פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שוקלים לימודים בבריטניה? כל מה שצריך לדעת

      לונדון מציעה למתעניינים חוויית לימודים שונה ומגוונת לצד חיי תרבות עשירים ומוסדות ההשכלה שלה הם מהנחשבים בעולם. מחירים, אשרות ומוסדות - כל המידע למי שחושב ללמוד בממלכה

      שוקלים לימודים בבריטניה? כל מה שצריך לדעת

      ישראלים רבים מתעניינים בלימודי תואר ראשון, שני ודוקטורט במוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה, ולא בכדי. מערכת ההשכלה הגבוהה בממלכה היא מהמובילות בעולם. אוניברסיטאות בריטיות מדורגות באופן חוזר ונשנה בין הטובות ביותר מסוגן בכמעט כל תחום מחקר מרכזי. שוקלים ללמוד בבריטניה? עונת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה (2017-2018) כבר החלה, אספנו בשבילכם את כל המידע המעשי בנושא.

      לקריאה נוספת:

      תבעה את הקולג' אחרי שלא קיבלה עבודה - איפה היא טעתה?
      עצמאית או שכירה? את כבר לא חייבת לבחור
      נוטשים את הסטארט-אפ ניישן: מחסור בעובדים נאמנים

      חווית הלימודים בבריטניה ייחודית, ולא רק בשל הנעשה בכיתות הלימוד. בריטניה ועריה מציעות עולם עסקי ותרבותי עשיר ומגוון, המהווה ערך מוסף משמעותי להשכלה הנרכשת. מסעדות מצוינות, מוזיאונים מרשימים, אירועי ספורט לאורך כל השנה, יעדי תיירות פופולריים ברחבי הממלכה – כל אלו מהווים חלק אינטגרלי מתקופת הלימודים.

      אוראל חשמטיה, בת 34 משלומי, סיימה לפני 4 שנים תואר שני במנהל עסקים בלונדון ביזנס סקול, אחרי שסיימה תואר ראשון במשפטים וכלכלה באוניברסיטת חיפה ועבדה בארץ בחברת אלביט מערכות. "הגעתי ללימודים בלונדון אחרי שעבדתי בחברה לאומית, וחשבתי שאני מבינה מה זה חשיבה וניסיון גלובלי. רק במהלך הלימודים, אחרי שהכרתי אנשים מכל קצוות העולם, הבנתי שאין מה להשוות את התנסות הזו בניסיון שהיה לי באלביט. לחיות הבדלי תרבות, להכיר אנשים שחושבים שונה ממך - זה זה הרווח הכי גדול שלי מהלימודים. היום יש לי חברים מאוסטרליה, דרום אמריקה, פולין וכל אחד מהם מספק לי נקודת מבט שונה על סיטואציות שאני פוגשת בעבודה היומיומית שלי".

      חשמטיה הגיעה ללונדון עם בן זוגה ולמדה בתוכנית לימודים בת שנתיים. במהלך החופשה בת 4 חודשים בין שנות הלימוד היא עברה התמחות בחברת המלצות התוכן "טאבולה" וזו גם החברה שהיא עובדת בה היום.

      אוראל חשמטיה (יח"צ)
      חברים מכל העולם

      שווה בין שווים

      סטודנטים ישראלים חווים הצלחה רבה במסגרת לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בבריטניה, משתי סיבות עיקריות. ראשית, הלימודים מתבצעים בשפה האנגלית, מה שמאפשר השתלבות חלקה ומוצלחת של ישראלים בקורסים המוצעים. שנית, מערכת ההשכלה הגבוהה בבריטניה דומה מבחינות רבות למקבילתה הישראלית, בראש ובראשונה בעידוד חשיבה ביקורתית.

      "הסיבה שבחרתי ללמוד בבריטניה ולא בארצות הברית היא כי רציתי להרגים שווה בין שווים. כשכולם זרים אתה לא מרגיש יוצא דופן. בשנה השניה ללימודים נבחרתי לנשיאה של אגודת הסטודנטים בבית ספר, זה נתן לי ראייה מעמיקה איך מתנהל ארגון בין לאומי, חוויה מעניינת. זה לא היה לקרות בבית ספר אמריקאי למשל, שם רוב הסטודנטים הם מקומיים ואתה מרגיש זר", אומרת חשמטיה.

      "אחת המטרות החשובות ביותר שהצבתי לעצמי היא להגביר את תנועת הסטודנטים מישראל לבריטניה ומבריטניה לישראל", אמר שגריר בריטניה, דיוויד קוורי במהלך אירוע אודות ההשכלה הגבוהה בבריטניה שערך ברמת גן. "יש לכך חשיבות כלכלית עבור בריטניה, המעוניינת ליהנות מהכישרון האדיר של הסטודנטים הישראלים. בנוסף יש לחלופת הסטודנטים בין המדינות חשיבות פוליטית - בריטניה מדגישה בכך את התנגדותה לתנועות החרם, ומחזקת בכך את שיתופי הפעולה האקדמיים בין המדינות".

      תואר ראשון

      לדברי יהודה בן חור, מנהל פרויקטים במועצה הבריטית, המעוניינים בלימודי תואר ראשון, מתבקשים להציג לאוניברסיטאות את ציוני הבגרות, לעבור מבחן IELTS שבודק את רמת האנגלית של המועמד (דרך המועצה הבריטית), ולשלוח מכתב אישי שבו המועמד מספר על עצמו ועל השאיפות שלו בנוגע ללימודים בבריטניה.

      "אני ממליץ למועמדים שמתחילים להתעניין בנושא להיכנס לאתר הזה ובו למצוא את המידע הרלוונטי לגבי מוסדות ותוכניות הלימוד. לאחר מכן ניתן למצוא את המידע לגבי הדרישות כבר באתר המוסד עצמו.

      תואר שני

      מרבית הסטודנטים הישראלים לומדים בבריטניה לתואר שני. הרשמה לתארים מתקדמים מתבצעת באופן ישיר מול מוסד הלימודים; לרוב האוניברסיטאות ניתן להירשם החל מספטמבר (כ–11 חודשים לפני תחילת שנת הלימודים). לחלק מהאוניברסיטאות יש מועד סיום להרשמה (deadline), בעוד אחרות מריצות הרשמה פתוחה לאורך כל השנה (On-going). ההמלצה היא להירשם כמה שיותר מוקדם על מנת להגדיל את סיכויי הקבלה. רוב האוניברסיטאות דורשות טופס ציונים מתורגם, המלצות של מרצים וחיבור אישי. כמו כן הן ידרשו להעריך את רמת האנגלית של המועמד או המועמדת באמצעות מבחן ה – IELTS אותו ניתן לבצע בישראל דרך המועצה הבריטית. אורך לימודי התואר השני משתנה, ונע בין שנה לשנתיים. את חלק מהתכניות ניתן לסיים ב-12 חודשים.

      "יתרון של תואר שני בבריטניה הוא שיש תוכניות לימוד מאוד קצרות, והלימודים שלי נמשכו במשך 9 חודשים בלבד", מספרת שבי קורזין, בת 42. קורזין התקבלה לתואר בלימודי הגירה באוקספורד באמצעות מלגת צ'יבנינג של משרד החוץ הבריטי שניתנת לצעירים בעלי אופי מנהיגותי, אחרי שעבדה בתור מנכ"לית של מוקד למהגרים ופליטים בארץ, וסיימה תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים באונ' העברית.

      "הגעתי לאוקספורד בגיל 36 עם בן זוגי והילד, והייתי קצת חריגה בין הסטודנטים מבחינת הגיל, כי הרוב ממשיכים לתואר שני בהפרש קטן אחרי הראשון. אבל המרכז האקדמי באוקספורד מאוד ידוע ונחשב, והיה לי חשוב ללמוד במקום שיש בו אנשים מכל העולם". כיום קורזין היאי מנכ"לית של "הסדנא לידע ציבורי", עמותה שפועלת להאת מידע אודות פעילות הכנסת והממשלה למען הציבור.

      שכר לימוד מלגות ופרנסה

      שכר הלימוד בבריטניה משתנה ממוסד לימודים אחד למשנהו ותלוי גם בסוג התואר. תואר ראשון בדרך כלל עולה 9,000 ליש"ט לבריטים ותושבי האיחוד לשנה, ו-16-21 אלף ליש"ט לתלמידים מחו"ל לשנה. תואר שני נע בין 9-12 אלף ליש"ט לבריטים לשנה (יש תארים שנמשכים רק שנה ולכן הסכום מכסה את כל התואר), ו-16-20 אלף ליש"ט לתלמידים מחו"ל לשנה.

      מחיר הדוקטורט משתנה ומגוון מאד והוא נע בין 4,000 ליש"ט (לבריטים/תושבי האיחוד) ומגיע עד 15 אלף ליש"ט (תלוי בסוג המעבדה, התואר ואם תושב בריטי/איחוד או לא).

      חלק מהאוניברסיטאות מציעות מלגות לסטודנטים בינלאומיים, וחלקן אף מציעות מלגות המיועדות לסטודנטים ישראלים. ישראלים גם יכולים לקבל סיוע ממספר מלגות וקרנות פרטיות. ניתן למצוא רשימה מלאה של מלגות רלוונטיות דרך אתר המועצה הבריטית.

      ישראלים מקבלים ויזת סטודנט, וניתן למצוא את המידע על סוג הויזה באתר gov.uk-visas-immigration, בדרך כלל מקבלים את הויזה מהסוג TIER4 . היכולת לעבוד בבריטניה תלויה בסוג הקורס והתואר, יש תארים שבהם ניתן לעבוד כמות מסוימת של שעות בשבוע.

      במהלך התואר שלי לא עבדתי, וכן זה הצריך ממני להגיע עם חיסכון כספי מהבית, וגם בן הזוג שלי עבד ועזר לי בפרנסה", מספרת שמטיה. "נכון שהחיים בלונדון יקרים, אבל לא יותר יקרים מיתל אביב. סל הקניות בסופר לונדוני למשל זול יותר. העבודה של 4 חודשים בקיץ במסגרת ההתמחות עם משכורת של כ-1000 ליש"ט לשבוע, עזרה לי במהלך שנת הלימודים השניה".

      "יש יותר מ-100 אוניברסיטאות בבריטניה שרובן לא נמצאות בלונדון, אלא בערים שהן משמעותית פחות יקרות מלונדון", אומר בן חור. "גם לונדון עצמה היא עיר ענקית ויש בה שכונות יקרות יותר ויקרות פחות. אפשר לגור עם שותפים, אפשר למצוא דרכים להסתדר כלכלית, הרי גם תל אביב יקרה ואנשים לומדים בה".