תעשיית בטחון המולדת: כך נלחמת ישראל בטרור העולמי

כאשר התניע המחבל מניס את המשאית, בליל חגיגות יום הבסטיליה בניס, היה זה כבר מאוחר: רוצח ההמונים פרץ לפחות שלושה מעגלי אבטחה סמויים מהעין, נועדו לאתר מחבלים פוטנציאליים, להתמקד במי שנכנסים לתחום ההשפעה של תנועות הטרור ולסכל את הפיגוע באיבו. המעגל האחרון, זה של אנשי האבטחה שבשטח, הוא האחרון והקל ביותר לפריצה.

המאבק העולמי בטרור כולל לא רק אנשי ביטחון, מרביתם ארגוני ביון וכוחות מיוחדים, אלא גם תעשיית ענק המגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה. הלהיט האחרון בתעשיית המלחמה בטרור הוא ה"וובינט" – מערכות המלקטות את סימני ההתראה מהאינטרנט, ובעיקר מהרשתות החברתיות. חלק מאנשי המדועין העוסקים בתחום הזדעזעו מהמתקפה האחרונה של השר לבטחון פנים על רשת הפייסבוק. הרשת משמשת אמנם להסתה ולהעברת מסרים של ארגוני הטרור, אבל היא נחשבת למשאב יקר ערך בידי מערכות מודיעין המנסות לאתר את המפגעים.

בתעשיית בטחון המולדת המפותח של ישראל כבר ערוכים לגידול הצפוי בהתעניינות במערכות המודיעין, השליטה והבקרה, שמציעות חברות ישראליות רבות. "בשבוע שלאחר הפיגוע באירופה האתר שלנו כמעט קרס" מספר אריה אגוזי, מנהל האתר iHLS, העוסק בטכנולוגיות מתקדמות ל"בטחון המולדת". הוצפנו בפניות למידע ולקשר עם חברות ישראליות שהגיעו מכל העולם". המהלך הבא של אגוזי היה כמעט טבעי. החברה שבבעלותו הקימה מאיץ לחברות סטארט אפ בענף בטחון המולדת. ההיענות היתה עצומה. חברות ענק בתחום הביטחון השקיעו, ומתוך עשרות פונים נבחרו 11 יזמים שקיבלו מבנה ותמיכה. "אין לנו נתונים מדויקים אבל תחום ההגנה האזרחית צומח במכפלות גדולות בשנים האחרונות, תחת איומי הטרור המתגברים." אומר אגוזי.

לקריאה נוספת:

כמה מס יצטרך לשלם שחקן הפוקר המיליונר מחולון?
יוקר מחייה? הסכום הדמיוני שנדרש עבור אשכול ענבים ביפן
אוגוסט הנורא: כך תוכלו להעסיק את ילדיכם

תעשיית "בטחון המולדת" נולדה מחדש בספטמבר 2001: פיגועי הענק בניו יורק ובוושינגטון הבהירו לממשלות ברחבי העולם המערבי שהאיום המשמעותי ביותר במאה ה-21 אינו מלחמה בין מדינות, אלא ארגוני טרור, המשתמשים בטכנולוגיות מתקדמות וזמינות לכל כדי לערער את בטחון התושבים ולאיים על הכלכלה הבינלאומית. מאות מיליארדי דולרים שהיו בעבר מופנים לבניית צבאות, לרכש טנקים ומטוסים הועברו להשקעות במערכות להגנה היקפית של מתקנים אזרחיים, למודיעין העוקב אחר איומי הטרור ברחבי העולם ולהגנה מפני תקיפות אינטרנט. התרחבות מלחמת הטרור בשנים האחרונים גרמה לקפיצת מדרגה טכנולוגית: חברות הייטק ישראליות וזרות מתחילות לשווק מערכות ותוכנות שניתן לבסס עליה ארגון מודיעין ענק. בכירים לשעבר בממסד הביטחוני, ובראשם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, גילו את הפוטנציאל האדיר ורבים מהם משקיעים בחברות ביטחון המולדת, עובדים בהן או זוכים לתפקידים ייצוגיים במטרה לפתוח דלתות ולקדם מכירות.

תא"ל (מיל) אמנון סופרין, לשעבר ראש אגף המודיעין במוסד, מרכז את פעילות בטחון המולדת בחברת אלתא, מקבוצת התעשיה האווירית: "בטחון המולדת עוסק היום באיומים רבים שלא הכרנו בעבר, גם לא בתקופת פיגועי ספטמבר 11: אנחנו צריכים להתמודד עם גלי הברחות בהיקפי ענק שכמוהם לא נראו בעבר. אנחנו מתעסקים עם גלי הגירה המוניים ממדינות המזרח התיכון לאירופה. במקום חזון של אירופה פתוחה וללא גבולות, מתחילות היום מדינות באירופה להקים מחדש את הגבולות ביניהן. מי שמקימים את הגדרות מבינים שגדר לבדה לא עוצרת את מי שרוצים לעבור אותה. אנחנו מכירים את זה גם מהניסיון בהגנת גבולות המדינה. ולכן נדרשים אמצעים אלקטרוניים שונים כמו מצלמות וחיישנים שיתריעו על ניסיונות לעבור את הגדר".

חברות טכנולוגיה ישראליות רבות כמו אלביט, אפקון, ח.מר, התעשיה אווירית קוגניפיי ואחרות מתחרות על בניית מעגלי אבטחה המבוססים על מצלמות ומחשבים בגבולות ובמרכזים אסטרטגיים כמו נמלי תעופה וים, תחנות כוח ומתקנים בטחוניים. שי רוזנבלט, מנהל חטיבת הביטחון בחברת הטכנולוגיה אפקון מדווח על צמיחה שנתית בקצב של 10% לשנה, וביקושים חזקים במזרח אירופה ובאפריקה. חברת אלביט דיווחה לאחרונה על זכיה בחוזה ענק להקמת רשת ביטחון באורוגוואי. אריה צ'רנובורוב, מנהל חטיבת המודיעין החזותי באלביט, אומר שהמזמינים, הנהגת מחוז תיירותי במדינה, חיפשו מראש חברה ישראלית לביצוע המיזם.

אבל הניסיון במאבק בטרור מגלה שכאשר הגורמים העוינים מגיעים לגדר או לאזור הפיגוע, מאוחר מידי כדי למנוע אותו. המצלמות ומכשירי ההתראה יצליחו לכל היותר לתעד את הפיגוע או את פריצת המערכת. הלהיט התורן הוא מערכות לזיהוי ומעקב אחר מפגעים פוטנציאליים כבר בשלבי התכנון.

אלתא וחברות אחרות, שבראשן עומדים רבים מבכירי המוסד לשעבר ויחידות עלית של חיל המודיעין, מציעות לממשלות וארגוני ביון מוצרים ומערכות המזכירות בתכונותיהן את מערך העיקוב האדיר בעולם – NSA שמפעילה ארצות הברית.

"פיתחנו תפיסה של הגנת גבולות וירטואלית", מסביר סופרין. "מערכת שאוספת מודיעין ומתריעה לפני שמשהו מתחיל לקרות. המערכת אוספת בעיקר מידע מהרשתות החברתיות ומאפשרת ליירט שיחות בינלאומיות מלווייני תקשורת".

מגוון האיומים עימם נדרשות המערכות להתמודד הוא כמעט אינסופי, והרשימה גדלה ככל שארגוני הטרור מתעצמים ומגוונים את יכולותיהם: שדות תעופה תחנות רכבת, נתיבי הברחות, צינורות נפט, תחנות כוח, אסדות קידוחים אירועי ספורט ותרבות, רשתות תקשורת מוסדות פיננסיים ועוד.

אחת החברות המסתוריות שזכו לחשיפה מסוימת לאחרונה היא חברת הממד החמישי. חברת התוכנה המודיעינית זכתה לחשיפה לאחר שגייסה את בני גנץ, הרמטכ"ל לשעבר, לתפקיד יו"ר החברה. החברה הוקמה לפני ארבע וחצי שנים על ידי קציני מוסד לשעבר. הממד החמישי גייסה עשרות מיליוני דולרים מקרנות אמריקאיות ומשקיעים פרטיים והיא מעסיקה כמאה עובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב.

"אנחנו NSA משודרג", אומר גיא כספי, מנהל החברה הנמנה עם מייסדיה. הממד החמישי מוכרת לממשלות תוכנה המאפשרת להם לאסוף מידע ממאות מקורות, לנתח אותו ולספק באמצעותו אזהרות אוטומטיות על איומי טרור. המידע נאסף ממצלמות, רישומים במעבר גבול, חברות השכרת רכב וכל מקור שהארגון בוחר לחבר אליו את המערכת. של הממד החמישי הם ארגוני מודיעין ומערכות אכיפה כגון רשויות להלבנת הון. מדובר בשוק קשה ותחרותי, והמוניטין של הרמטכ"ל לשעבר אמור לשדרג את יכולת השכנוע והמכירה של הממד החמישי.

אבל כמו חברות אחרות בתחום, פוזלת היום הממד החמישי לתחום חדש, שבו מתגלגל כסף גדול באמת: החברות הפיננסיות. "חברות ענק בתחום הביטוח והבנקאות מתעניינות במערכות שפיתחנו לצורך גילוי תרמיות ותשלומים מיותרים במערכת" אומר כספי.

גם לחברת ח. מר, העוסקת במגוון של פעילויות טכנולוגיות והתקנות של מערכות הגנה מרחבית, יש מערכת מודיעינית לאיסוף נתונים ומעקב. הפעילות נעשית בשותפות ובהובלת ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט. "זו מערכת "ביג דאטה" האוספת נתונים מהרשתות ויודעת לחלץ מידע מניתוח טקסטים, המלמדים על פעילות בלתי חוקית", מסביר מנכ"ל ח.מר ניר למפרט, לשעבר סגן מפקד יחידת המודיעין 8200. ח.מר נכנסה לאחרונה גם לתחום הגנת הסייבר, כשהיא פוזלת גם לשוק חברות הפיננסים, המשקיעות הון רב בהגנת רשתות המחשבים והמידע שלהן.

אחת החברות המסקרנות בתחום ההאזנות היא חברת אביליטי, המספקת לארגוני ביטחון יכולת להאזין לכל טלפון סלולרי. המערכת של אבליטי מבוססת על פרישה אזורית, והיא מאפשרת להאזין לכל טלפון נייד באזור הנבדק, כולל פריצה לתכנים כמו תמונות וספרי טלפונים במכשיר לו מבקש הארגון להאזין. מוצר יותר שמתכוונת החברה להשיק בקרוב יאפשר להאזין לכל מכשיר טלפון בכל העולם. כך ניתן יהיה לעקוב אחר התקשורת של החשוד גם כאשר הוא נוסע לחו"ל ואף מחליף כרטיסי סים. המערכת נמכרת אך ורק על פי אישור משרד הביטחון ולארגונים ממלכתיים. ארגונים כאלה יכולים לרוב להאזין ל"לקוחות" שלהם באמצעות צו בית משפט, המקנה להם גישה לרשת הטלפונים. אולם המערכת של אביליטי מאפשרת לארגונים לקצר דרכים, ולצמצם בכך את האפשרות שהמידע על האזנה ידלוף לצד השני.

הניסיון המצטבר בישראל בהתמודדות עם טרור ופיגועים ושך גם את תשומת ליבו של המשרד האמריקאי לביטחון פנים, המשתף פעולה עם המשרד הישראלי לביטחון פנים באיתור טכנולוגיות המאפשרות להתמודד עם תרחישי טרור. אירוע החטיפה והרצח של שני נערים, ערב מבצע "צוק איתן" הביא להקמת חברת הסטארט אפ SayVU שפיתחה מערכת המסוגלת לזהות סימני מצוקה אצל בעל מכשיר סלולרי, גם אם לא חייג למוקד חירום, ולהזעיק כוחות הצלה במקומו. המשרד האמריקאי השתתף בסבב השקעה בחברה, בנוסף לחברה הביטחונית האמריקאית אופטו נולג' שתשתף פעולה בפיתוח המוצרים הבאים, והקרן הדו לאומית בירד.

חברה נוספת בה השקיעו שני המשרדים לבטחון פנים היא Artsys 360, שבין המוצרים המעניינים שהיא מפתחת נמנה מכם משוכלל וזול לאיתור ויירוט רחפנים. הרחפנים מדאיגים ממשלות רבות בגלל יכולתם לשאת פצצות, לחדור לבתי כלא ולצלם מודיעין למטרות פיגוע טרוריסטי.

למרות שהכל מסכימים שמדובר בתחום הצומח במהירות, שבו יש לישראל יתרונות בולטים בזכות הניסיון ותעשיית ההייטק שלה, אין הערכות מדויקות לגבי היקף הפעילות והיצוא שהוא מניב. הסיבה העיקרית לכך שבמשרד הכלכלה ובמכון היצוא אין אבחנה ברורה בין התעשיה הביטחונית המשווקת את מוצריה לצה"ל ולצבאות זרים, לתעשיית בטחון המולדת, המוכרת בעיקר לארגוני מודיעין ולארגוני הצלה אזרחיים.

"הגבולות הולכים ומיטשטשים", אומר אגוזי מ-iHLS, חלק מהמוצרים ששימשו בעבר לצבאות, מוסבים לתחומי בטחון המולדת. יש גם הסטה של תקציבים. קל יותר לאנשי צבא וביטחון לקבל תקציב להשקעה במלחמה בטרור מאשר לבקש תקציב לרכוש ספינה או מטוס קרב. אלה המלחמות החדשות".