פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בדרך לגירושים עוצרים בגישור: הכל על חוק גישור חובה

      "התיקים הקשים" של הגירושים, אלה שהדיונים בהם נמשכים שנים, לא יסתיימו גם בעתיד בתהליך הגישור. אילו זוגות בכל זאת יוכלו להיעזר במפגשי הגישור ולחסוך לעצמם זמן, כסף ובריאות בדרך לפרידה. שאלות ותשובות

      זוגות לפני גירושין יחויבו להשתתף בארבעה מפגשי גישור לפני שיחל ההליך המשפטי בעניינם. כך עולה מחוק לישוב סכסוכים במשפחה שנכנס לתוקף בימים אלה. מטרת החוק שיזמה שרת המשפטים, איילת שקד, היא לעזור לזוגות בהליכי גירושים להימנע מניהול הסכסוך בבתי המשפט, מתוך אמונה שהדבר יחסוך למתדיינים בענייני משפחה זמן, כסף ובריאות וגם ימנע פגיעה בילדים. ניסינו להבהיר את משמעות התקנות.

      לקריאה נוספת:
      שופרסל מציגה: האריזה זהה - אבל המוצרים שונים
      מיומנה של מלצרית: לקבל הערות זה חלק בלתי נפרד מהמקצוע
      מתי לקנות מה? כך תחסכו כסף ותצטיידו במה שאתם צריכים

      עוגות גירושין (ShutterStock)
      (תצלום: ShutterStock)

      על אלו תביעות חלה חובת הגישור?
      השימוש בהליך הגישור חל על עניינים שבין בני זוג ובקשר לילדים. הליך זה לא חל על תיקי ירושה.

      האם חובה יהיה לעבור הליך גישור?
      כן, הגישור יהיה חובה לפני הליכים משפטיים. תביעה בין בני זוג לא תתקבל כלל, אם לא עברה את הגישור קודם להגשת התביעה.

      האם הליך הגישור כרוך בהוצאות כספיות לבני הזוג?
      לא. יש אגרה סמלית וייתכן שיהיה צורך לשלם למגשרים חיצוניים במקרים מיוחדים, אך ככלל לא מדובר בהליך הכרוך בהוצאות כספיות כבדות.

      איך יתבצע הליך הגישור?
      בני זוג שאינם מעוניינים לחיות יותר יחדיו, יצטרכו לעבור הליך גישור ולהשתתף לפחות ב-4 פגישות. בפגישת הגישור הראשונה אסור יהיה לאף אחד מהצדדים להיות מיוצג על ידי עורכי דין. מאחר שהליכי הגישור יימשכו חודשיים עד שלושה חודשים, החשש הוא שייגרם עיכוב במציאת פתרון לבעיות על ידי בית המשפט או בית הדין. עם זאת, על פי החוק, הצדדים יוכלו להגיש תביעות רק לאחר פגישות הגישור.

      האם הגישור יעצור את מירוץ הסמכויות?
      לא. מירוץ הסמכויות קיים כשבן זוג אחד רוצה להגיע למשפט בבית הדין הרבני (בדרך כלל זה הבעל) ובן זוג אחר רוצה להגיע לבית המשפט האזרחי (בדרך כלל זו האשה). אבל החוק קובע מפורשות כי הליך הגישור לא יעצור את מרוץ הסמכויות בין בית המשפט האזרחי לבית הדין הרבני. הצד הראשון שיגיש בקשה ליישוב סכסוך - יזכה במרוץ הסמכויות.

      האם חובת הגישור תחול גם על פניות לבית הדין הרבני?
      כן. החוק חל גם על בית הדין הרבני, כך שבן זוג שמגיש בקשת גירושין בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה יקבל זימון לגישור.

      מי יהיו המגשרים והאם ניתן יהיה לערער על זהות המגשר או על תוצאות הגישור?
      יחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה תקים מאגר של מגשרים, אך בנוסף תהיה אפשרות להעביר את תהליך הגישור למגשר "חיצוני", ובלבד שיקבל אישור ממערכת בתי המשפט. לא ניתן יהיה לבחור את המגשר והוא ייבחר על ידי יחידת הסיוע.

      ומה אם תהליך הגישור נכשל?
      במקרה שבתום ארבע פגישות הסכסוך בין הצדדים לא יושב, יעבור הדיון לבית המשפט או לבית הדין הרבני, כפי שהיה תמיד.

      יש מפסידים בהליך של גישור?
      לעתים קרובות בהליך הגישור מפסיד דווקא הצד שנוטה להתפשר. צריך לזכור שמגשרים רוצים להגיע לסיום הסכסוך ולאו דווקא לתוצאה צודקת, לעומת שופטים ששואפים להגיע לתוצאה צודקת. המשמעות היא שמגשר מעוניין לסיים את הטיפול בפשרה, ולכן נוטה ללחוץ על הצד החלש (הוותרן) כדי שיהיה הסדר פשרה.

      האם מספר תיקי הגירושים שייפתחו צפוי להצטמצם בעקבות החוק?
      לפי הניסיון המעשי שנצבר עד כה נראה כי "התיקים הקשים", אלה שהדיונים בהם באמת נמשכים שנים, לא יסתיימו גם בעתיד בתהליך הגישור. הרי אם היה כל כך קל לסיים פרשות גירושים סבוכות בגישור, איך זה שעורכי הדין של הצדדים לא הגיעו להסדר, ומדוע השופט לענייני משפחה או הדיינים בבית הדין לא הצליחו להביא את הצדדים להסדר? הערכה שלי היא שתהליך הגישור המוצע יסייע רק לאותם תיקים שלא הטילו עומס רב על בתי המשפט, גם לפני החיוב לעבור תהליך הגישור.

      האם הליך הגישור יקל על העומס במערכת המשפט?
      בכל פעם שאומרים שצריך להוציא עניינים מטיפולן של הערכאות המשפטיות, כלולה בכך הודאה על אוזלת ידה של המערכת השיפוטית הקיימת לטפל בעניינים ביעילות. הרי גם כשהקימו את בתי המשפט לענייני משפחה, לפני קצת יותר מ-20 שנים, התקווה היתה שבתי משפט אלה יפתרו את העומס ויפשטו את ההליכים. בפועל נראה כי בעיית העומס לא נפתרה, שהרי עכשיו מבקשים להוסיף תקנות שמחייבות גישור לפני פנייה לבית המשפט.

      מה צפוי לזוגות שאינם מעוניינים בתהליך גישור?
      הניסיון שנצבר עד כה, מראה כי לעתים קרובות אף צד איננו מעונין בגישור ואיננו מאמין בו. עבור זוגות אלה פגישות הגישור המחייבות וכן תקופה של 45 הימים שהוקצתה לתהליך זה, הם לא סתם בזבוז זמן, אלא בזבוז זמן שנכפה על ידי החוק ושאסור לסטות ממנו. החשש הוא שאחד הצדדים בהליך ינצל את הגישור כדי "למשוך" זמן, וסביר שכך יעשה ה"צד החזק".

      מה הגורם העיקרי שעלול להכשיל את תהליכי הגישור?
      פסיכולוגיה. חלקם הגדול של המאבקים המשפטיים בענייני משפחה מקורם ברצונות לא רציונליים, למשל כשצד אחד מעוניין שהצדק ייראה לעיני כל, או כשאחד הצדדים פשוט מעוניין להציק למשנהו. השכיחות של התופעות האלה כבר הביאה פסיכולוגים להגדיר את תהליך הגירושים ככזה הדומה לאבל שמגדיר "שבעה", "30 יום" ו"שנת אבל", כתקופות מעבר שמאפשרות להיפרד מהצד האחר. לא מדובר דווקא באהבה שאולי מזמן כבר מתה, אלא למשל ברצון לגמור חשבונות לא פתורים. צריך לזכור שבני זוג שהיו פעם ביחסי אהבה ונפער ביניהם קרע, אינם ממהרים להתפשר.

      עו"ד מיכאל טאוסיג, מנהל משרד עורכי דין המתמחה בענייני משפחה, שמכהן גם כיו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל