הצעת חוק של ח"כ אלי ודוד אמסלם, לפיה ייהנו העובדים במשק פעם בחודש מסוף שבוע ארוך - מיום חמישי בערב עד יום שני בבוקר - מעוררת תגובות קשות מצד המגזר העסקי שמתריע על ירידה בפריון במשק. על רקע דיונים אלה ערכה עוקץ מערכות עבור וואלה!NEWS סקר שבדק אם כשהעובד הישראלי מגיע לעבודה הוא עושה זאת בזמן או שיש לו נטייה לאחר דווקא?
לכל ידוע שהישראלים לא מצטיינים בדייקנות יתר, ותחושת הבטן היא שהעובד הישראלי אינו מקפיד להתייצב בזמן לעבודה. עוקץ מערכות, שמספקת שעוני נוכחות לאלפי בתי עסק בישראל, אוגרת בשרתיה את הנתונים שמזינים העובדים ויכולה לבחון סטטיסטית מתי העובד הישראלי מגיע למקום העבודה. לצורך ביצוע הסקר בחנה החברה את נתוני הנוכחות של 1,603 עובדים שמועסקים ב-309 בתי עסק וחברות בישראל.
עיבוד נתוני הסקר מעלה כי רק כשליש מהעובדים בישראל מגיע בזמן למקום העבודה. 34.6% מהנשים מגיעות לעבודה בזמן, לעומת 32% בקרב הגברים. ובכמה מאחרים שאר העובדים להגיע למקום העבודה?
איחורים של 15 דקות ומעלה מאפיינים גברים יותר מנשים בפער של 22%: 18.9% מהגברים מאחרים, לעומת כ-14.7% מהנשים. כ-39.6% מכלל הנבדקים והנבדקות מגיעים לעבודה באיחור 5 דקות ללא הבדל משמעותי בין גברים לנשים, וכ-10.3% מהעובדים מתחילים את יום העבודה באיחור של 10 דקות.
ומה אומר החוק בעניין האיחורים? לדברי עו"ד חמי לפידור, מומחה לדיני עבודה ממשרד לפידור ושות', המעביד מחויב לשלם שכר רק בגין זמן העבודה. "אי לכך, כשעובד מאחר להגיע לעבודה המעביד אינו אמור לשלם לו שכר בגין הפער בין שעת תחילת העבודה לזמן שבו הגיע בפועל לעבודה".
"על פי נתוני ה-OECD, פריון העבודה בישראל, שנמדד כתוצר לשעת עבודה, נמוך יחסית לממוצע של המדינות המפותחות ב-24%", אומר עמי ברגמן מנכ"ל משותף של חברת עוקץ מערכות. "נתון זה אמור להדהד היטב בקרב מקבלי ההחלטות ולהביא ליוזמות שיגבירו את פיריון העבודה בישראל. אין ספק כי הצעת החוק יכולה להיטיב עם המשק, אך כאמור, יש לתת את הדעת במקביל על חוליים נוספים שמאפיינים את שוק העבודה בישראל".