כמו בכל שנה, חגי תשרי מביאים איתם ימי חופש ומנוחה, דבר מבורך עבור העובדים השכירים שמקבלים משכורת חודשית. כמו בכל שנה, העובדים היומיים, השעתיים, עובדי משמרות ועובדי קבלן מתקשים להתפרנס. במיוחד השנה, כשכל החגים נופלים על ימי חול, ובחודש אוקטובר יש רק 9 ימי עבודה (לא כולל חול המועד), העובדים האלה מתקשים לצבור ימי עבודה ולסגור את החודש.
שירה חייט היא מורה בפרויקט היל"ה לנוער הנושר של משרד החינוך. חייט מועסקת דרך קבלן ולא ישירות על ידי המשרד. מורים כמוה (13% מהמורים בישראל) לא מקבלים שכר בחגים ולא בחופשות של משרד החינוך. היא מקבלת משכורת שעתית אך ורק על פי השעות שבהן עבדה. "המשכורת שצפויה למורים של היל"ה בחודש הזה היא 300-400 שקלים בסך הכל. מכיוון שאנחנו לא מסוגלות לחיות רק מהשכר הזה כולנו נאלצות לעבוד בעבודות אחרות כדי להשלים את ההכנסה. ובאופן אישי המצב הזה כל הזמן גורם לי למחשבות על עזיבת התחום. אני באתי מתוך שליחות של עבודה עם נוער בסיכון ואני עושה את זה ברצון, אבל עם הראש אני כל הזמן מסתכלת החוצה כי אני מתקשה להתקיים מהמשכורת הזו", מסרת חייט.
חייט משמשת חברת ועד מורות היל"ה המאוגדים תחת הארגון "כוח לעובדים", והיו למורי הקבלן ראשונים (והיחידים) שחתמו על הסכם קיבוצי. במסגרת זו עברו מרבית המורים למכורת חודשית מסודרת שאינה תלויה בשעות, וקיבלו ביטחון תעסוקתי למשך תקופת זיכיון הקבלן (5 שנים). אבל 400 מורים (בעיקר מורות) מועסקים עדיין במתכונת שעתית ועדיין לא התחילו את שנת הלימודים. רק לאחר החגים ידעו האם ומתי יתחילו את השנה. בשל כך הושבתו חלק מהמרכזים בתכנית בשבועות האחרונים.
"העסקה על בסיס שעתי היא דבר חוקי ומוסדר, השאלה כאן היא בסופו של דבר היא שאלה עקרונית וערכית", טוען מרטין וילר, רכז ענף החינוך ב"כוח לעובדים". "האם כחברה אנו רוצים שאנשי החינוך שלנו יצטרכו לחתום אבטלה בקיץ או ימלצרו בתקופת החגים? כל הפרויקטים החינוכיים שלא נמצאים בליבה של מערכת החינוך, כמו נוער בסיכון ותלמידים חולים, קרי האוכלוסיות החלשות יותר, כבר הרבה שנים יוצא החוצה לזכיינים שבשבילם הזכיינות היא עסק לכל דבר בלי שום קשר לחינוך. זאת בעוד המורות שעובדות עבורם, הן מורות מקצועיות ומסורות עם תעודות ותודעה וכבוד למקצוע".
"יותר ממה שהמורים נפגעים מהמצב, נפגעים התלמידים שלנו", אומרת חייט. "אנחנו עובדים עם נוער מורכב וצריכים את הכוחות ואת המוטיבציה לחזק אותם בתוך המצב הלא פשוט שהם נמצאים בו. למשל, יש לי תלמידה בת 18 שיש לה ילד בן שנתיים שהיא צריכה לפרנס, אני מתעקשת עליה שתגיע לכיתה שלא תוותר. חבל שאני אעזוב את המערכת כי התלמידים האלה בסוף יקבלו מורים שנמצאים או בסטאז' או בפנסיה. המורים הצעירים שרוצים לשנות ולהוביל לא באמת יכולים לשרוד בתוך המערכת הזו".
הקבלן מתחלף - זכויות העובדים נפגעות
הגר, בת 50 ואם לשמונה מלוד היא עובדת ניקיון וחברת ועד עובדי ניקיון באוניברסיטת תל אביב, שמועסקת דרך קבלן. בתקופת החגים, כשהאוניברסיטה מודממת וסגורה, בעוד כל העובדים זוכים למשכורת, עובדי הניקיון כעובדי קבלן לא זכאים למשכורת. הקבלן יכול היה לפדות את ימי החופשה המגיעים לעובדים, אולם בדיוק לאחרונה התחלף הקבלן וימי החופשה "התאפסו". אכן, היא עובדת באותו מקום עבודה כבר 4 שנים, אבל בכל פעם שמתחלף הקבלן, כל זכויות והוותק שצברה במהלך התקופה, פשוט מתאפסים.
"אני מאוד סובלת מהמצב הזה", מספרת הגר. "כעובדת ניקיון, אני בקושי מצליחה לחיות מהמשכורת החודשית שנעה בין 3,800 ל-4,200 שקלים, בעוד אני עובדת 8 שעות ביום 6 ימים בשבוע. וכעת כשיש חגים, האוניברסיטה סגורה ואין כל כך ימי עבודה, אני ממש לא יודעת איך אוכל לסגור את החודש".
באמצעות "כוח לעובדים", פנה הועד לקבלן החדש בבקשה שיממש את ימי החופשה של העובדים, אך טרם קיבלו תשובה.
גם לעובדים שעתיים יש זכויות
גם לעובדים שעתיים, כמו לכל שאר עובדי המשק יש זכויות. הם אמורים לקבל שכר על 9 ימי חג בשנה (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג השבועות ויום העצמאות, שלא חלים בשבת), ובתנאי שהשלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה, שלא נעדר מהעבודה, יום לפני החג ויום אחרי החג, אלא בהסכמת המעביד.
"הבסיס הוא שהעובדים ידעו את הזכויות שלהם", מסכם וילר. "האינטרנט והנגישות של העובדים למידע חוללה מהפכה גם בתחום ההעסקה. לפני 10 שנים עובד ידע מעט מאוד אודות הזכויות שלו. היום כל עובד שמירה בבוטקה יכול לחפש מידע על הזכויות שלו בסמארטפון. אז אם המעסיק מסתמך על חוסר הידע של העובד, והעובד עונה לו בשפה משפטית המעביד משנה גישה".