פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מעצמת היי-טק? ישראל מאבדת את מעמדה העולמי

      ישראל איבדה את ההובלה בתחום ההיי-טק עקב תשתיות לקויות, ביורוקרטיה מסורבלת, קושי בגיוס הון וכוח אדם, וירידה בתמיכת הממשלה בחדשנות. "החמצת ההובלה הישראלית בענף יכולה להגיע לפגיעה חמורה באיכות החיים, בביטחון הלאומי ובעצמאותה של ישראל. דו"ח מצב

      מעצמת היי-טק? ישראל מאבדת את מעמדה העולמי

      בוידאו: יו"ר רשות החדשנות בפרויקט חדשנות לבני נוער

      ישראל מאבדת את מקומה המוביל כמעצמת היי-טק והיא עלולה להידרדר עוד אם לא יינקטו צעדים שיביאו להגדלה משמעותית של ההשקעה במחקר ופיתוח ובכוח אדם. כך מזהיר אבי חסון, יו"ר הרשות לחדשנות. הדברים נכתבו בדו"ח הרשות שהגיש היום חסון לראש הממשלה, בנימין נתניהו.

      בשיחה עם וואלה! NEWS העריך חסון כי עלות התמיכה הממשלתית הנדרשת, כדי לשמור על מעמדה התחרותי של תעשיית ההיי-טק, היא כחצי מיליארד שקל לשנה, על פני ארבע שנים. "התשואה המובטחת למדינה, על כל שקל נוסף שיושקע בתעשייה, נאמדת ב-5-8 שקלים" אומר חסון, הקורא למאמץ לאומי של כל הרשויות כדי להתמודד עם הבעיות המורכבות.

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב לממצאי הדו"ח ואמר:
      "ישראל היא מדינה שקידשה ומקדשת את החדשנות. השגנו הישגים גדולים, אבל אנחנו לא יכולים להיעצר במישור, גם אם הוא גבוה מאוד, אנחנו רוצים להמשיך לטפס. כדי להמשיך לטפס היו לך כמה הצעות טובות מאוד, וחלק מהן הן תקציביות, ואנחנו נבחן אותן בתקציב הדו-שנתי. חלק מהן מחייבות ראייה חדשה, הרבה יותר רחבה, על המשאב העיקרי שדוחף את החדשנות וזה כוח אדם - ועל זה אנחנו עוד נדבר הרבה. אני מודה לך על זה, תמשיך בעבודה החשובה".

      לקריאה נוספת

      גוגל? מה זה גוגל? ההחלטות העסקיות הגרועות בהיסטוריה
      למה השכר בישראל נמוך ובאיזו עיר חיים יותר מכולן?
      באיזו אריזה יש יותר קורנפלקס? דווקא בקטנה

      יצוין כי חדשנות היא המשאב הלאומי המרכזי של מדינת ישראל. ענף ההיי-טק בישראל מהווה 10% מהמועסקים במשק, 15% מהתמ"ג וכמעט 50% מהיצוא התעשייתי של המדינה.

      אבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה (מערכת וואלה! NEWS , צביקה גולדשטיין)
      המדען הראשי, יואל חסון (תצלום: צביקה גולדשטיין)

      הדו"ח השנתי של יו"ר הרשות מלמד שתעשיית ההיי-טק ממשיכה לפרוח ולהציג הישגים: בשנת 2015 גייסו החברות סכום שיא של 4.4 מיליארד דולר והשלימו אקזיטים בהיקף של 8 מיליארד דולר. שווי האקזיט הממוצע זינק מ-31 מיליון דולר לפני חמש שנים ל-75 מיליון דולר בשנה שעברה. החברות רשמו שיא של 693 עסקות לגיוסי הון ושיא נוסף נשבר בתוספת חברות ההיי-טק שהסתכם ב-700.

      יו"ר הרשות נמזהה סימנים ברורים להתבגרות התעשייה, בהם שיעור גבוה יותר של יזמים מנוסים וגידול במספר החברות הצומחות במהירות ובאופן עצמאי. בשנים האחרונות החלו גם הבנקים להשקיע בתעשיית ההיי-טק באמצעות מתן אשראי – מהלך שממנו נמנעו בעבר מחמת הסיכון הגבוה של התעשייה והיעדר תזרים מזומנים יציב בחברות הסטארט-אפ.

      ירידה ביתרונות התחרותיים

      ואולם לצד הישגים אלה, מצביע חסון על שורת סימני אזהרה המעידים על ירידה ביתרונות התחרותיים של תעשיית ההיי-טק הישראלית מול תעשיות טכנולוגיות במדינות מפותחות אחרות, ועל הקשיים של התעשייה לפרוץ את "תקרת הזכוכית". חסון מצין כי "אם לא נפעל מיידית לטיפול באתגרי היסוד של התעשייה, מעמדה התחרותי יישחק וביצועיה בעתיד יידרדרו".

      מהסקירה עולה כי במרבית המדדים בתחום ההיי-טק איבדה ישראל את מקומה המוביל ובחלקם ירדה לעשירייה השנייה או השלישית. המדדים חושפים שישראל סובלת מחולשות בתחום התשתיות לתעשיות מתקדמות, ביורוקרטיה המסורבלת שמקשה על עסקים לפעול, קושי להשיג הון וכוח אדם, וירידה בתמיכה בחדשנות.

      האיום המרכזי עליו מצביע יו"ר הרשות הוא המחסור בעובדים, הנובע לא רק מגודלה של המדינה אלא גם מהירידה בבוגרים במקצועות הרלבנטיים: מדעי המחשב, מתמטיקה ופיסיקה. הירידה החדה ביותר התרחשה בין השנים 2004 ל-2008, כשמספר הבוגרים במקצועות הנדרשים צנח מ-3,000 ל-1,600. חסון מציין כי מאז חלה התאוששות קלה, אך המדינה טרם חזרה להיקפים של תחילת העשור הקודם. המחסור בכוח אדם דירג את ישראל במקום ה-17 ברשימת המדינות שבהן יכולה תעשיית ההיי-טק להשיג בקלות כוח אדם מיומן.

      בתחום החדשנות אומר חסון כי התחרות מחריפה, בעוד הסביבה החדשנית בישראל דורכת במקום. הבעיה חריפה לדעתו עקב התלות של תעשיית ההיי- טק בשוקי ההון הזרים, וחשיבותה של התדמית החדשנית.

      מדד אובייקטיבי יחסית הוא מדד השקעת המדינה במו"פ. עד לפני שנתיים הובילה ישראל במדד זה, אולם היום עקפה קוריאה הדרומית את ישראל עם השקעה של 4.3% מהתוצר, לעומת 4.1% בישראל. חסון טוען שנוכח העובדה שהתוצר הכללי של ישראל קטן יחסית למדינות המתחרות, עליה להשקיע שיעור גדול יותר מהתוצר במו"פ על מנת לשמור על השקעה תחרותית בעולם הטכנולוגיה. בעוד המדינות המפותחות מגדילות את המימון הממשלתי במו"פ, מורידה ישראל את היקף המימון הממשלתי והוא היום נמוך מהממוצע במדינות המפותחות בארגון לשיתוף פעולה (OECD).

      הגרפים שמספרים את הסיפור: ירידה דרמטית בהשקעה של הממשלה במו"פ

      חדשנות (אתר רשמי , oecd)
      חדשנות (אתר רשמי , oecd)

      "הירידה בהשקעה הממשלתית – המוגדרת כשיעור ההוצאה הממשלתית על מו"פ מהתוצר – מגבילה את יכולת הממשלה לפעול בהתאם לצרכים ולאינטרסים ארוכי הטווח של התעשייה והמשק, ופוגעת ביכולת ליצור תשתיות מתאימות לחדשנות. לפיכך, אנו קוראים להגדיל את ההוצאה הממשלתית על מו"פ ולהבטיח כי הוצאה זו תעוגן כשיעור קבוע מהתוצר או לחלופין כשיעור קבוע מתקציב הממשלה", כותביו"ר הרשות.

      יו"ר הרשות מזהיר מתוצאות חמורות, במקרה שישראל לא תצליח לשמור על מעמד תעשיית ההיי-טק שלה: "המשמעות של החמצה זו בעתיד הנראה לעין היא ירידה בתחרותיות של ההיי-טק הישראלי והקטנת הפירות הכלכליים כנגזרת מהתכווצות ההיי-טק. לאורך זמן, בעולם שהופך להיות יותר ויותר טכנולוגי, השלכותיה של ההחמצה יכולות להגיע לכדי פגיעה חמורה באיכות החיים של אזרחי ישראל וכן בביטחון הלאומי ובעצמאותה של ישראל לנהל את יחסי החוץ שלה".

      סטודנטים על רקע גרף יורד (ShutterStock)
      פחות אקדמאים בתחומי מדעים, פחות השקעות ממשלתיות במו"פ (תצלום: ShutterStock)

      "מרבית המפעלים מיושנים"

      הדו"ח השנתי מתייחס גם לתעשיה המסורתית המאבדת את מעמדה בשוקי היצוא כתוצאה מפריון נמוך והיעדר חדשנות. " האם עלינו להשלים עם מציאות זו ולהסתפק במספר מצומצם של מפעלים חדשניים מובילים בתחומם, הבולטים לטובה על רקע מרבית המפעלים המיושנים ההולכים ונסגרים?", שואל חסון ועונה: "בעוד שסביר כי מפעלים מיושנים יוסיפו להיסגר, אנו מעריכים כי יש סקטורים וחברות בתעשיות הייצור שיכולים לעבור טרנספורמציה, לשנות את ה-DNA שלהם ולהפוך לתחרותיים ברמה הגלובלית. כדי לחולל מהפך זה יש לשנות את פרדיגמת הניהול: לקחת סיכונים מחושבים, להשקיע בפיתוח חידושים טכנולוגיים ולשאוף לייצור ערך חדש ואיכותי ללקוחות".

      חסון הודיע על הקמת זירה ל"מהפכת ייצור מתקדם" ברשות, וקרא לממשלה לשתף פעולה ולהרחיב את מספר המפעלים הזכאים לסיוע בשינוי מערכי הייצור שלהם.