מה הייתם עושים עם תוספת של 10% לשכר?

מה הייתם עושים עם תוספת של 10% לשכר החודשי שלכם? תלוי כמה אתם מרוויחים. סקר חדש שערך האתר "דבר ראשון" בשיתוף רשות ההסתדרות לצרכנות מגלה את הרצונות הכמוסים שלנו שנדחקו הצידה. ניתוח נתוני הסקר מגלה כי ישנם תחומים בהם רבים מאיתנו חשים חוסר, ללא קשר למצבנו הכלכלי. יחד עם זאת, בתחומים מסוימים ניכר שוני משמעותי בסדרי העדיפויות בין ישראלים בעלי רמות הכנסה שונות.

לקריאה נוספת:

9 מיליארד שקל מחפשים בית – לא תבדקו?
מה גברים רוצים? אלה המקצועות הנשיים הסקסיים
הסינים על הגדרות: אחרי אהבה מה עוד יבלעו ענקי המזרח

אז מהו הצורך המוביל? בקרב רבים מאיתנו, הכסף הנוסף שיתקבל ילך לחיסכון, וכן לנופש וטיולים בישראל ובחו"ל. בקרב אלו מביננו שהכנסותיהם נמוכות, העדיפויות המרכזיות הן דווקא כלכלת הבית והוצאות שוטפות, ולאחר מכן עזרה לבני המשפחה. בתחום המזון, המוצרים המובילים שהיינו קונים בכסף נוסף שיתקבל הם בשר, עוף, פירות וירקות. בתחום החינוך וההשכלה, ההוצאה המבוקשת ביותר בקרב כל רמות ההכנסה היא לימודים אקדמיים ושיעורים פרטיים לילדים, ובתחום התרבות – הצגות תיאטרון. בתחום מוצרי החשמל לבית ניכרים פערים משמעותיים בין הקבוצות – בעלי ההכנסה הממוצעת ומעלה היו קונים מחשב, ובעלי ההכנסה הנמוכה היו רוכשים מכשירים חשמליים כגון מדיח, מקרר, מייבש ומכונת כביסה.

מניתוח הסקר עולה שרוב הישראלים מעוניינים בטיולים בארץ או בחו"ל (25.4%), החיסכון במקום השני עם 20.5%, ובמקום השלישי עזרה לילדים, משפחה ונכדים (18.7%). בהמשך סדר העדיפויות מופיעים כלכלת הבית, מזון והוצאות שוטפות (14.6%), בילויים, פנאי ותרבות (13.7%). ביגוד זכה ל-10.3% (על אף שכעדיפות ראשונה זכה ל-3.1%) וקניית דירה ל-8.7% (בעדיפות ראשונה ציינו זאת רק 4.3%).

כאשר מפלחים את הנתונים על פי רמות הכנסה מתגלים הפערים בחברה הישראלית. בעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע היו מוציאים על כלכלת הבית, מזון והוצאות שוטפות (22.2%) עזרה למשפחה (20.3%) ורק לאחר מכן על טיולים בארץ ובחו"ל (14%). לעומת זאת אצל כל השאר, הטיולים במקום הראשון (27.5% אצל בעלי ההכנסה הממוצעת ו-35.2% אצל בעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע). בעלי ההכנסה הממוצעת הציבו במקום השני את העזרה למשפחה (21.1%) ואילו בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה החיסכון במקום השני (26%). עם זאת, בכל שלושת פילוחי ההכנסה זכתה העזרה למשפחה לשיעור של 20-22%.

בשאלה זו ניתן לזהות גם הבדל מגדרי: הגברים מעדיפים לחסוך כסף נוסף שיקבלו, בעוד הנשים יעדיפו לתמוך כלכלית בבני המשפחה. 25.1% מהגברים יעדיפו להוציא כסף נוסף על חיסכון, ורק 16.1% מהנשים. לעומתם, 23.5% מהנשים הזכירו עזרה לבני משפחה כגון ילדים או נכדים ורק 13.8% מהגברים.

גם כשהתבקשו הנשאלים להציב צורך עיקרי שעליו היו מוציאים את הכסף מתוך רשימה סגורה של אפשרויות, משתקף פער משמעותי בין בעלי ההכנסות השונות. בעלי הכנסה גבוהה היו הולכים על נופש וטיולים – כמעט 50%, בעלי הכנסה ממוצעת גם בחרו בנופש וטיולים אך בשיעור נמוך יותר, ובמקום השני מסתמן אצלם שוויון בין "רפואה ובריאות", "חוגים ולימודים" ו"תרבות ובילויים". לעומת זאת, בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות, ההוצאות המובילות הן "רפואה ובריאות", ו"נופש וטיולים" בשיעור כמעט שווה, לאחר מכן באים "חוגים ולימודים" ו"מוצרי מזון".

כשמיקדנו את השאלה בתחום המזון (אם היתה לך הכנסה פנויה נוספת והיית מעוניינ/ת להוציא אותה על מוצרי מזון, על מה היית מוציא/ה את הכסף?) התגלה שבקרב כל הפילוחים שני המקומות הראשונים הם בשר ועוף וירקות ופירות. אולם יש הבדל: בעלי ההכנסות הנמוכות מעדיפים ירקות ופירות, ושני הפילוחים האחרים מעדיפים בשר ועוף. במקום השלישי הכללי נמצאים מוצרים אורגניים (כ-7%) והביקוש להם נראה זהה בקרב כלל הפילוחים. במקום הרביעי נמצאים מוצרי חלב (7.3%) כאשר הביקוש להם בפילוח ההכנסה הנמוכה גדול יותר (11.4%). הדגים במקום החמישי כאשר הביקוש להם בולט בקרב בעלי ההכנסה הממוצעת (9.1%).

קטגוריה שזוכה לביקוש בולט בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות לעומת האחרים היא "מוצרי מזון /מותגים יוקרתיים יותר" (9.2% - מקום רביעי בפילוח זה) וכן אוכל מוכן (7.7%, מקום שישי). למעטים בישראל חסר לחם (מוצר שמחירו נמצא בפיקוח) אך כ-4% מבעלי ההכנסה הממוצעת והנמוכה היו מוציאים כסף נוסף על מאפים, לחמים מיוחדים, עוגות ועוגיות אם היו יכולים. מעניין שהביקוש למוצרי בריאות, ללא גלוטן וללא סוכר זהה בכלל הפילוחים – כ-4%.

התשובות לשאלה זו מאפשרות גם לאמוד את מצב הבטחון התזונתי בישראל: 30% מבעלי ההכנסות הנמוכות אינם מעוניינים להוציא עוד כסף על מזון, ובקרב בעלי ההכנסות הגבוהות יותר המספר מתקרב ל-40%. ממוצע כלל המשיבים עומד על 40% שלא מעוניינים במוצרי מזון נוספים, מכיוון שהיו גם נשאלים שלא ענו על מצבם. כלומר 30-40% מהציבור הישראלי נמצאים בסה"כ בבטחון תזונתי, ולעומתם 60% חשים חוסר בתחום זה - בין אם במזון בסיסי ובין אם במזון בריא או ממותג.

בתחום התרבות והבידור מסתמן קונצנזוס: 43.4% היו מוציאים כסף על הצגות לו יכלו, וזהו המקום הראשון בכלל פילוחי ההכנסה. במקום השני מופעי מוזיקה (25.5%) ולאחריו סרטי קולנוע (18.3%). בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות גוברת ההעדפה לקולנוע על פני הופעות מוזיקה (20.3% לעומת 18.3%). תחומים נוספים שניכר בהם ביקוש גבוה בקרב בעלי הכנסה נמוכה על פני השאר הם מופעי בידור, וכן פארקים וגנים לאומיים.

בתחום הלימודים, החוגים ופעילויות הפנאי עבור בני הבית הבוגרים, מאששים הממצאים את הקביעה שעם ישראל הוא אכן "עם הספר". כ-27.2% מהנשאלים היו מוציאים כסף על השכלה אקדמית במידה ויכלו. זהו האפיק המבוקש ביותר בכלל פילוחי ההכנסה, בייחוד בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות (33.6%). במקום השני חוגי ספורט ושחייה (20.8%), לאחר מכן חוגי אמנות וציור (17.7%) ושיעורי העשרה והרצאות (12.6%) ולימודי שפות (9.7%). בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות בולט הביקוש לחדר כושר (10%). לחוגי הספורט ולשיעורי העשרה יש ביקוש גבוה יותר בקרב ההכנסות הנמוכות, שבאופן כללי חלק גדול יותר מהם היה מוציא כסף נוסף על פעילויות תרבות במידה והיה לו (89% לעומת כ-82%.בקרב שאר הפילוחים).

שאלנו את בעלי הילדים מבין המשתתפים בסקר על מה יוציאו הכנסה נוספת בתחום החינוך וההעשרה עבור ילדיהם. מסתבר שהצורך בשיעורים פרטיים חוצה את כל פערי ההכנסות – רבע מהנשאלים (24.7%) היו מוציאים עליו סכומי כסף נוספים לו היו יכולים. במקום השני מבוקשים חוגי מדע והעשרה, ובמקום השלישי חוגי אמנות. במקום הרביעי נמצאים לימודים אקדמיים, שהביקוש להם גבוה יותר בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה והממוצעת ומן הסתם גם בקרב נשאלים בגילאים בוגרים יותר, שילדיהם הגיעו לגיל הלימודים. הביקוש לחוגי ספורט, שנמצאים במקום החמישי בקרב כלל המשיבים, זהה בכלל פילוחי ההכנסה.

גם בתחום החינוך, הפערים מורגשים – בעוד מקרב בעלי ההכנסות הנמוכות שיש להם ילדים 80% היו מוציאים סכומים נוספים על חינוך והעשרה לילדים במידה ויכלו, בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ומעל הממוצע רק 70% אמרו שיעשו זאת. מעניין לראות כי הרצון להוציא סכומים נוספים על השכלה אקדמית לילדים בולט במיוחד בקרב בעלי השכלה על תיכונית שאינה השכלה אקדמית (15.6% לעומת 9.5% מכלל המשיבים).

המסקנה הראשונה בתחום הבריאות היא שאין כמעט שום צורך גורף שאינו נענה – לאנשים שונים צרכים מגוונים. יחד עם זאת, ניתוח ההעדפות מגלה פער משמעותי בצרכים בין בעלי ההכנסות השונות: בקרב בעלי ההכנסה הגבוהה והממוצעת, הצורך שזכה לאזכורים הרבים ביותר הוא טיפולי רפואה אלטרנטיבית או משלימה (14.4% בהכנסה ממוצעת ו-18.3% בהכנסה גבוהה מהממוצע). לעומתם בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות, הצורך המוזכר ביותר היה דווקא ביטוח בריאות (16.3%). גם המשך הדירוג מגלה צרכים שונים – בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות הוזכרו תוספי מזון, תרופות ורפואת שיניים כהוצאות שהיו עושים עם תקציב נוסף (כ-7% הזכירו כל אחד מהם), בקרב בעלי ההכנסה הממוצעת נרשם ביקוש למכשור רפואי (6.8%). בעלי ההכנסה הגבוהה הזכירו גם הם את תוספי המזון כהוצאה פוטנציאלית (6.5%(.

כמו בתחומים הקודמים, ככל שרמת ההכנסה יורדת, שיעור המשיבים שיוציאו סכומים נוספים על בריאות לו יכלו – עולה (58% בהכנסה גבוהה מהממוצע, 64% בהכנסה הממוצעת ו-68% בהכנסה מעל הממוצע).

הצרכים בתחום מוצרי החשמל, אלקטרוניקה וטכנולוגיה נחלקים בצורה חותכת ביותר בין בעלי הכנסות שונות. בעוד בקרב בעלי ההכנסות ממוצעות או גבוהות מהממוצע הצורך המוזכר ביותר שהיו מוציאים עליו כסף נוסף היה מחשב (33.1% בקרב בעלי הכנסה ממוצעת ו-25.1% בקרב בעלי הכנסה גבוהה), בעלי ההכנסות הנמוכות מצביעים על צורך במוצרי חשמל למטבח כמו מקרר, תנור אפיה או מדיח (39.2%). סדר העדיפות בהכנסות הנמוכות ממשיך לטלוויזיה (15.4%), מכונת כביסה ומייבש (14%), כאשר המחשב נמצא רק במקום הרביעי. בניגוד לסטיגמה הרווחת לפיה "אם העניים יקבלו עוד כסף הם יוציאו אותו על אייפונים", רק 9.6% מבעלי ההכנסה הנמוכה אמרו שיעשו זאת, לעומת 24.2% המשתכרים סביב הממוצע ו-15.3% מבעלי ההכנסות הגבוהות. בדומה למשתכרים מתחת לממוצע, גם בקרב בעלי ההכנסות הגבוהות המקום השני הוא טלוויזיה (20.4%) – אך ניתן לשער שמדובר ברכישת טלוויזיה שנייה, שלישית או בשדרוג הקיימת.

הסקר נערך על ידי מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה ובו השתתפו 500 נשאלים בני 18 ומעלה, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית בישראל. יש לציין כי פילוח הנשאלים בסקר לפי רמת הכנסה נעשה ביחס לשכר הממוצע במשק – 10,235 שקל לחודש ברוטו נכון לנתוני למ"ס בספטמבר 2016. על פי דיווחיהם, חולקו הנשאלים ל-3 קבוצות – אלו שהכנסתם נמוכה מהשכר הממוצע, אלו שהכנסתם היא סביב השכר הממוצע ואלו שהכנסתם גבוהה מהשכר הממוצע.