וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איך תשפיע עזיבה של בריטניה את האיחוד על הכלכלה?

19.6.2016 / 14:41

הבריטים חלוקים בשאלה האם להישאר חלק מהאיחוד האירופי או לפרוש ממנו וההכרעה מתקרבת. איך תשפיע החלטה על נטישה על הכלכלה הבריטית והאם זה ישפיע גם עלינו?

צילום: רויטרס, עריכה: שניר דבוש

בוידאו: קמרון תומך בהישארות באיחוד האירופי

ההכרעה תיפול ביום חמישי: אזרחי בריטניה יחליטו באמצעות משאל עם אם להישאר באיחוד האירופי או להיפרד ממנו לשלום, לאחר 43 שנות חברות. האפשרות שבריטניה תפרוש מכונה "ברקזיט" - british exit, והיא משפיעה בשבועות האחרונים על הכלכלה הבינלאומית והפוליטיקה האירופית.

את המתח לקראת התוצאות אפשר להרגיש בעיקר בשווקים הפיננסיים. יציאה של אנגליה, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, מהאיחוד עשויה לזעזע את שווקי המסחר והפיננסים. כך לפחות מזהירים ראשי קרן המטבע העולמית, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) ונגיד הבנק המרכזי של בריטניה עצמו. ירידה בתוצר, מיתון, אבטלה, ירידה בהשקעות, מפולת בשוקי הכספים, ירידה ערך הליש"ט - אלה הם רק חלק מנבואות הזעם, בעיקר של אלה המתנגדים לפרידה מהגוש.

בנוסף, ההתנגדות התקיפה של ראש הממשלה דיויד קמרון לפרישה, צפויה לאלץ אותו לפרוש מתפקידו במקרה של "ברקזיט", ולהביא בכך לזעזועים פוליטיים, שאולי לא יסתיימו בלונדון. מנהיגי האיחוד תומכים בעמדת קמרון וחוששים מאד מאפשרות של פרישת אנגליה. אם אנגליה תפרוש, והמהלך יוכיח את עצמו, עשויות מדינות נוספות לפרוש מהאיחוד, למוטט את חזון אירופה המאוחדת ולחרוץ גם את גורלם האישי של המנהיגים התומכים באיחוד, ובראשם הקנצלרית אנגלה מרקל ונשיא צרפת פרנסואה הולנד.

המשאל נערך בהתאם להבטחת בחירות שנתן ראש הממשלה ערב הבחירות שהתקיימו בשנה שעברה. באותה תקופה נראה היה כזו התחייבות חסרת חשיבות מעשית, שנועדה לרצות מיעוט קולני ולהעביר מעט קולות ממפלגת UKIP הקטנה והקיצונית למפלגה השמרנית של קמרון. אולם גלי ההגירה שהלמו באירופה מאז, גרמו לסחף לאומני בממלכה המאוחדת, כמו במדינות אחרות ביבשת, והגדילו מאד את התמיכה בפרישה מהאיחוד. סקרי סוף השבוע האחרון הצביעו על שוויון עם נטיה קלה לטובת המצדדים בפרישה. בעקבות רצח חברת הפרלמנט ג'ו קוקס, על רקע התנגדותה לפרישה, נמנעו הבריטית מלערוך ולפרסם בסוף השבוע סקרי דעת קהל בקשר למשאל, הסקר הראשון שלאחר הרצח פורסם הבוקר והצביע על נטיה קלה לטובת השארות באיחוד (45% לעומת 42%) .

החשש מגלי ההגירה שיציפו את בריטניה משפיע על דעת הקהל, אבל הוא אינו עומד בראש הנימוקים לפרישה מהאיחוד האירופי. הלחץ לפרוש מהאיחוד היה חלק מהפוליטיקה הבריטית כמעט מאז הצטרפה בריטניה לאיחוד הכלכלי האירופי ב-1973. קולות המתנגדים התגברו ככל שהתרחב האיחוד, וקולה של אנגליה, כמעצמה עולמית מובילה, הלך ונחלש בפרלמנט האירופי בבריסל.

האיחוד האירופי מאגד 28 מדינות המשתפות ביניהן פעולה בנושאים כלכליים, חברתיים פוליטיים ובינלאומיים, ומנסות להוות במשותף משקל נגד למעצמות העל ארצות הברית, רוסיה וסין. הבסיס החזק ביותר לאיחוד הוא שיתוף הפעולה הכלכלי, האמור לנצל את הכוח הכלכלי המשותף של החברות, כדי ליצור הסכמי סחר טובים יותר עם שאר מדינות העולם, לשפר את הכלכלה של כל אחת מהמדינות החברות. "אמנת ליסבון" שנחתמה ב-2009 משמת מסגרת חוקתית לארגון. מוסדות האיחוד כוללים פרלמנט שחבריו נבחרים ישירות על ידי אזרחי האיחוד ומחוקקים חוקים המחייבים את כל אזרחי האיחוד, נציבות המשמשת מעין ממשלה פוליטית - ביצועית המורכבת מנציגי המדינות החברות, בית משפט, בנק מרכזי, ומטבע משותף, היורו. אנגליה החליטה שלא לקחת חלק בבנק המרכזי ולשמור על המטבע העצמאי שלה – הליש"ט.

המשבר שהחל ב-2008, ונמשך עד היום בחלק ממדינות אירופה, שינה את כלכלת העולם, וגרם גם לבריטים לשאול מה שווה להם האיחוד האירופי. כמעט תמיד היה מצבם של האנגלים טוב בהרבה משאר מדינות האיחוד. הם יצאו במהירות מהמשבר הכלכלי שהאיחוד בכללו מנסה להיחלץ ממנו. שיעור האבטלה במדינה , פחות מ-5%, הוא מחצית מהממוצע האירופי הצמיחה מתחדשת וההכנסה הממוצעת לנפש, 46,300 דולר לשנה גבוהה ב-20% מהממוצע באיחוד האירופי.

הם גילו, למשל, שהממשלה שלהם מתקשה להושיט יד ולסייע לתעשיית הפלדה הקורסת, מפני שחוקי האיחוד האירופי אוסרים עליה לעשות זאת. סיוע לענפים בקשיים עשוי להפר את כללי התחרות החופשית בין מדינות האיחוד ואת כללי הסחר עליהם חתם האיחוד בשם כל המדינות החברות.

זוהי רק דוגמה אחת לקושי של האנגלים להשתלב באיחוד, המנסה לגשר בין מדינות שהפער החברתי כלכלי ותרבותי ביניהן הוא תהומי: בין גרמניה העשירה והתעשייתית ויוון הקורסת שמנסה להתקיים מחקלאות ותיירות, הולנד עתירת המשאבים ורומניה המתקשה להיחלץ משנים של דיקטטורה אפלה ופיגור כלכלי. בשנה האחרונה מקדמים נציגים חברתיים בפרלמנט האירופי את מס "רובין הוד" שיוטל על מסחר בניירות ערך ונגזרים. הסובלים העיקריים מהמס החדש צפויים להיות הבריטים: לונדון היא מרכז הפיננסים השני בחשיבותו בעולם המערבי, אחרי ניו יורק.

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
חברת הפרלמנט הבריטית מטעם הלייבור ג'ו קוקס שנרצחה ב-16 ביוני. רויטרס, רויטרס
האם רצח חברת הפרלמנט ישפיע על התוצאה?/רויטרס, רויטרס

אחת המחלוקות המעניינות בפרשה היא בשאלה אם האנגלים מרוויחים או מפסידים מהחברות באיחוד האירופי: החברות בגוש הגדול מקנה לכל מדינות האיחוד יתרון גדול בהסכמי סחר בינלאומיים, וביכולת להשיג הקלות במכסים מול מדינות הסוחרות עם אירופה. אבל יש לזה מחיר: מדינות האיחוד חייבות להתאים את התעשיה והמערכות הכלכליות שלהם לתקנים האירופים, לאלפי תקנות והוראות המחייבות את כל חברות הארגון. התקנים המחמירים, בנושאי בטיחות, זיהום אוויר, חוקי עבודה ועוד, עולים כסף, ומכבידים לעתים על היצרנים. מעבר לכך משלמות המדינות החברות מסים לאיחוד, שחלקם מוחזרים אליהם באמצעות תמיכות ומענקים שונים. מבחינת אנגליה, סך המסים שהיא משלמת בניכוי המענקים, מסתכמים בסכום שנתי לא מבוטל של 9 מיליארד ליש"ט (12.8 מיליארד דולר). אבל כמה משלם המשק הבריטי תמורת יישום התקינה והחוקים של השוק האירופי, וכמה מרוויחים האנגלים מהעדיפות במסחר עם חברות הגוש האירופי ומהסכמי הסחר של הגוש עם מדינות אחרות? המצדדים ביציאה מהאיחוד טוענים שהסיכום הכללי הוא הפסד לאנגליה, תומכי האיחוד טוענים שהשורה התחתונה היא רווח גדול.

ויש גם דרך שלישית: תומכי היציאה מהגוש מצביעים על שוויץ ונורבגיה: שתי מדינות אירופיות שבחרו, כל אחת מסיבותיה, שלא להצטרף לאיחוד האירופי, ובכל זאת כלכלתן משגשגת יפה. לאחרונה הצליחה שוויץ אף לחתום על הסכם סחר חופשי אם יפן, הכלכלה השלישית בגודלה בעולם, שלאיחוד האירופי אין איתה הסכם סחר. תומכי האיחוד טוענים לעומת זאת שלמרות ששוויץ ונורבגיה אינן נמנות עם האיחוד, יש לשתי המדינות הסכמי סחר תחליפיים הדומים מאד לאלה של חברות האיחוד. נורבגיה היא למעשה חלק מהאיחוד הכלכלי האירופי. היא מקבלת על עצמה את כל תקנות האיחוד האירופי, אבל החלטתה שלא להצטרף כחברה מלאה לאיחוד, מונעת ממנה להשפיע על ההחלטות המחייבות אותה.

תומכי האיחוד האירופי מזהירים שאיש אינו מבטיח לאנגליה שהיא תוכל לחתום על הסכמי סחר ידידותיים כל כך עם האיחוד לאחר שתטרוק את הדלת. אנגליה תצטרך לטוות מחדש את הקשרים עם מדינות האיחוד, שחלקן בוודאי יזעמו על החלטתה, וכמו כן להקים הסכמי סחר חדשים עם מדינות רבות אחרות, שחתמו על הסכמים עם האיחוד ולא איתה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
התמ"ג בבריטניה, באיחוד ובארה"ב לאורך השנים/מערכת וואלה!, צילום מסך

הקושי לחזות את התוצאות הכלכליות של הברקזיט מביאות רבים למסקנה שההכרעה תיפול על בסיס רגשי, הקשור בין היתר למעמדה הבינלאומי של אנגליה, עליית כוחם של גורמים לאומנים, וחשש מפני השינויים הגלובליים.

אבל שאלת ההגירה מטרידה את כולם. לבריטניה ניסיון קשה עם קליטת הגירה המונית מתת היבשת ההודית בשנות השישים של המאה הקודמת. הבריטים חוששים מקריסת השירותים החברתיים המפותחים של המדינה, אם יגיע זרם הפליטים גם אליהם, ובנוסף לכך מתעורר החשש הגובר מהטרור האיסלמי, שכבר היכה בלונדון מספר פעמים. הדרכון האירופי מקל מאד על המעבר בתוך מדינות האיחוד, המחויבות לאפשר מגורים ועבודה לכל הנושאים אותו. מצדדי הפרישה קוראים "להחזיר לבריטניה את השליטה בגבולותיה". המתנגדים לפרישה טוענים לעומתם ש"שליטה בגבולות" באמצעות בדיקת דרכונים לא חסמה אף פעם גלי הגירה המוניים.

יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי עשויה להשפיע גם עלינו: באופן מידי תגרום היציאה לזעזועים בשוקי ההון שכרגיל ישפיעו גם על שווי החסכונות ובעיקר החסכונות הפנסיוניים של ישראל. אנחנו נצטרך לחתום על הסכמי סחר חדשים עם בריטניה ואלה עלולים להיות טובים פחות מאלה שיש לנו איתה במסגרת הגוש. אם יתגשמו נבואות הזעם על משבר כלכלי ממושך שיפרוץ באנגליה בעקבות הפרישה, יהיו אלה חדשות רעות לכולם.

  • עוד באותו נושא:
  • בריטניה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully