הרילוקיישן ושברו: אחד מכל ארבעה - נכשל

הרילוקיישן, מעבר למדינה אחרת מטעם מקום העבודה, נשמע כמו חלום להרבה משפחות צעירות, אולם לפי הסטטיסטיקה אחד מכל ארבעה עובדים שנכנסים לתהליך נכשל עקב קשיי הסתגלות של המשפחה. מסקר שערכה חברת "רילוקיישן סורס" בקרב 251 נשים ששבו בחמש שנים האחרונות מחו"ל לאחר כשלון הרילוקיישן המשפחתי, עולה שגם כאן האתגר מצוי בלשמור על יחסים תקינים בתוך הזוגיות.

לקריאה נוספת:

אוגוסט הנורא: כך תוכלו להעסיק את ילדיכם
יוקר מחייה? הסכום הדמיוני שנדרש עבור אשכול ענבים ביפן
כמה מס יצטרך לשלם שחקן הפוקר המיליונר מחולון?

בעוד שרוב ניכר מהעובדים שעושים רילוקיישן הם גברים, נראה כי הקושי העיקרי של בנות הזוג הוא מעבר מחיים מלאי משמעות לתפקיד של עקרות בית. 42% מהנשאלים העידו על כך. "עקרות הבית הינה מצב שלכאורה נכפה על בת הזוג", מסבירה גליה אלינסקי, מנכ"לית חברת רילוקיישן סורס שעוסקת במתן שירותי העסקה ופתרונות גלובליים עבור חברות וארגונים. "המעבר לארץ אחרת גודע עבור נשים רבות באחת את אורח החיים היצרני והפעלתני, והן מעידות כי נאלצו לוותר על עיסוקים מהותיים ועתירי משמעות עבורן ולהתמקד במילוי מטלות הבית".

מרבית ויזות העבודה שמוצאות אינן כוללות היתר העסקה שניתן באופן אוטומטי, אלא מאלצות את בת או בן הזוג של העובד שנשלח למשימה, להוציא באופן נפרד את הוויזה, תוך הוכחת נחיצות העסקתו בשוק המסוים, תהליך שכרוך במסכת פרוצדורלית מורכבת.

אילת מאמו שי, מחברת הספר "רילוקיישן דרלינג רילוקיישן" ויוזמת "יום הרילוקיישן הישראלי בתפוצות", אומרת כי אין זה מחויב המציאות. אמנם לרבות מהנשים אין אישור עבודה במדינה זרה, אך הן לא חייבות לתמקד אך ורק במטלות הבית. מדובר בהזדמנות פז שנפלה בחלקן לעסוק בתחביבים אהובים ושונים ולעשות דברים שעד כה לא התאפשר להן בשל חוסר זמן וריבוי עיסוקים בישראל.

נשים רבות (20%) מעידות כי לא אובדן המשמעות וחוסר המעש הם שסיכלו את הרילוקיישן; אלא התפתחותן המקצועית שנגדעה, לעומת בן הזוג שהקריירה שלו נסקה. "תוסיפי לכך את תחושת הבדידות שמאפיינת שהות במדינה זרה, לבטח במהלך השנה הראשונה שבה הזוג עדיין מבסס את קשריו החברתיים, וקיבלת מתכון לכישלון", אומרת גליה אלינסקי . "הפתרון טמון בתכנון נכון לקראת היציאה: יש לא מעט אלטרנטיבות שכדאי לבדוק לפני הנסיעה כחלק מההכנה – האם אפשר לצאת ללמוד ולהשלים תואר נוסף? האם אפשר לעשות הסבה מקצועית כדי להתאים לדרישות של השוק המקומי? במקרים רבים בהחלט ניתן. כמו כן, יש כיום קבוצות ברשתות החברתיות שמונות מאות נשים שנמצאות ברילוקיישן שמשתפות זו את זו, מייעצות ונפגשות".

מפתיע אולי, אבל 13% מהמשפחות סיפרו על מתחים שנוצרים בזוגיות על רקע תכנון פינססי לקוי. אף שברוב המקרים הסיבה לרילוקיישן היא ההזדמנות לחסוך קצת כסף, המציאות של יוקר במחיה בחו"ל, לבטח באירופה או בארה"ב, לא תואמת את הציפייה של בני הזוג. פעמים רבות, הזוג לא מקבל הכוונה מתאימה או שוגה בהערכות בנוגע לגובה עלויות המחייה. הבעיה מקבלת משנה תוקף לאור כך שנשים רבות אינן עובדות בחו"ל והתא המשפחתי מתבסס על משכורת אחת בלבד.

"תכנון רילוקיישן משול לתכנון של מבצע צבאי, בו מפורטים באופן מסודר כל ההיבטים, הסיכונים והפתרונות", טוענת אלינסקי. "לפיכך, התבססות על מידע חלקי שמופיע באינטרנט לצורך קבלת החלטה – מהווה מהלך שגוי. צריך לבחון באופן מעמיק את הנושא, באמצעות גורמים שמכירים באמת את אורח החיים והעלויות במדינה המסוימת".

חלק מהנשאלים (8%) הגדירו את הקושי כעודף זמן משותף עם בן הזוג. בחו"ל, בניגוד לישראל, במדינות רבות מקובל לעבוד מספר שעות קטן יותר מדי יום. אם בישראל זוגות רבים למעשה נשואים לעבודה ומצליחים לשמור על המשכיות הקשר בשל ההפרדה, הרי שבחו"ל, השהייה הממושכת תחת אותה קורת גג מובילה למתחים רבים.

"שהייה ממושכת תחת אותה קורת גג אחת היא הזדמנות נהדרת לגלות האחד את השנייה", טוענת אילת מאמו "זהו זמן אידיאלי לצאת לטייל ברחבי המדינה, זמן מעולה לפתח את הרומנטיקה שעם השנים נעלמה וזו תקופה מעולה לזמן איכות עם חברים חדשים ובני המשפחה".

ילדים מוסיפים מימד נוסף של מורכבות למשוואה, אך בחו"ל, המורכבות רבה יותר: אחד מהמצבים הבעיתיים שנוצרים הוא כאשר בן זוג אחד מעוניין להמשיך להתגורר בחו"ל בעוד בן הזוג האחר מבקש לשוב לישראל, ואז יכול אחד מבני הזוג למצוא את עצמו "תקוע" באותה מדינה זרה, ללא אפשרות לשוב ארצה עם הילדים.

"הנחת הבסיס היא ששני ההורים הם האפוטרופסים של ילדיהם, כל עוד איש מהם לא פנה לבית המשפט שיקבע את משמורתם של הילדים", מסביר עו"ד רפי שדמי, מומחה בדיני משפחה. "המשמורת תהיה משותפת לשני ההורים, כך שלא ניתן להוציא את הילדים מאותה המדינה ולהשיבם לישראל ללא הסכמת ההורה האחר או קבלת אישור מראש של בית המשפט לענייני משפחה בהליך משפטי מתאים".

לפיכך ממליץ עו"ד שדמי כי בטרם יציאת המשפחה לשליחות במסגרת רילוקיישן, שבני הזוג יערכו ביניהם הסכם שבו פתרונות עתידים למצב של סכסוך, רצון של מי מההורים לחזור לישראל, מסכות שיפוט וכדומה. כדי שלהסכם כזה יהיה תוקף מחייב, עליו לקבל אישור של בית משפט. עו"ד שדמי מזהיר כי בנסיבות שבהן פרץ סכסוך בין ההורים, ואחד מהם "קובע עובדות בשטח" ועוזב את המדינה עם הילדים ללא קבלת הסכמת ההורה האחר, המשפט רואה בכך הפרת זכויות משמורת של ההורה האחר והרחקת הילדים ממדינת מושבם, כלומר- כמעשה חטיפה בהתאם לאמנת האג, שעליה חתומה ישראל.

כמו כן מוסיף עו"ד שדמי כי בסיטואציות שבהן ההורים לא התקשרו מראש בהסכם הצופה פני עתיד ומעגן את ההסכמות במקרה של פרידה - דרך המלך תחייב את ההורה המבקש לחזור לישראל עם הילדים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה במדינה הזרה שבה הם שוהים, ולעתור לקביעת משמורתם של הילדים אצלו ולאישור מעברם לישראל.

נראה שגם חלום כמו רילוקיישן יש לא מעט נקודות תורפה, והסוד להצלחה הוא תכנון מוקדם והתייעצות עם מומחים.