פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המשפט שמעלה לנשים את הסעיף: "שבי בבית אני אשלם לך"

      לפעמים זה קורה בשיחת טלפון מהבוס שבועות ספורים לאחר הלידה, לעתים מיד עם החזרה לעבודה: "שבי בבית אני אשלם לך". ברוב המקרים הבוסים לא מבינים איך למרות ההצעה הנדיבה, נגררו לבית המשפט - ועוד בכעס. הנה ההסבר, והוא לא קשור להורמונים

      המשפט שמעלה לנשים את הסעיף: "שבי בבית אני אשלם לך"
      אולפן וואלה

      בוידאו: כך משכנעים בשבדיה את הגברים לצאת לחופשת לידה

      היא נכנסה למשרדי נסערת, בנה הקטן בוכה בזרועותיה, והיא, בוכה ביחד איתו: "אני רוצה שהוא יילך לכלא! לכלא!" צעקה ובכתה גם יחד, "אני הפסקתי להניק בגללו! הרסתי לילד שלי את הבריאות בגללו!"

      לקריאה נוספת:

      המוח ישראלי עושה אקזיט: 5 המצאות ישראליות חייבים להכיר
      העובד גנב ממני – צריך לשלם לו פיצויים?
      גוגל? מה זה גוגל? ההחלטות העסקיות הגרועות בהיסטוריה

      לשאלותי סיפרה דנה, שכאשר שבה אמש למשרד בתום חופשת הלידה, הבוס שלה קיבל את פניה ומיד אמר לה שאין בה צורך עוד, אבל שלא תדאג – כי הוא ישלם לה משכורת לפי החוק. "את קולטת?" התייפחה, "בשביל לחזור למשרד המסריח שלו גמלתי את הילד מהנקה, עברתי לילות לבנים, בכי, כאבי לב, אקלמתי אותו במשפחתון, כבר שבוע שאני בוכה כל בוקר בפרידה, הכל בשביל לחזור לעבודה אצלו, ובסוף הוא זורק אותי הביתה. לכלבים. עכשיו הוא מציע לי לשבת בבית ושהוא ישלם. אי אפשר היה להגיד לי את זה קודם?"

      אסור לפטר עובדת שיצאה לחופשת לידה

      כדי להבין עד כמה חמורים מעשיו של הבוס של דנה, יש להכיר את הוראות חוק עבודת נשים, האוסר על פיטורי אשה שיצאה לחופשת לידה. החוק אוסר על פיטוריה הן במהלך החופשה עצמה (אסור להתקשר לעובדת ולהגיד לה לא לחזור), והן במשך 60 יום לאחר חזרתה לעבודה.

      תקופה זו מוכרת כ"תקופה אסורה בפיטורים", כשעל 60 הימים הללו, יש להוסיף את ימי ההודעה המוקדמת כדין.

      אמא ותינוק בבית (ShutterStock)
      אסור לפטר עובדת בחופשת לידה (צילום: shuttersrtock)

      לא הכל קונים בכסף

      מעסיקים רבים מבקשים לעקוף את האיסור על פיטורים, ולקנות את התקופה האסורה בכסף. מעסיקים אלה אומרים לעובדת, בדיוק כפי שיוסי אמר לדנה: "שבי בבית ואשלם לך". לפעמים הם אומרים לה את זה בטלפון, לפני שהיא בכלל מתכננת לחזור, ולפעמים הם אומרים לה את זה רק כשהיא חזרה בפועל לעבוד.

      למעסיקים שחושבים לפעול כך, חשוב לי להסביר היום מדוע העובדת כל כך כועסת כשעושים לה את זה, למרות שאתה משלם לה, ולמה היא צפויה לרדוף אחריך בערכאות המשפטיות:

      היא כועסת, כי היא ישבה בבית, 3, 4 או 6 חודשים, וטיפלה בתינוק שלה, אבל בכל הזמן הזה, גם זמזם לה בראש התאריך בו היא חייבת לחזור לעבודה. חייבת, כי אחרי זה כבר לא תישמר לה המשרה. אם היא רק הייתה חושדת שאתה לא צריך אותה, היא הייתה מחפשת לעצמה בנחת משרה אחרת, לתאריך שמתאים לה, ונהנית מהחופשה.

      היא כועסת, כי היא הפסיקה להניק את התינוק שלה, שבוע או אפילו חודש מראש, כדי שיתרגל להיות הרבה שעות בלי אמא. אם היא רק הייתה חושדת שאתה לא רוצה אותה, היא הייתה ממשיכה להניק אותו. הנקה חשובה בעיניה. היא הפסיקה רק בגללך.


      היא כועסת, כי היא שילבה את התינוק במשפחתון, זה מוקדם מדי לטעמה, אבל לא הייתה לה ברירה. אולי היא חתמה על הסכם לשנה שלמה, ויש לה קנס יציאה עכשיו? והיא ביצעה שינויים במבנה המשפחתי, והתחייבה לבייביסיטר לשעות אחה"צ , והפכה את כל עולמה, כדי לעמוד בחוזה ההעסקה שכרתתם ביניכם, אבל אתה הפרת אותו. חד צדדית.

      היא הכי כועסת, כי היא לא באמת עשתה לך כלום. היא אותה עובדת נהדרת כמו קודם. הדבר היחיד שקרה הוא שהיא אמא עכשיו. ורק בגלל זה, סר חינה בעיניך. ואת זה היא לא יכולה לקבל.

      היא כועסת – אבל אתה תשלם

      למעסיקים כמו יוסי כדאי לדעת שבמקרים רבים נוספים כמו המקרה של דנה, בית הדין פסק חד משמעית לטובת העובדת: נפסק כי איסור הפיטורים אחרי חופשת לידה הוא מהותי, ואין לעקוף אותו באמצעות תשלום שכר בתקופה האסורה. יש לתת לעובדת אפשרות "ממשית, אמיתית וכנה" להוכיח את יכולותיה ולהשתלב מחדש במקום העבודה אחרי חופשתה, ואסור בשום מקרה לקנות את התקופה האסורה בכסף.

      חשוב להבין שאסור גם לזמן את העובדת לשימוע בזמן התקופה האסורה, או לתת הודעה על פיטורים לתאריך מאוחר יותר. מעסיק שיעשה את מה שיוסי עשה, מתחכם ככל שינסה להיות, יהיה חשוף לתביעה בגין פיטורים שלא כדין, וחבל.

      בנוסף, במקרים אלו עושים בתי הדין שימוש בחוק שוויון הזדמנויות: חוק זה אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו בשל קריטריונים שונים, ובין היתר, בשל היותם בהריון ו/או הורים. עובדת שתוכיח שהופלתה בשל אלו, יכולה לזכות בפיצוי מכובד, מכוח שני החוקים. בנוסף, נגד מעסיק שפיטר את העובדת ללא היתר, ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה.

      למה לא אמרת שאחותך יפה ממך?

      ומה יעשה מעסיק שמעוניין לפטר את העובדת כי הוא מאד מרוצה מהמחליפה שלה, ומרגיש שקבלת העובדת בחזרה תהיה טעות עסקית? גם במקרה זה הפיטורים אסורים, מבלי קבלת היתר מאת הממונה על עבודת נשים במשרד העבודה.

      במקרה דומה, המעסיק כן החזיר את העובדת לעבודה, בתום חופשת הלידה, אך 5 ימים לאחר מכן הוציא אותה לחופשה בתשלום, ובתום התקופה האסורה פיטר אותה. העובדת, בת 43 ואם לשניים בעת התביעה, עבדה אצל המעסיק 7 שנים, וכשחזרה מחופשת הלידה, הושיבו אותה בשולחן אחר, ולא נתנו לה עבודה. העובדת בכתה והתפרצה, ונשלחה הביתה. בתום 60 הימים, בהם ישבה בבית ואיש לא יצר עימה קשר, קיבלה מכתב פיטורים. במהלך הדיון בתביעתה, טען המעסיק כי לא רצה לפגוע בתובעת, שהייתה טובה בעיניו, אך מחליפתה עלתה עליה ב"עשר דרגות".

      בית הדין קבע חד משמעית כי "לולא יצאה התובעת לחופשת לידה, ולא נזקקה הנתבעת למחליפה, שנתגלתה כעובדת טובה ומקצועית יותר, לא הייתה התובעת מפוטרת מעבודתה כלומר לא ניתן לנתק את הקשר הסיבתי בין חופשת הלידה של התובעת לפיטוריה, גם אם לנתבעת לא הייתה כוונה כזו. למעשה הפיטורים הינם בקשר להיריון וללידה, בניגוד להוראת סעיף 9 לחוק עבודת נשים. בנוסף, פיטורים כה סמוכים לתום חופשת הלידה ומיד עם תום תקופה של 60 ימים לאחר חופשת הלידה מהווים הפליה מחמת הורות והריון".

      מעניין לגלות כי באותו מקרה המנהלים פנו לייעוץ משפטי, ואף סיפרו לבית הדין כי נהגו בהתאם לייעוץ, שהציע להם להחזיר את העובדת ל-60 יום ואז לתת לה הודעה מוקדמת. לצערם, הודאתם זו רק הגדילה את התרשמות בית הדין כי הם אכן התכוונו לפטרה בניגוד לדין. לאור העובדה שהחליטו מראש לפטרה ולא נתנו לה כל סיכוי אמיתי לחזור לעבודה לאחר החופשה, בית הדין פסק כנגדם, וחייב את מנהלי החברה המשפחתית, באופן אישי בפיצוי גבוה. זאת לאור התנהלותם ומעורבותם בפיטורים האסורים. התובעת זכתה בסך כולל של כ- 70,000 שקל.

      פיטורים אחרי 60 יום

      במקרה של המחליפה שהועדפה, וגם במקרים אחרים, המעסיק לא התכוון לרגע להחזיר את העובדת לעבודה, אבל כדי לא להסתבך משפטית הוא מחזיר אותה לתקופה האסורה. בתקופה זו הוא נותן לה כל מיני פרויקטים קטנים ולא חשובים, ממתין 60 יום בדיוק, ואז קורא לה לשימוע לפני פיטורים.

      במקרים אלו, הנזק לעובדת הוא כפול: גם היא, כמו העובדת שפוטרה מייד בתום החופשה, עשתה שינויים, אולי הפסיקה להניק, או התחייבה למשפחתון, אך בנוסף לכל אלו, מי שמפוטרת אחרי חודשיים של עבודה, מרגישה מרומה ומבוזה.

      המעסיק, במעשיו, גזל ממנה את הזכות ליהנות בנחת מגידול תינוקה החדש, במשך אותם 60 יום, וגרם לה לעבוד במקום שלא באמת מבקש להעסיקה. הוא נתן לה עבודות זוטרות שלא תואמות למידותיה, והיא מרגישה מושפלת כשהיא מבינה שרק היא לא הבינה שהיא מועמדת לפיטורים. היא ממש השתדלה להוכיח את עצמה, נעזרה במטפלות וסבתות כשהתינוק היה חולה, הוציאה כספים רבים וטרטרה את עצמה עבור מעסיק שלא רצה בה מלכתחילה. עצוב ומקומם.

      מפוטרות ושותקות

      בימים אלו הגישה נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, את הדו"ח השנתי המסכם את פעילותה של הנציבות לשנת 2015. מדו"ח זה עולה, בין היתר, כי בשנת 2015 חלה ירידה במספר הפניות לנציבות, על רקע הריון.

      כמי שעוסקת בתחום, חשוב לי לספר, כי רבות מהנשים שהגיעו למשרדי, לאחר שהופלו לרעה עקב הריונן או עקב הפיכתן לאמהות, לא ניגשו מעולם לבית הדין או לנציבות, וזאת
      מסיבה פשוטה: לא היה להן כסף לממן הליך משפטי ארוך, והן גם פחדו. אותן נשים העדיפו לסגור הסכם פשרה שקט, מאחורי הקלעים, במסגרתו קיבלו פיצוי מסוים מהמעסיק, והמשיכו בחייהן. סיפורן של הנשים האלה, מטבע הדברים, אינו מופיע במסגרת הדו"ח.

      עוד יוזמה להארכת חופשת הלידה

      כידוע, אורכה של חופשת הלידה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי הוא 14 שבועות בלבד. 12 השבועות הנוספים הם על חשבון העובדת. על חופשת הלידה הקצרה בישראל, שלא באמת מאפשרת לאמהות טריות לממש את אימהותן כראוי וכמומלץ, עלתה לכותרות בימים האחרונים יוזמה חדשה לשינוי מיידי של החקיקה בנושא. מצ"ב לינק לקבוצת פייסבוק בנושא.


      מעסיקים: תן צ'אנס אמיתי לעובדת שחזרה. היא בסל הכל מימשה זכות טבעית והגיונית, היא לא עשתה לך דווקא. תן לה את הקרדיט שהיא תעבוד קשה עכשיו, בשביל להוכיח את עצמה מחדש. בהצלחה.

      עובדות: אם זה קורה לכן, אל תחששו. החוקים עומדים לצידכן. תעדו את הדברים, עמדו על שלכן, וגשו לייעוץ במידת הצורך. בהצלחה.

      כידוע, אורכה של חופשת הלידה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי הוא 14 שבועות בלבד. 12 שבועות נוספים ממומנים על ידי העובדת עצמה. בנושא זה, של אורכה הקצר של חופשת הלידה בישראל, שלא באמת מאפשר לאימהות טריות לממש את אימהותן עוסקת יוזמת "חופשת לידה זו זכות ולא הישרדות".

      דריה כנף הינה עורכת דין העוסקת בדיני עבודה

      מידע משפטי מאת מרכז מידע בנושא ניהול המשאב האנושי, יחסי עבודה ושכר בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי


      אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא כפי שרואה אותו המחברת, ובכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. הסיפורים המובאים אינם אמיתיים ובמידה ונאמר אחרת, הרי שאז שונו פרטי המעורבים באופן מהותי, למניעת זיהוי.