בחודשים האחרונים של תשז"ו נכנסה לחיינו בסערה "מגפת" הסלמונלה. מה שהתחיל בקורנפלקס של תלמה, המשיך לסדרה בלתי פוסקת של ריקולים שהתריעו על הימצאות החיידק בשלל מזונות שאנחנו צורכים.
אני מתנצלת מעומק לבי על האירועים האחרונים. תמיד בטחתם בנו ואני רוצה לשוב ולהדגיש בפניכם את מחויבותנו לספק לכם מוצרים באיכות הגבוהה ביותר ובשקיפות מלאה", כתבה מנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל בהודעה מיוחדת שפרסמה כמה ימים לאחר התפוצצות הפרשה. בהודעה הזו גם מעוגנת ההכרה בגורם המרכזי שהביא לפגיעה כה אנושה באמון הציבור בחברת יוניליוור שבניהולה: העדר שקיפות.
משרד הבריאות וגופי התקשורת מורגלים לקבל הודעות ריקול מחברות מזון שונות, לדווח עליהן לציבור ולעבור הלאה. הפעם מהלך העניינים השתבש מסיבה אחת פשוטה: ניסיונות הסתרת מידע מהציבור. יוניליוור החלה באיסוף המוצרים הנגועים מהמדפים רק לאחר שצרכנית פנתה לחברה בטענה שברשותה אריזת קורנפלקס אלופים שרכשה, מאותם תאריכי ייצור שהחברה הכריזה עליהם כמזוהמים ושבאותה נשימה דיווחה כי מעולם לא יצאו מפתח המפעל. רק בדיעבד הודיעה יוניליוור כי לא פחות מ-643 משטחים - כ-150 אלף מוצרים - זוהמו בפרשת הסלמונלה, מתוכם יצא לצרכנים משטח אחד שבו היו 240 אריזות.
המשך כמה ימים נמנעה החברה מלהשיב לשאלה מה קרה לעשרות אלפי דגני בוקר מתוצרתה שלא יצאו מהמפעל לרשתות השיווק. בחברה התעקשו שמדובר בבדיקות שגרתיות, אך בפועל הסתירו את האמת הפשוטה שהיה זיהום בקו הייצור. גם משרד הבריאות לא קיבל מידע על התקלה, אלא לאחר פרסומו בתקשורת.
"ההתנהלות שלנו היתה תחת ידיעה מוחלטת שאין סכנה לבריאות לציבור כי ידענו שכל המוצרים אצלנו בבית. חשבנו שלפרסם ריקול זה יצור סתם פאניקה", אמרה גבריאל בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה על הפרשה. " ב-4 באוגוסט קיבלנו טלפון של אותה גברת שאמרה לנו שיש אצלה קופסא עם התאריך. קיבלתי על זה דיווח ואמרתי למי שדיווח לי שזאת בטח טעות. כשלקחו את הקופסא וראו שזה באמת מאותו תאריך ייצור - חרב עליי עולמי".
יצרנית תלמה, חברת יוניליוור למדה על בשרה את הלקח הציבורי של התנהלות במחשכים ובחוסר שקיפות. החברה ניסתה לטפל בתקלה בתוך החברה, מבלי לערב את משרד הבריאות ומבלי לפרסם את המידע לציבור. המשבר שנוצר כתוצאה מהתנהלות זו רק התרחב וגבה ממנה מחיר כבד התדמית של המותג "תלמה" נפגעה והמכירות של כל דגני הבוקר של תלמה ירדו בימים שלאחר התפוצצות הפרשה ב-30%-40%.
את השיעור שקיבלה יוניליוור יכולות להפנים גם שאר השחקניות בענף המזון: הציבור דורש מידע על כל תקלה בייצור המוצרים שהוא צורך בזמן אמת, בלי לעגל פינות ובלי להסתיר מידע. אין לנו אלא להניח שמבול הריקולים שפרסמו חברות מזון אחרות מיד לאחר פרשת יוניליוור על חשדות "להימצאות חיידקי סלמונלה וליסטריה", "חשש לטעם לואי", "חשש לריח לוואי", "פגם באריזה המקורית", או "טעות בהדפסת תאריכי התוקף", הוא תוצאה של השיעור הזה.
חברת יוניליוור, למשל, מיהרה להודיע למשרד הבריאות ולהוציא הודעת אינדיקציה ראשונית להימצאות חיידק הסלמונלה ב"כריות נוגט של תלמה" - עוד לפני שהגיעה התוצאה הסופית של בדיקת מעבדה. על תקלה בייצור הציבור סולח.
אבל נוסף על חברות המזון, השתלשלות העניינים בקיץ האחרון חשפה גם את הכשלים בשיטת הפיקוח על מוצרי המזון הנהוגה כיום בישראל על ידי משרד הבריאות. מנגנון הבקרה הפנימי של היצרנים כשל והציף את הצורך במבקר איכות המזון חיצוני לכל יצרן מזון בישראל, ובקיומם של נהלי דיווח ברורים לציבור במקרים של תקלות בייצור.
אמנם משרד הבריאות נהג ביד רמה וערך סריקות ובדיקות קפדניות במפעלי יוניליוור, ובמקרה של טחינה הנסיך" אף השביתו את המפעל, אך הנהלים עדיין לא השתנו. בעת הנוכחית תפקידו של משרד הבריאות הוא החשוב והמורכב מכולם: להיות המבוגר האחראי שיברור וירגיע את הציבור כשיש צורך בכך, וימצא את האיזון במציאות החדשה שנוצרה.
ומה באשר למשבר התדמיתי שספגו יוניליוור והעומדים בראשה? המנכ"לית מבטיחה: "המיקוד שלנו עכשיו הוא להשיב את אמון הלקוחות שלנו וגם הפקת לקחים להבין מה אנחנו צריכים לעשות כדי שמקרים כאלה לא יישנו. מבחינתי, כמנכ"לית אני חושבת איך אני מחזירה את הספינה הזאת על כל 2,000 עובדיה למים שקטים".