מיומנויותיהם של הישראלים נמוכות בהשוואה לממוצע במדינות המפותחות. כך עולה ממחקר מקיף שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במסגרת פרויקט בינלאומי שמוביל הארגון לשיתוף פעולה כלכלי OECD. המחקר בדק את מיומנויות התושבים הבוגרים בין הגלאים 16-65 של מדינת ישראל בשלושה תחומים עיקריים: קריאה והבנת טקסטים (אוריינות קריאה), יכולות מתמטיות (אוריינות מתמטית) ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת.
באוריינות קריאה קיבלה ישראל ציון 255 לעומת ממוצע של 268 במדינות OECD, והיא הגיעה למקום ה-28 מבין 34 מדינות. באוריינות מתמטית הגענו למקום ה-29 מתוך 34 מדינות, עם ציון 251 לעומת ממוצע של 263 במדינות OECD, בפיתרון בעיות בסביבה מתוקשבת הגענו למקום ה-24 מתוך 29 מדינות, עם ציון 274 לעומת 279 ממוצע במדינות OECD. 14% מהנשאלים אמרו שאין להם כל ניסיון בעבודה עם מחשב או נכשלו במבחן מיומנות בסיסי במחשב. זהו שיעור דומה לשיעור הבלתי מיומנים במחשב במדינות OECD, שהוא 15%.
המבחנים נערכו ברמות קושי שונות. יכולות הקריאה נבחנו גם בערבית וברוסית, בהתאם לשפה בה שולט המרואיין בסקר טוב ביותר. המחקר בחן גם שליטה בשפות זרות, אולם נתונים אלה טרם שוקללו ועובדו ולכן אינם מוצגים במסגרת המחקר הנוכחי.
האם תוצאות הסקר ישמשו לסגירת פערים חברתיים?
המיומנויות שנבחנו משקפות כישורים וידע שמשפיעים על פריון העבודה, חלוקת ההכנסות, מידת אי השוויון ורמת הלכידות של תושבי המדינה, והן מבטאות במידה רבה את הישגיה של מערכת החינוך במדינה. הסוקרים מצאו מתאם בין רמת הציונים שהשיגו נשאלים בסדר לרמת ההכנסה שלהם: ככל שהציון טוב יותר, רמת ההכנסה עולה.
ואכן, ממצאי הסקר מתאימים לעובדה שישראל בולטת בין המדינות המפותחות ברמה בפריון עבודה נמוך, רמה הגבוה של אי שוויון והישגים נמוכים של מערכת החינוך שעדיין מחפשת את דרכה.
עורכי המחקר מקווים שתוצאות המחקר ישמשו כלי בידי קובעי המדיניות בשיפור הקצאת המשאבים, בקידום מגזרים שבהם נדרשת השקעה רבה יותר בחינוך והכשרה, וסגירת פערים חברתיים.
הפערים בולטים יותר בגילאים מבוגרים
כמעט בכל התחומים התברר שתושבי ישראל מפגינים כישורים נמוכים מהממוצע ב-33 מדינות מפותחות שבהן נערך המחקר. הפערים בולטים יותר בגילאים מבוגרים, ומצטמצמים כאשר משווים את הצעירים בישראל לעומת עמיתיהם במדינות האחרות. בין הממצאים הבולטים בסקר נמצא מחסור בכישורים בקרב האוכלוסיה הערבית, בעיקר בקרב אנשים מבוגרים.
הסוקרים גילו שפיזור התוצאות בישראל מאוד רחב יחסית לרוב המדינות המפותחות, כלומר, בישראל יש שונות גבוהה בתוצאות של אוכלוסיות שונות, כתוצאה מהפיצול הגבוה של החברה הישראלית: עולים מעדות שונות, אוכלוסייה ותיקה, חרדים, חילונים, תושבי פריפריה לעומת תושבי מרכז.
ציוני המגזר היהודי במבחנים היו דומים בממוצע להישגי הממוצע במדינות OECD, אולם תושבים ערביים השיגו ציונים נמוכים מאלה של היהודים בכל שלושת התחומים. שיעור הערבים חסרי מיומנויות בתקשוב הוא 34%, לעומת 9% בלבד באוכלוסייה היהודית.
בהשוואה בין אוכלוסיה חרדית לאוכלוסיה חלונית לא נמצאו הבדלים בתחומי אוריינות הקריאה והאוריינות המתמטית, אולם ציוני החרדים בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת היו נמוכים יותר באופן מובהק.
ממוצע הציונים לגברים בתחום האוריינות המתמטית גבוה מזה של הנשים, אולם בשכבת הגילים הצעירה (26-24) קיים שוויון בתחום זה בין המינים.
