מחדלי גבייה מונעים מהמוסד לביטוח לאומי, השרוי במצוקה כספית, הכנסות של מיליארדי שקלים, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. לפי הדו"ח, מעדיף המוסד שלא לגבות חובות ממאות אלפי אזרחים החייבים לו כסף רב ואף למחוק את החוב לאחר מספר שנים. חלק מבעלי החוב האלה הם מובטלים ומקבלי קצבאות, אבל מבדיקת המבקר עולה שהמוסד מוותר על גבית המגיע לו גם מעשירים מופלגים.
החייבים הזוכים לפטור מהחוב שלהם למוסד הם תושבים שלא התגייסו מסיבות שונות לצבא, מקבלי דמי אבטלה, ועובדים בעבודות זמניות, רבים מהם תלמידי ישיבות או בני מיעוטים הפטורים משירות צבאי ואינם מתגייסים לשירות לאומי. למרות שהביטוח הלאומי אינו שולח להם הודעות חוב, הוא יודע על קיומם ועל החוב הנצבר בחשבונם. מחלק מהם הוא אף גובה דמי ביטוח בריאות חובה. אחת למספר שנים מרכז המוסד לביטוח לאומי את החשבונות ומוחק את החובות באמצעות הליך הנקרא עצירת חישוב. על פי ההערכות נמחקו בין השנים 1999 ל-2007 1.2 מיליארד שקלים. מאז ועד שנת 2015 נצברו בחשבונות אלה 3 מיליארד שקלים נוספים.
מקור הבעיה היא במחסור בכוח אדם במחלקת הגבייה של המוסד לביטוח לאומי, הפותרת את מצוקתה באמצעות צמצום הגבייה ואי משלוח הודעות על חובות. כך למשל מצא המבקר כי "לאחר ההחלטה מינואר 2005 על מחיקת חובות עד 1999 לא החליטה המנהלה על שליחת הודעות חוב לחייבים חדשים כדי למנוע הצטברות חובות חדשים".
עם הנהנים מליקויי הגביה של המוסד לביטוח לאומי נמנים גם אנשי האלפיון העליון, מי שמחזיקים בבעלות על "חברות ארנק". חברות אלה מוקמות לצורך הקטנת ההכנסה החייבת של בעליהן: החברה מקבלת את משכורתו של המנהל במקומו, ומשלמת למנהל, שהוא בעלי החברה, משכורת המותאמת לשיקולי המס שלו ולשיקולים פיננסיים אחרים.
אגף ביקורת ניכויים שבמנהל הגבייה של המוסד לביטוח לאומי אינו בוחן את שכר המנהלים בחברות. משרד מבקר המדינה בחן 35 חברות ציבוריות שבהן ערך המוסד ביקורת ניכויים ומצא כי ב-10 מהחברות שולם שכר ל-19 נושאי משרה, באמצעות דמי ניהול לחברת ארנק בבעלותם, בסכום כולל של כ-70 מיליון שקל. באותן השנים קיבלו אותם נושאי משרה שכר מחברות הארנק שבבעלותן בסך של כ-15 מיליון שקל בלבד, שלרוב היה נמוך מהתקרה השנתית החייבת בתשלום דמי ביטוח. באופן הזה "חסכו" לעצמם אותם מנהלים תשלום דמי ביטוח בסכום כולל של כ-4.1 מיליון שקל.
"על המוסד להפסיק לאלתר יצירת מעגל חייבים שלעתים כלל אינם מודעים לחובותיהם", כותב המבקר בדו"ח. "עליו לשלוח לאלתר הודעות על חובת תשלום דמי ביטוח (בטרם נוצר החוב) לכל מי שהוא בעל פוטנציאל ליצירת חובות. על ביטוח לאומי להקפיד ולשלוח הודעות חוב בסמוך להיווצרות החוב, ואם החוב אינו מוסדר יש לשלוח הודעות והתראות לחייבים במרווחי זמן סבירים. על ביטוח לאומי ועל משרד האוצר לסכם לאלתר את דרכי הפעולה והמשאבים הנדרשים לשליחת הודעות חוב שוטפות לחייבים, וכן לפעול למנוע מהחייבים הפוטנציאליים לצבור חובות שלאחר מכן יהיה קשה לגבותם.
כמו כן, על ביטוח לאומי להתנהל באופן אחיד כלפי כל החייבים ולבחון, לפני תשלום גמלה, אם יש לזכאי לגמלה חוב בדמי ביטוח. אם נמצא חוב, עליו לקזזו מהגמלה על פי הקריטריונים שנקבעו בנהלים, וזאת אם נעשתה עצירת חישוב אם לאו. התנהלות אחידה כלפי החייבים תשקף מתן יחס שוויוני והוגן לכולם. במסגרת ביקורות ניכויים ביטוח לאומי צריך לבחון אם המעסיק מפריש כחוק את דמי הביטוח עבור כל עובד שלו, בין שהוא שכיר המרוויח שכר מינימום ובין שהוא נושא תפקיד בכיר שהתגמול עבור עבודתו משולם באמצעות חברת ארנק".
מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "כפי שמציין המבקר בדו"ח, לאורך השנים פיתח המוסד מערכות וערוצי תשלום מתקדמים, אשר הביאו לגידול משמעותי ומתמשך בגביית דמי ביטוח. עם זאת, קיבלנו את הערותיו של מבקר המדינה ולכן, לאחר שהצלחנו לקבל את המשאבים הנדרשים, פיתחנו והאצנו תכנית להעמקת הגבייה ולאיתור כלל האוכלוסייה החייבת בדמי ביטוח. סכום החובות המצוינים בדו"ח כולל חובות שניתן לגבות שנמצאים כיום בתהליכי גבייה מואצים. אנו פועלים מזה כשנה לשליחת הודעות חוב וביצוע פעילות גבייה לכלל החייבים בדמי ביטוח ע"פ תכנית סדורה, במטרה להביא לגביית כלל החובות".