בוידאו: מרב מיכאלי בראיון לאולפן וואלה! NEWS בנושא מכונות ההימורים
ביום רביעי שעבר התייצב שר האוצר משה כחלון מול עיתונאים, כשלפניו מונח הדו"ח שהגיש לו מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, הישר מהדפוס. "ההחלטה שהובאה אליי היום היא להסיר את מכונות המזל הללו ואת מרוצי הסוסים, פשוט להעלים את הדבר הזה מהעולם. אנחנו נקבל את ההמלצה הזאת ולא נחדש את ההיתר, ואז לא יהיו יותר מכונות מזל ולא יהיה את כל המפעל הזה של מרוצי סוסים, שזה קזינו לכל דבר", הכריז שר האוצר.
דברים נכוחים. אבל האמת שונה במקצת. פרשת ההימורים הממכרים, שעוררו ביקורת ציבורית על מפעלי ההגרלות החוקיים, היא רק חלק קטן מרשימת ההמלצות של הוועדה. יתר על כן: הפסקת ההימורים הממכרים לא היתה המטרה שהוגדרה לוועדה בראשות באב"ד, ששמה הרשמי "הוועדה לבחינת ייעול שוק ההימורים החוקיים בישראל ומודל הקצאת הרווחים לציבור".
במילים אחרות: עיקר עניינו של באב"ד, כמנכ"ל האוצר, היה לבחון דרכים להגדלת חלקו של אוצר המדינה ברווחי העתק שמגלגלים מפעלי ההימורים, המתנהלים בעידודה וביוזמתה של המדינה. עיקר המלצותיה של הוועדה, שעל יישומן יעמוד האוצר, מתמקדות בהגדלת המיסוי על המשתתפים בהימורים ב-200 מיליון שקל לשנה, וזאת באמצעות הגדלת שיעור המס על הזכיות, הרחבת מינימום הזכייה החייב במס, וכן חיוב הטוטו ומפעל הפיס להעניק למדינה הלוואה בהיקף של 750 מיליון שקל לשנה, במקום להשקיע את הכספים באפיקים אחרים.
סכנות חברתיות
ההמלצה על ביטול ההימורים הממכרים אינה שייכת לנושא שלשמו קמה הוועדה ולמומחיות של חבריה. היא נכללה בהמלצות בעקבות הביקורת הציבורית וחוות הדעת על הסכנות החברתיות הכרוכות בהימורים הממכרים, שהגיעה לשולחנה.
תחקירים תקשורתיים וחוות דעת רבות טענו שמכונות המזל והימורי הסוסים מחמירים את בעיית ההתמכרות ופוגעים בעיקר באוכלוסיות חלשות. מדובר בהימורים ומשחקי מזל שניתן לבצע במהירות רבה והתוצאה המתקבלת מיידית מרכיבים שלדעת פסיכולוגים, מגבירים את פוטנציאל ההתמכרות והאפשרות להפסד כספי כבד. לטענת הטוטו, מרוצי הסוסים אינם דומים לאופי הממכר של מכונות המזל.
תרומה נאה להכנסות המדינה
המחאה הציבורית והתקשורתית התמקדה בעיקר במכונות המזל שפועלות כבר יותר מעשור. מדובר במכונות המוצבות ב-150 מרכזי מכירה של מפעל הפיס, ושהפכו מוקד למהמרים כבדים. חלק גדול מהמכורים למכונות המזל הם אנשים קשי יום, שמבזבזים במכונות אלה את כל הכנסתם הצנועה, שמקורה בקצבאות המוסד לביטוח לאומי.
לא מדובר ביוזמה מחתרתית: מכונות המשחק דמויות הקזינו אושרו כבר בשנת 2005 על ידי משרד האוצר עצמו, ועל ידי ועדת הכספים של הכנסת, מבלי שאיש מנציגי הציבור ישאל או יבחן מה המשמעות של האישורים הבעייתיים. עובדה זו אינה צריכה להפליא: הגוף המפקח על מפעל הפיס הוא משרד האוצר. למרות שהמשרד אחראי על הפיקוח מאז הוקם המפעל לפני 65 שנה, אין במשרד ולו פקיד אחד שיש לו ידע במשחקי הימורים ובמשמעותם החברתית.
פקידי האוצר הם כלכלנים שעבודתם היא להסדיר את מימון הפעולות שעליהן מחליטה הממשלה. ומכיוון שמשחקי ההימורים תורמים יפה להכנסות המדינה ולמימון פעולות כתחליף למימון ממשלתי, אין סיבה שלא לאשר אותם, שהרי הם מרחיבים ומגדילים את ההכנסות ואת הרווחיות.
ואכן, המשחקים הממכרים עושים את העבודה יפה: 500 מכונות המזל שהציב מפעל הפיס אחראיות כמעט לרבע מרווחי המפעל, בדומה להגרלת הלוטו הפופולרית. גם תכנית מרוצי הסוסים של הטוטו דוהרת קדימה עם צמיחה של עשרות אחוזים בשנה, והיא אחראית היום לכ-15% מהכנסות המפעל. מדובר בהישג נאה לנוכח העובדה שמדובר במשחק הימורים חדש, יחסית, הפועל בישראל רק משנת 2013.
התוכנית אושרה על ידי ועדת הכספים של הכנסת ושרי הממשלה לאחר דיון מעמיק: הוחלט שההימורים יהיו רק על מרוצי סוסים באיחוד האירופי שם יש רגולציה על אופן עריכת ההימורים. בין היתר מקפידים מארגני המרוצים וההימורים שהסוסים המתחרים אינם סובלים מהתעללות.
חסר פיקוח ציבורי
העובדה שמפעלי הימורים ענקיים מתנהלים במדינה ללא כל פיקוח ציבורי סביר, למעט חתימת ידם של שרים שעניינם העיקרי הוא בגזירת קופון מרווחי ההימורים, לא נעדרה מעיניהם של אחדים. כבר בשנת 1990 המליצה וועדה שמינה שר האוצר דאז, שמעון פרס, להקים רשות מקצועית שתדאג להסדרה, פיקוח ואכיפה של חוקי ההימורים. מועצה מקצועית כזו היתה אמורה לבחון באופן מושכל הכנסה של משחקים חדשים, וכן לפעול למניעת נזקים חברתיים והכנסתם של משחקים ממכרים לשוק.
הדיווח על מסקנות הוועדה, בראשות השופט בנימין כהן, התמקד בפרק שהמליץ על הפעלת קזינו באילת, במענה לקזינו שהיה צפוי להיפתח מעבר לגבול, במלון טאבה. ההמלצה להטיל פיקוח מקצועי על שוק ההימורים נזנחה וכלל לא נדונה. רק מקץ 22 שנים חזר משרד המשפטים לבחון את הפיקוח על מפעלי הימורים. "צוות לגיבוש תכנית להסדרה ולפיקוח על ההימורים החוקיים בישראל" בראשות עו"ד עדנה הראל, עמל במשך ארבע שנים על הדו"ח המצביע על הליקויים בפיקוח על תחום ההימורים וההסדרה שלו.
הצוות הפיק את העבודה המקיפה והמסודרת ביותר שנעשתה עד כה בתחום ההתרעה על סכנות הימורים. הוועדה בחנה את בעיית ההתמכרות להימורים, את מידת המעורבות של ארגוני פשע והלבנת הון בתחום, וכן את התכנים הפרסומיים של מפעלי ההימורים. המסקנה העיקרית של הוועדה היתה שמקור הרעה הוא בהיעדר פיקוח מקצועי על הענף: "ההסדרה הקיימת אינה מספקת, ובאופן מיוחד לא קבועים הסדרים ברורים ומחייבים, ולא מוקנות סמכויות מספקות, למניעה של חשיפת-יתר להימורים ולצמצום סיכוני ההתמכרות", נכתב בדו"ח. "המצב הקיים בישראל אינו מספק ורחוק מלהשביע רצון, גם באופן השוואתי. הוא אינו כולל אמצעים מתאימים, הנקוטים במדינות אחרות, להבטחת אינטרס זה ולמימושו, ואינו כולל סמכויות לאכיפתו. במצב הדברים הנוכחי, ההגבלות על הגופים המקיימים הימורים חוקיים מועטות, ואמצעי האכיפה מוגבלים ביותר".
להקים גוף מפקח
ההמלצה העיקרית של הצוות בראשות הראל היתה להקים גוף מפקח להימורים, שיהיה אחראי לפעילות הטוטו ומפעל הפיס, הפועלים היום תחת חוקים ותקנות שונים, מתחרים זה בזה מצד אחד - ומשתמשים לעתים קרובות באותם סוכנים ומשווקים, מצד שני. מפעל הפיס פועל על פי אישור מיוחד של משרד האוצר המתחדש מדי חמש שנים; ואילו הטוטו פועל מכוחו של חוק מיוחד להימורים בספורט.
"מרבית חברי הצוות בדעה שיש להפקיד על בחינה זו, גורם מסדיר מרכזי שיהיה אמון על הבטחת הסטנדרטים המתאימים לאישור, ויקבע רף אחיד לכלל העוסקים בתחום. לאינטרס האחידות הרגולטורית והיעילות הרגולטורית, יש להוסיף כי זכיינים רבים משמשים בו-בזמן מטעם מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט", נכתב בדו"ח הראל.
כמו שמעון פרס לפני 22 שנים, הודיעה גם שרת המשפטים, אילת שקד, כי היא מאמצת את מסקנות הדו"ח שקיבלה לפני חצי שנה. כמו דו"ח השופט הלוי, לא שמע איש על דו"ח הראל ומסקנותיו, מאז שהוגש לשרה.
במשרדי האוצר והמשפטים לא הגיבו לשאלה מה נעשה לגבי יישום הדו"ח, למעט העובדה שבדו"ח באב"ד מוזכרת האפשרות שבעתיד יוקם מפקח מקצועי לשוק ההימורים הפרוע. ללא פיקוח מקצועי ובלתי תלוי, אין מניעה שמכונות המזל של הפיס או הימורים על מרוצי צפרדעים בווייטנאם לא יחזרו בקרוב לקזינו השכונתי שלכם.