוצות של בעלי חובות לנושים משותפים", למשל לחברות סלולר, עיריות, רשות המסים, בנקים, חברות אשראי וכדומה. כל אחד מבעלי החוב בקבוצה מגיש הצעת תשלום שמותאמת ליכולותיו, הנתונים משוקללים ומפולחים ויוצרים קבוצת חוב אחת לנושה משותף. עו"ד מטעם המרכז יושב עם הנושה ומציע לו את הצעת התשלום המשותפת לכולם, כשהיא עשויה להיות נמוכה בעשרות אלפי שקלים מהחוב המקורי של כל אחד מהם בנפרד.

      "הרווח הוא של כל הצדדים: החייבים שמעוניינים להגיע להסדר המשתלם ביותר ובמהירות; ומצד שני הזוכה שסוגר בבת אחת מספר רב של תיקי חוב ומקבל תקבולים גבוהים מקבוצת החייבים בהסדר הוגן", מציין קרן.

      "פתחתי תיק באתר והצטרפתי לקבוצות החייבים של הבנקים. עם הקבלנים אני מאמין שעוד אוכל להסתדר ולהחזיר את החוב; אבל קשה לי להאמין שאוכל להגיע להסדר כזה עם הבנקים. הרי אין להם בעיה למשוך אותי כל חיי ולא להגיע איתי להסדר. מה אכפת להם? הם לא ממהרים לשום מקום – יש להם זמן". אני מקווה שבקבוצה של החייבים נוכל להגיע להסדר הגיוני ולגמור סוף סוף עם החוב הזה שהרס לי את החיים. בשנה האחרונה עברתי התקף לב ואני חי על כדורים".

      כמה זה עולה?

      ההצטרפות לקבוצות אלה כרוכה בתשלום של 239 שקל לפתיחת תיק במרכז לאיחוד חובות. שאר התשלומים ייגבו רק אם החוב הוסדר עם הנושה – כש-3% מהצעת התשלום תועבר למרכז לאיחוד חובות. לדוגמה, אם בעל חוב הגיש הצעת תשלום לסגירת החוב של 2,000 שקל וההסדר של הקבוצה כולה התקבל - החייב ישלם למרכז לאיחוד חובות 3% נוספים מההצעה שלו, כלומר 60 ¤. כמו כן הנושים ישלמו לעו"ד שטיפל בקבוצה כולה עמלה של 7% מגובה ההסדר - רק אם ההסדר התקבל.