בחודשים מאי-יולי 2016 בעקבות ירידה חדה (6%) במכירות חלב וגבינות של תנובה החלה החברה במבצע הנחות מאסיבי בהיקף של 40% לצרכנים. כך קניתי 3 גבינות קוטג' ב-10 שקל לעומת מחיר רגיל של 16 שקל בחודש מרץ השנה. תנובה מחזיקה בכ-70% בשוק הגבינות והקוטג' היא הגבינה הפופולרית בישראל. לפי נתוני סטורנקסט המכירות של תנובה בגבינות לבנות ירדו ב-13% במחצית הראשונה של 2016 בעוד שהמכירות של מתחרותיה (שטראוס, טרה) רשמו עלייה. תנובה שסובלת מתחרות גם מהמוצר הפרטי של שופרסל בתחומי חלב וגבינות, החליטה לפתוח במאבק מחירים במטרה ברורה לשמור על נתחי השוק שלה.
מחאת הקוטג' החלה ב-2011 באמצעות חרם צרכנים דרך קבוצת פייסבוק שבחרה בקוטג' כיעד למחאה נגד יוקר המחיה. למחאה בזמנו הצטרפו 100,000 צרכנים והיא הובילה לירידה משמעותית במכירות הקוטג' ולהורדת מחירים בקטגוריה. המחאה שנפתחה על ידי איציק אלרוב שככה מעט בהמשך, אך הצרכנים זכרו היטב שהקוטג' בארץ יקר בהשוואה לכל מקום אחר בעולם ולכל גבינה לבנה בסיסית.
המחאה הציבורית גרמה בהמשך לאשר ייבוא מוצרי חלב מחו"ל כדי להוזיל את מחירם וגם להטיל פיקוח מחירים על מוצרי יסוד כגבינות. בהמשך החלה הממשלה, בלחץ הציבור, לבדוק את הריכוזיות במשק ובשוק המזון והוגשו המלצות ועדת קדמי - הוועדה בינמשרדית לבחינת התחרותיות בענף המזון. הוועדה קבעה שהמרווח הקמעונאי של רשתות השיווק הוא הגורם המרכזי ליוקר המזון, ואחריו מרווח המחלבות הגבוה תרם אף הוא ליוקר המחיה.
שר האוצר חתם על אישור יבוא גבינות קשות (צהובות) בהפחתת מכס וכך גם בשוק הגבינות הצהובות החלה הוזלת מחירים משמעותית לנוכח היבוא מאירופה. בהמשך, כדי להוריד את מחירי הבשר והדגים הותרו מכסות יבוא בחו"ל וגם מחיר הבשר הטרי והקפוא ירדו.
מחירי הבשר והדגים ירדו בגלל היתרי יבוא מתחרה
המחאה החברתית ב-2011 התמקדה בתחום הדיור ותוצאותיה לא הביאו בשורות לאזרחים שביקשו דיור במחיר סביר. מחירי הדיור עלו בשיעורים חדים למרות הבטחות אינסופיות של הממשלות לטפל בנושא במהירות. יוקר המחיה בישראל נמדד לפי כמה גורמים כמו: השכר הממוצע, הכסף הפנוי, כוח הקניה וגם מחיר סל מזון בסיסי. בעוד שמחירי הדיור עלו חדות והשכר עלה בשיעור מתון בלבד, מחירי המזון נרגעו וחלקם ירדו.
מחאת הקוטג' הייתה שלב חשוב במאבק שהתפתח מול הריכוזיות במשק, מצב שגרם לחוסר תחרותיות ויעילות כלכלית. רמת הריכוזיות בתחומים רבים - בנקאות, מסחר, ומזון בישראל חריגה וגבוהה בהשוואה לחו"ל והיא פוגעת בצרכנים.
מחאת הקוטג' היא אחת המחאות שראינו ממנה תוצאות חיוביות כולל הבנת הצרכנים שמחירים יקרים אינם גזירה מהשמיים. ההבנה הזו תמשיכה לחלחל בקרב הציבור הרחב ובכך הצליחה מחאת הקוטג' להכניס לתודעה שצריך להיאבק, למחות נגד ריכוזיות, להחרים ולא לוותר לתאגידים על מחיר הוגן לצרכן. בתחום המזון מורגשת תחרות וירידת מחירים שתעמיק. מטרותיה של מחאת הקוטג' מ-2011 מתממשות ב- 2016 וזהו הישג חברתי-כלכלי.
הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א)