בגיל 13 הם מתחילים לתכנת ולפתח אפליקציות, בגיל 15 הם מנהלים חברות, בצבא הם משרתים ביחידות מחשבים מובחרות. מיד אחרי השחרור, במקום לטוס להודו או ללמוד באוניברסיטה, הם מגייסים מיליוני דולרים ומקימים מיזמים בינלאויים, בשאיפה להגיע לאקזיט בתוך כמה שנים. הכירו את הסטארט אפיסטים של הדור הצעיר.
בר סרף, היום בן 25, יסד את אפליקציית "INVITER" לשליחת הזמנות לאירועים ומכהן כסמנכ"ל מוצר בחברת "traido " רשת חברתית למסחר בשוק ההון. הוא הקים את החברה הראשונה שלו כבר בגיל 13. "מגיל אפס ישבתי על המחשב ולמדתי כל מה שמעניין אותי בצורה עצמאית. קראתי סיפורי הצלחה של יזמים בעולם, ומאוד בער לי להקים מיזם משלי. לקראת גיל בר מצווה רכשתי ידע בתכנות ויזמות ברשת, והחלטתי להקים חברה לבניית אתרים ללא ידע בבניית אתרים. אז פיתחתי את הטכנולוגיה, קניתי חולצה מכופתרת ואחרי בית הספר התחלתי ללכת לפגישות עם אנשי עסקים ומנהלי חברות מבוגרים שיהפכו ללקוחות של החברה שלי. בגיל 14 כבר היו לי 60 לקוחות עסקיים והחברה תפקדה".
גם לנתן, ילד פלא מחולון, (שהעדיף להתראיין לכתבה בשם בדוי) סיפור דומה - היום הוא בן 22 וכבר בגיל 13 התחיל לעבוד כמתכנת באחת המכללות, שם למד על יזמות ופיתוח. בגיל 15 התחיל להקים מיזמים, ומיד אחרי השחרור הקים סטארט אפ חדש בתחום נתוני API. כיום החברה מתפרסת על 3 יבשות, מתנהלת ב-3 שפות ומגלגלת מיליוני דולרים.
סרף ונתן ממש לא לבד ורק מסמלים את התופעה החדשה - בני הנוער של ימינו ממש לא מחכים לימי האוניברסיטה על מנת לרכוש ידע במדעי המחשב או מנהל עסקים, הם לומדים מהרשת ובעיקר מהניסיון בשטח. ולא רק לומדים, מרוויחים מזה כסף הרבה כסף.
"במתחמי העבודה שאנו משכירים לחברות הייטק, יש המון ילדים בני 14 שמתפקדים כמנכ"לי סטארט אפים שהקימו או תופסים עמדות בכירות בחברות", מספרת ספיר שפיגל, רק בת 22 בעצמה וכבר ייסדה רשת מצליחה של מתחמי עבודה משותפים להייטק בשםMerkSpace . "רובם מתחילים כאנשים טכנולוגיים ומייצרים הכנסה יפה מתכנות, אבל תוך כדי הם מצליחים לבנות סטארט אפ משלהם, מגייסים כספים ומנהלים אותם. הם נעזרים במנטורינג, חיבורים לאנשי מקצוע ונטטוורקינג שאנו מספקים להם, ומצליחים לפתח מיזמים מדהימים".
ספיר עצמה פתחה את הסטארט שלה בגיל 19. "זו הייתה אפליקציה מעולם הדייטינג, שמחברת בין חברים רווקים של חברים, אבל אחרי שכבר פיתחנו את המוצר נתקענו בשלב גיוס משיקעים ובניית תוכנית עסקית, לא יכולנו להיכנס לאף אקסלרטור כי חלק מהצוות היו אנשים מבוגרים עם משפחות ועבודה קבועה שלא יכלו להתחייב והחלטנו לסגור. ככה הבנתי שמה שהצעירים האלה זקוקה לו זה בעצם התמיכה שאנו מאפשרים להם היום, אנחנו נותנים איזון בין אקסלרטור למתחם עבודה".
מאיפה לבן 14 כסף לפתוח עסק?
כשחושבים על לפתוח עסק חושבים על הון התחלתי, על השקעה שיכולה לגרור אחריה נפילה כלכלית, במידה שהעסק כושל. אולם כשמקימים סטארט אפ חושבים אחרת. "לפתוח סטארט זה לא כמו לפתוח מסעדה שדורשת עלויות והשקעה כספית. המודל שלפיו עובדות החברות של היום הוא מינימום השקעה כדי להביא את המוצר לרמה שהוא יכול לתפעל. לרוב העובדים לא מקלבים משכורות אלא אופציות בחברה, ורק אחרי שיש מוצר מוגמר, מתחילים בגיוסי כספים".
"להיות בן 14 שמנהל חברה מחייב את התמיכה של ההורים, אבל יותר ברמת המורל והמוטיבציה מאשר ברמה הכלכלית. ההיפך, בסוף אתה מתחיל להיות עצמאי מבחינה כלכלית כי אתה מתחיל להכניס כסף", מספר סרף. "ההורים שלי מאוד תמכו בי, אבל הרבה פעמים ניסו לכוון אותי ולייעץ לי לדרך שהייתה נראית להם נכונה, ולא תמיד מתאימה למה שאני חשבתי. האתגר הוא למצוא את הדרך שלך גם כשההורים שלך יגידו אחרת, וזה טבעי, כי אתה עדיין ילד שגר בבית שלהם ולומד בבית ספר".
כשהעולם שייך לילדים, בני 40 אאוט
ואם עולם ההיטק שייך היום לילדים, ממש לא מפתיע שבני 40 הופכים לדינוזאורים במקצוע. סרף שנמצא בהנהלה בכירה של חברה שמעסיקה 120 עובדים חושב אחרת: " אנחנו לא שופטים אדם לפי הגיל, אבל יוצא שרוב האנשים בחברה שלנו הם בגילאים שלנו".
"במתחמים שלנו בני 40 עובדים לצידם של בני הנוער", מספרת שפיגל. "גם כשפתחתנו את הסטארט אפ שלנו והיינו בני עשרה, עבדו איתנו שני מתכנתים בני 40. הייתה להם עבודת יום מסודרת בחברה אחרת ומשפחה לפרנס לכן אולי הם לא יכלו להתחייב למשהו מאומץ יותר ולכן החברה שלנו נסגרה".
"סטארט אפ הוא כמו סיירת", מדגיש נתן. "אנחנו לא יכולים לתת תנאים ומשכורות כמו שנותנים בחברות הגודלות. אדם צריך להתגייס למטרה ולעבוד בלי שעות וימים, פשוט כמה שצריך. וזה אולי פחות מתאים לאנשים בעלי משפחה".