לאחרונה התעניינו נשים בארצות הברית בעיקר בכתב האישום נגד כוכב הסדרה "גלי" בעקבות אחזקה של פורנוגרפיה של קטינים, ובגילוי המפתיע של דודתו של קים איל ג'ונג הרודן הקוריאני בארצות הברית. גיקים התעניינו בפלאי סקייפ גירסה 7.0 ובנחיתה המוצלחת של רקטה של חברת ספייס אקס, מילניאלס, וגם גיקים, התעניינו בחגיגות לציון שלוש שנים למשחק הווידאו ספלאטון של נינטנדו. את המידע המאלף הזה ועוד הרבה יותר מזה אפשר לראות באתר של החברה הישראלית אמריקאית טייקי (Taykey) שאוספת וממיינת כמויות מידע אדירות הזורמות ברשת, כדי לזהות את הטרנדים החמים. מי שצורך את המידה הזה ומוכן לשלם עליו הרבה מאד מיליונים הם חברות הפרסום וחברות הענק המשווקות להמונים, וככל הנראה גם פוליטיקאים שעניינם העיקרי הוא לדעת מה חושב הציבור עליהם ועל בכלל.
טייקי נוסדה בישראל, על ידי ישראלים, וכמו חברות רבות מסוגה היא פועלת משני מרכזים, בישראל ובארצות הברית. מנכ"ל החברה והמייסד המשותף הוא עמית אבנר, שיסד אותה לפני שש וחצי שנים עם חברו איתי בירנבוים. אבנר עומד היום בראש חברה המעסיקה כמאה עובדים בישראל ובארצות הברית, מגלגלת עשרות מיליוני דולרים לשנה. עם הקמת החברה הוא עבר לניו יורק. הוא גר בצ'לסי, הולך מידי בוקר למשרדי טייקי שביוניון סקוור, ומעיד על עצמו שהוא נהנה מכל רגע. "יש כאן המון סטארט אפים, וגם הרבה אנשי היי טק ישראלים. אני נמצא במרכז העולם, והכל קרוב. אני הולך לאירוע ופוגש את היו"ר ואת המנכ"ל של ג'נראל אלקטריק, לפני שבועיים נפגשתי עם מנהלים בנטפליקס, בשבוע הבא אפגש עם מנכ"ל קוקה קולה. זה לא ממש גרוע להגיע לניו יורק בתור רווק בן 25. הבעיה היחידה היא שאני רחוק מהמשפחה בהרצליה. אבל מתגברים על זה. אני מגיע לישראל כל חודש, ובדרך יש ווטסאפ וסקייפ", אומר אבנר.
איך חשבתם על הרעיון להקים חברה לגילוי טרנדים?
"זה התחיל כמעט במקרה, כמו תחביב. ראיתי שהרבה אנשים מתבטאים ומחליפים דעות באמצעות הרשתות החברתיות כמו פייסבוק וטוויטר, אומרים מה הם אוהבים או מה מרגיז אותם, וחשבתי שיהיה מעניין לאסוף את החומר הזה ולראות על מה אנשים חושבים, ומה מאפיין את בעלי הדעות. כשאספתי את החומר וחשבתי על אנשים שיכולים להתעניין בו הגעתי למסקנה שזה חומר שיכול לעניין חברות שיווק. החלטתי להקים חברה שתמכור למשווקים נקודת מבט על השווקים שבהם הם פועלים או רוצים לפעול.
איך מקבלים את הפרופיל האישי של האנשים?
מדובר רק במידע פומבי שאנשים מוסרים על עצמם. אנחנו לא חודרים למידע פרטי. אנשים מגלים על עצמם פרטים באמצעות הפרופילים באתרים החברתיים, וכמו כן אפשר לאפיין אותם לפי תכני השיחות ברשת.
מי הלקוחות שלכם. חברות מסחריות, פוליטיקאים, מפלגות?
חברות גדולות, בעיקר בארצות הברית, וחברות הפרסום שלהן: קוקה קולה, רד בול, פולקסוואגן. אין לנו עדיין לקוחות פוליטיים וגופים ציבוריים אבל אנחנו מדברים איתם. נפגשנו עם אנשי הקמפיין של הילארי קלינטון. אני חושב שאנחנו יכולים לעזור להם להבין את השוק. מה חושבים עליהם מצביעי המחנה היריב ומה מצבה של קלינטון בקבוצות אוכלוסייה שונות. נפגשנו גם עם אנשי משרד התיירות של ישראל ודיברנו איתם על כיוונים לשווק את ישראל. אפשר לשווק את ישראל לקבוצות רבות: כארץ של מקומות קדושים לנצרות, כאתר תיירות מעיין לגאים, או מדינה לחובבי מרתונים. אנחנו יכולים לעזור לישראל ללמוד איך לדבר עם פלחי אוכלוסייה שונים, ולהתאים את השיווק לתחומי העניין של התיירים אותם אנחנו מבקשים להביא.
יש בישראל עשרות חברות סטארט אפ העוסקות בפרסום. איך אתה מסביר את ההתמקדות בתחום הזה?
אנחנו חברה המספקת נתונים לחברות וארגונים בתחום הפרסום והשיווק. אנחנו לא עוסקים בפרסום. אנחנו, וחברות אחרות, עוסקות בריכוז מידע ועיבוד נתונים, ובתחום הנתונים הישראלים מאד טובים, אולי בגלל שזה תחום שבו עוסקות יחידות המודיעין שהרבה מאנשי ההיי טק הישראלים הגיעו ממנו.
אבנר נולד בהרצליה למורה לאנגלית ואב העובד בתעשיה האווירית. הוא בן בכור ולו אח ואחות קטנים ממנו. הרומן שלו עם מחשבים התחיל מוקדם יחסית. כשהיה בן עשר נשלחה אמו במסגרת עבודתה לקורס לבניית אתרי אינטרנט. היא הביאה את חומר הלימודים הביתה והבן עמית גילה עניין רב. הוא למד את שפת התכנות ויזו'אל בייסיק והתחיל לשחק במחשב. בצד הכישרון המולד למחשבים שהתגלה בו, היה לו כבר אז גם חוש עסקי. כמתבגר הוא בנה מנוע חיפוש והציע לחברות מסחריות להטמיע אותו באתרים שלהן, לפרסם בו מודעות ולהתחלק אתו בהכנסות. "הרווחתי מזה כסף, לא הרבה, אבל אלה היו דמי כיס נאים ביותר". במקביל ללימודים במגמת התקשוב בתיכון, הוא למד לתואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה, אותו ישלים במקביל לשירותו הצבאי. "לא הייתי ילד מחשבים קלאסי. שחקתי בכדורסל ועסקתי בשחייה תחרותית, למרות שלא ממש התחברתי לכדורגל", הוא אומר.
את הצבא הוא עשה ביחידת סייבר במשרד ראש הממשלה, והמשיך לעבוד במשרד ראש הממשלה כאזרח, שנתיים לאחר השחרור. במקביל לעבודתו ביחידה, רקם עם חברו איתי בירנבוים את הקמתה של טייקי. בירנבוים עזב לאחר שלוש שנים ופנה לעבודה בקרן הון סיכון. "נשארנו חברים טובים", אומר אבנר.
הרעיון של טייקי אינו לגמרי חדש. אחד הפיתוחים הוותיקים והמוכרים בתחום הוא מנוע זיהוי הטרנדים של גוגל, המזהה מגמות רשת על פי ניתוח מילות החיפוש בגוגל. טייקי לוקחת את הרעיון כמה צעדים קדימה, באמצעות ניתוח תכנים ברשתות החברתיות וזיהוי מאפיינים של הגולשים השותפים לשיח ברשתות. על מנת לתרגם את המידע המעניין הזה לכסף ולתוצאות שיווקיות, נדרשים המפרסמים לעבודה רבה נוספת.
הכסף הראשון שנכנס לטייקי הגיע מקרן סקויה, קרן אמריקאית ותיקה שהשקיעה בחברות הייטק רבות שצמחו לחברות ענק בעמק הסיליקון בקליפורניה. "היינו בכנס של חברות הייטק והצגתי שם את החברה. שותף-מנהל בסקויה, אסף רזניק, ראה אותי וביקש שאבוא להציג את החברה לשותף המנהל הבכיר, חיים סדגר. סדגר נפגש אתי, ביקר שאבוא לעוד פגישה, הפעם עם כל השותפים, ותוך זמן קצר הם הודיעו שהם התלהבו מהרעיון שלנו ומהחזון של החברה, והחליטו להיכנס להשקעה. הם השקיעו סכום ראשוני של כמה מיליוני דולר, אבל עם משקיע כמו קרן סקויה, הדלתות נפתחות. בהמשך הגיעו גם קרן מרקר של יובל שחר ואוהד פינקלשטיין, אינוביישן אנדבור של יו"ר גוגל אריק שמידט ודרור ברמן, והשלוחה האמריקאית של סופטבנק. בסך הכל השקיעו הקרנות בטייקי 32 מיליון דולר. העתיד נראה לאבנר בוהק: אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את טייקי לחברה מאד גדולה. למרות שיש הרבה חברות בתחום, אין חברה שעושה מה שאנחנו עושים: זיהוי טרנדים לפי פיתוחי קהלים. אפשר להגיד שנילסן עושה דבר דומה, אולם היא עורכת סקרי עומק אחת לשנה. אנחנו לא עורכים סקרים מקיפים כל כך, אבל אנחנו נותנים למפרסמים תוצאות בלייב, בזמן אמת.
המשקיעים מצפים לאקזיט: אתה מצפה להימכר לחברת פרסום? להנפיק מניות לציבור?
למשקיעים שלנו יש ניסיון עסקי רב והם יודעים שלא בונים חברה גדולה תוך שנה שנתיים או אפילו חמש שנים. בסוף תהיה תוצאה חיובית, אקזיט בצורה של מכירה או הנפקה. בינתיים אני נהנה ממה שאני עושה. מיליארד דולר? אני מאמין שזה יכול לקרות. אנחנו צומחים בקצב של 100 אחוזים לשנה, לך תדע לאן נגיע.