"החלטנו להעביר את רוב הפעילות שלנו לבולגריה כי לא הצלחנו לגייס בישראל עובדים שהם גם מקצועיים וגם נאמנים לחברה ומוכנים להישאר בה לאורך זמן", כך אומר בר סרף, סמנכ"ל מוצר של "tradeo", רשת חברתית למסחר בשוק ההון. "בניגוד לישראלים השאפתנים, שרוצים להתקדם ומהר, אנשי המקצוע במזרח אירופה מחפשים עבודה קבועה ויציבה לטווח ארוך".
TRADEO מעסיקה כיום 120 עובדים, בהם 80 מתכנתים ואנשי פיתוח יושבים בסופיה, ושאר העובדים הליבה העסקית והנהלת החברה - ממוקמת בתל אביב. "הביקוש למתכנתים איכותיים בארץ גובר על ההיצע. ברור שהעובדה הזו מנפחת את האגו של המתכנתים, והופכת את המשימה של שימור העובדים לקשה ביותר. אבל איך בדיוק יכול סטארט-אפ צעיר להתחרות בחברות בינלאומיות גדולות, דוגמת גוגל, ברמת השכר ובתנאים שהוא יכול להציע לעובד? היו לנו לא מעט מקרים שבהם העובדים המתחילים שגייסנו צברו אצלנו ניסיון ודקה לאחר מכן נגנבו על ידי החברות הגדולות".
בענף קוראים לתופעה שבה חברות מעבירות את מרכזי הפיתוח שלהן מישראל למדינות אחרות בעולם "נטישת הסטארט-אפ ניישן", והיא צוברת תאוצה. שתיים מהחברות האלה הן איירון סורס וטרייד-טק, שהקימו מרכזים עם מאות עובדים באוקראינה. הבחירה באוקראינה באה לאחר שבדיקה העלתה כי בבולגריה ובאוקראינה קיים כוח אדם מיומן ומוכשר, שיכול להעניק לחברה אופק של יציבות תעסוקתית ולצמצם את החשש מפני עזיבות מפתיעות. גם עובדים עם שנות ניסיון רבות אינם נרתעים מלעבוד בתפקידי פיתוח בחברה.
פתיחת חברות מקומיות במזרח אירופה
"רוב החברות העוברות למזרח אירופה עוסקות בתחומי הגיימינג, פינטק, אופציות בינאריות והימורים", מסבירה גליה אלינסקי, מנכ"לית חברת רילוקיישן סורס. "אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של העסקת כוח אדם, שיכולה לחסוך לחברה מיליוני דולרים בשנה. הסיבה השנייה היא החלטתן של ממשלות מזרח אירופה לאפשר לחברות ממקומות שונים בעולם לפתוח בתחומן חברות מקומיות בקלות יחסית לעומת מדינות אחרות היבט משמעותי שחוסך לחברות משאבי זמן וכסף".
רבע מהשכירות בתל אביב
"בסופיה יש לנו בניין שלם של החברה, ושכירות של כל הבניין לחודש עולה רבע משכירות של קומת משרדים אחת בתל אביב", מספר סרף. "גם מבחינת הפינוקים שאנו מצופים לספק לעובדים במשרד, כמו בירות, חטיפים ואוכל העלות ל-80 איש בבולגריה זהה לעלות של 20 איש בתל אביב".
"אין ספק שאנשי התוכנה בארץ הם הטובים בעולם, מדובר באנשים חכמים מאוד, שאפתנים מאוד ובהחלט אלה שאחראים על רוב פריצות הדרך בחברה שלנו", אומר יזם סטארט-אפ צעיר שהעביר את רוב הפעילות שלו לאוקראינה. "אבל כשמדובר בעבודה רוטינית יותר של פיתוח והתמדה, הישראלים משתעממים בה ולא מעוניינים להתמיד בה לאורך זמן". לדבריו, הפיתויים שמציעות החברות הגדולות לא אמורים להשפיע על העובדים בחברות סטארט-אפ, מאחר שלא מדובר באותו הדבר. "אנשים שבאים לעבוד בסטארט-אפ לא באים בשביל התנאים אלא בשביל מטרה. אנחנו סיירת מלוכדת ונמצאים כאן כדי להביא שינוי לעולם שבו אנו עוסקים. בסיירת לא אמורים להיות תנאים טובים, או משכורות עתק או שעות עבודה נוחות. לכן לא כולם מתאימים לעבוד בסטארט-אפ, וקשה למצוא את האחדים שמוכנים לזה".
מפסידים הזדמנויות תעסוקה
לשאלה אם לישראל יש סיבה לחשוש מהעברת פעילות של חברות היי-טק למדינות אחרות, משיב סרף: "העתקת החברות לחו"ל היא הפסד למדינת ישראל. המדינה מפסידה תשלומי מיסים, כי החברה שלנו רשומה בבולגריה והיא חברה בולגרית, והישראלים מפסידים הזדמנויות תעסוקה. אבל ברור שאם וכאשר המוצר שלנו יצליח בשוק, זו תהיה הצלחה ישראלית, כי אנחנו קודם כל סטארט-אפ ישראלי".
אלינסקי מציינת כי קיים בידול מבחינת איפיון היכולות של ההון האנושי במדינות מזרח אירופה מול ישראל. כוח האדם במדינת ישראל מסוגל להתמודד עם משימות מורכבות, שמצריכות ידע וניסיון שאינו קיים לרוב באותן מדינות. שונה הדבר מהאיום שנשקף לתעשיית היי-טק המקומית על ידי מדינות כמו ארצות הברית, שאליהן בוחרות יותר ויותר חברות להעביר את מרכזי הפיתוח".