צרכנים הנמנים על אוכלוסיות מוחלשות ובעיקר קשישים הם טרף קל למשווקים רבים, נושא מטריד שאף הוביל את חה"כ איציק שמולי לחוקק חוק שיאפשר לקשישים לבטל עסקאות בטווח של חצי שנה ממועד ביצוע העסקה. ענף העסקאות הטלפוניות של מתנות, רהיטים או תכשיטים "זוכה" לפופולאריות מפוקפקת בקרב צרכנים אלה שמתפתים לרכוש מוצרים באלפי שקלים, לעתים באמתלה של מתנות ולעתים מתוך לחץ המופעל עליהם.
במקרים רבים הקשישים מסתירים את העסקאות מקרוביהם וכאשר אלה מתגלות עולה גם תמונה של סכומי כסף רבים שבמקום לשמש אותם למחייתם הם מושקעים במוצרים שנחיצותם שנויה במחלוקת. המשווקים טוענים כי עצם העובדה שמדובר בקשישים אינה אומרת שהם לא מסוגלים לבצע עסקאות מעין אלה, וכמו במקרה הזה כי הקרובים מתערבים וכופים את דעתם.
סיפור כזה העביר ל"גלובס" מ' נכדה של קשישה בת 85 אחרי שהוא גילה חיובים מצטברים של 14,250 שקל בכרטיס האשראי שלה לטובת חברת קטלוג לידר או Paloma4u המשווקת תכשיטים בעסקאות מכר מרחוק. מחד טוען הנכד לניצול של סבתו, ומאידך טוענת החברה כי הקשישה ביצעה עסקאות חוזרות המעידות על שביעות רצונה, וכי הנכד "מתלהם ומקצין את העובדות". אז מי מבין השניים צודק?
בפנייתו מתאר מ' כי סבתו עוברת "התעללות נפשית מצד חברה בישראל אשר מחייבת אותה באלפי שקלים ומאיימת עליה". לטענתו עסקאות בוצעו גם כאשר סבתו לא הייתה בארץ. "ב-9 בספטמבר השנה אספתי את סבתי מנתב"ג והסעתי אותה לביתה (הוסטל) בצפון, סבתי הייתה בחו"ל במשך חודשיים. כאשר הגענו אליה ראיתי אצלה חבילה ממוענת על שמה. שאלתי אותה מה זה, והיא אמרה שזאת מתנה שהיא מקבלת מחברה ושהיא כל פעם אומרת לחברה שהיא לא רוצה מתנות אך הם מתעקשים ומדי פעם שולחים לה כל מני דברים קטנים. אני יודע שאין דבר כזה מתנות חינם והחלטתי לבדוק.
"באותה קופסה ראיתי תכשיטים זולים ונראים מאוד פשוטים (לא מכסף ולא מזהב) והייתה מצורפת לזה חשבונית מס על סך של 0 ש"ח. החלטתי לבדוק את כרטיס האשראי של סבתא ולתדהמתי גיליתי חיובים של אלפי שקלים בתקופה של שנה וחצי האחרונות, כולל 4 חיובים בימים שסבתי לא הייתה בארץ. יצרתי קשר עם חברת האשראי וביקשתי את פירוט של כל החיובים וביקשתי לבצע בירור מול הספק על כך".
בשיחה מוקלטת שהעביר ל"גלובס" עם נציגת החברה, היא נשמעה עיקשת שסבתו אכן ביצעה את העסקאות ואחרי ששמעה שהוא העביר שאילתה לחברת כרטיסי האשראי דרשה כי זו תבוטל "משום שזה עובר במקרים כאלה לטיפול של עורך דין". השיחה נותקה בכך שהנציגה סיכמה כי "ניפגש בבית משפט".
"לאור התחמקות מלענות על שאלות ולהציג לי אסמכתאות על הרכישות פניתי למשטרה והגשתי תלונה", כתב מ' שטוען כי סבתו נתונה לאיומים טלפוניים ש"יגררו אותה לעו"ד והיא תואשם בבית משפט והיא חייבת לשלם להם ואם היא לא תשתף פעולה הם יכניסו אותה לכלא. אני לא מבין מדוע סבתי, אישה בת 85 צריכה להתקשר אליי בבכי ולהגיד שהיא מפחדת? סך החיובים שלה בתקופה שממארס 2015 ועד ספטמבר 2016 עמדו על 14,250 שקל שזה סכום מטורף לפנסיונרית שמתקיימת מקצבה".
בתגובתה, העבירה חברת קטלוג לידר אסמתכאות לחיובים דרך חברת האשראי העתקים מהודעות הדואר על מסירת חבילות ותעודות משלוח. וזו תגובת בא כוחה: "כל העסקאות הנ"ל הוזמנו על ידי הגברת שהיא לקוחה של חברתנו מזה מספר שנים. עוד נטען כי העסקאות תועדו בזמן אמת במסמכים המצורפים ונשלחו לביתה של הלקוחה. "יצוין כי לאור העובדה כי הלקוחה הייתה מרוצה מהמוצרים היא שבה והזמינה מוצרים נוספים. לאחרונה הופתענו לגלות כי הנכד של הגברת, אשר ככל הנראה לא היה מרוצה מפעולותיה של הלקוחה, הכחיש את העסקאות לתקופה של שנתיים אחורה".
"אנו מכחישים את הטענות ל"טרור טלפוני", כל שנעשה הינו פניה לגברת בכדי להבין האם הפניה של הנכד הינה על דעתה, ומדוע היא מתכחשת לעסקאות שנעשו על ידה. מנוסח הפניה מצטיירת הקצנה של העובדות ושימוש בלשון מתלהמת ומשתלחת (ואף עירוב טענות שכל מטרת לייצר אווירה עוינת כלפי מרשתי שאינם ממין העניין), העובדה שאשה הינה בת 85 איננה מרמזת באופן אוטומטי כי איננה יכולה לבצע רכישות בעצמה ו/או שאיננה מודעת להזמנות שעשתה או לחיובים בכרטיס האשראי שלה.
"למעשה, ככל הידוע לנו, הגברת הינה כשירה ורשאית לרכוש מוצרים כרצונה ללא "פיקוח" מטעם הנכד. לא ניתן לקבל מצב במסגרתו אדם בגיר וכשיר מזמין ומקבל מוצרים עם תיעוד מלא על כך מרשות הדואר מחויב בכרטיס אשראי, ולאחר תקופה ארוכה ביותר מגיע אדם אחר ומכחיש בשמו ללא כל סמכות את העסקה. הגברת מעולם לא ביקשה לבטל שום עסקה או להחזיר כל מוצר וזאת במשך תקופה ארוכה. יתרה מכך העובדה כי הגברת קיבלה את המוצרים באמצעות רשות הדואר ושבה והזמינה מוצרים נוספים מלמדת על שביעות רצונה".
באשר לטענה כי עסקאות בוצעו כאשר הקשישה לא הייתה בארץ נטען כי: "אין כל קשר בין תאריך החיוב של הכרטיס לתאריך הזמנת המוצר, לעיתים המוצר מוזמן אך נשלח בשלב מאוחר יותר, ובהתאם החיוב מוזרם בשלב מאוחר יותר כפי שנעשה במקרה זה".