אמצעי הגבייה של רשות המסים ושיטותיה מיושנות ובלתי מתאימות למציאות של עולם העסקים המודרני והבינלאומי, כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח שחושף את הניהול הכושל של רשות המסים בגביית מסים. מהדו"ח עולה שהרשות מתרשלת במיוחד כאשר היא נדרשת לגבות מס מחברות ענק ואנשי עסקים בינלאומיים. בחלק מהמקרים נראה שהיא אפילו אינה טורחת לחייב בעלי ממון במס, גם כאשר החוק מחייב אותה לעשות זאת. "אין עדיין היערכות מספקת ברשות בתחום המיסוי הבין-לאומי, לרבות בעניין שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות. נוכח תהליכי הגלובליזציה והתלות של מדינת ישראל בסחר חוץ", נאמר בדו"ח.
הדו"ח חושף שתשלום מס אמת על ידי אנשי עסקים הפועלים בישראל ובחו"ל תלוי בעיקר ברצונו הטוב של הנישום, בעוד שהרשות היא חסרת אונים כמעט מול מי שבוחרים להעלים הכנסות. "אכיפת משטר המס בישראל תלויה בין היתר ביכולת הרשות להתמודד עם הפעילות העסקית ההולכת וגוברת של תושבי ישראל בחו"ל.
נראה כי משטר המס הנוכחי ורמת האכיפה בכל הקשור למיסוי הכנסות מחו"ל מאפשרים במקרים רבים לחמוק מתשלום מס לא רק באמצעות תכנון מס וניצול מקלטי מס, אלא בפשטות באמצעות אי-דיווח על הכנסות, בידיעה שהסיכוי שהרשות תאתר את מעלים המס אינו גבוה. ביטוי להעלמות אלה ניתן למצוא בדיווח של ישראלים רבים, החל בנובמבר 2011 , במסגרת הליכי "גילוי מרצון", על הכנסות בחו"ל שהסתכמו ביותר מ 17- מיליארד שקל".
המבקר חושף שהרשות פוטרת על דעת עצמה אנשי עסקים ובעלי רכוש החייבים במס בעת שהם עוזבים את ישראל. הנזק שנגרם למדינה כתוצאה ממחדל זה של רשות המסים עשוי להסתכם במיליארדים רבים של שקלים.
על פי החוק, חייב כל מי שמהגר מישראל לשלם מס על רכושו. המס מחושב באחוזים מהרווח של העוזב ממכירת הרכוש שצבר בישראל. אם אינו מוכר את הרכוש יחושב המס מ"מכירה רעיונית" כלומר אחוז מהרווח שהיה נוצר אם היה מוכר את הרכוש. לחילופין יכול הנישום לדחות את תשלום המס למועד המכירה בפועל של הרכוש, בעת שהוא אזרח חוץ.
גביית מס כזו היתה יכולה להניב למדינה מיליארדי שקלים, אילו נגבה מאיש העסקים עידן עופר שהכריז ב-2013 על הגירה ללונדון. עופר כמובן אינו במיליארדר היחיד שהיגר מישראל וכמוהו קיימים אלפים רבים שניתן היה לגבות מהם מס עזיבה בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים. ברשות המסים הסבירו את היעדר הגביה בצורך להשלים את התקנות וסתירות בין אמנות מס.
בר רפאלי כמשל
אחת התופעות שעלתה לכותרות לאחרונה היא פרשת הפטור ממס שמקבלים ישראלים בנימוק שהרוויחו כסף כתושבי חוץ. ההגדרה הבעייתית של "תושב חוץ" מאלצת את רשות המסים לנהל חקירות מקיפות, להגיע לדיונים בבית משפט ולעתים גם לחתום על פשרות שנויות במחלוקת.
כזכור, נקלעה רשות המסים לעימות משפטי עם עיזבון איש העסקים סמי עופר בעקבות מחלוקת על התקופה בה היה עופר תושב חוץ ושיעור המס הראוי להטיל על עזבונו. בימים אלה מתקיימת חקירה בעניין חבות המס של הדוגמנית בר רפאלי, הטוענת שהיתה תושבת חוץ בעת שהתגוררה בארצות הברית עם בן זוגה באותה עת השחקן לאונרדו דיקפריו.
לדעת מבקר המדינה ניתן היה לקבוע מבחן תושבות ברור יותר שהיה מונע חלק מהמחלוקות: מבחן התושבות בישראל עמום ולכן לעתים ניתן לחייב במס נישומים מסוימים שהפיקו את הכנסותיהם בחו"ל.
אבל אלה אינם האישים היחידים שחומקים ממערכת המס בישראל כתוצאה מקוצר ידה של רשות המסים. המבקר חושף למשל שלרשות אין מדיניות קבועה של חיוב חברות אינטרנט בינלאומיות (דוגמת גוגל, פייסבוק וכדומה) במע"מ. שירותים לחברה זרה, כמו כל יצוא, אינם חייבים במע"מ. אולם לגבי פעילותן של חברות האינטרנט הבינלאומיות קיימת חוסר בהירות לגבי המיקום בו מתבצעות העסקות לצורכי מס.
באירופה מתנהלת בימים אלה מערכה למיסוי חברות האינטרנט הבינלאומיות במדינות שבהן הן פועלות ובישראל עוקבים אחר המאבק האירופי במגמה לקבוע כללי מיסוי ברורים, שיחייבו את החברות הפועלות בישראל לשלם מס בהתאם למקום הפעילות ולא על פי רישום גאוגרפי של המשרדים של החברות.
לרשות המסים אין מספיק כוח אדם לטיפול בכל הבקשות להעברות כספים של תושבי ישראל לחו"ל. המבקר מצא שבפקיד שומה 5 בתל אביב מופקד עובד אחד על טיפול בבקשות המועברות אליו בקצב של 1,600 בקשות בשנה. דיווחי הבנקים על העברות הכספים לחו"ל משקפות רק חלק קטן מהעברות בפועל. ב-2014 דיווחו הבנקים על העברת 6.2 מיליארד שקל בעוד שבפועל היו העברות בסכום של 57 מיליארד שקל. המבקר קובע שעל בנק ישראל לטפל בפערי המידע.
הנישומים לא תמיד מרוויחים מכשלי הניהול של רשות המסים. יש גם נפגעים, והם, כמובן, לאו דווקא העשירים הגדולים. המבקר מצא שחבות המס של ישראלים בעובדים בחו"ל גבוהה מחבות המס של עובדים בישראל עקב אי עדכון של מדרגות המס.
תכנית המחשוב תקועה
בפרק נפרד מותח המבקר ביקורת על מחדלי הטיפול של רשות המסים בתכנוני מס אגרסיביים (מונח מקצועי המתאר פעילות מתוחכמת ולעתים שנויה במחלוקת להפחתה או הימנעות מתשלומי מס על רווחים). הרשות אמורה היתה לכפות על נישומים שעורכים תכנוני מס לציין זאת בדוחותיהם אולם בפועל מרביתם אינם עושים זאת. למרות החובה להטיל קנס על מי שאינו מדווח על תכנון מס, הרשות אינה גובה קנסות ומתרשלת גם בטיפול הפלילי במקרה שמתכנני המס עברו על החוק.
המבקר מתאר גם את כישלון רשות המסים בפרויקט הגדול למחשוב מערכות המכס. הפרויקט מכונה "שער עולמי". הוא החל בשנת 2008 בהשקעה מתוכננת של 384 מיליון שקלים, ולא ברור אם ומתי יסתיים. הקבלן המבצע של הפרויקט היא חברת המחשוב מל"מ. המערכת החדשה היתה אמורה לפעול בשנת 2011 אבל סידרה של מחלוקות וכשלים ניהוליים גרמו לעיכוב מתמשך. בין החברה לרשות התגלעו חילוקי דעות, תאריך השלמת העבודות נדחה בכל פעם מחדש ותאריך היעד המעודכן הוא ספטמבר 2017 איחור של שבע שנים לפחות מהמועד המתוכנן.
בביקורת התגלה שוועדת ההיגוי של הפרויקט התכנסה בשנת 2015 שלוש פעמים בלבד במקום אחת לחודש כפי שהוחלט, וכשלה במתן מענה ניהולי לבעיות שהתעוררו. ועדת ההיגוי העליונה האחראית לפרויקט התכנסה פעמיים בלבד במהלך השנה ולכן לא יכלה לקבל החלטות ניהוליות ולנקוט צעדים שיקדמו את הפרויקט. רשות התקשוב הממשלתי שהיתה אמורה ללוות את הפרויקט לא מלאה את חובתה ולא הוציאה כל מסמך המעיד על תוצאות בדיקתה. המבקר מותח ביקורת גם על שורת התקשרויות לתחזוקה של הרשות עם חברת מל"מ בתנאי פטור ממכרז. היקף ההתקשרויות הכולל היה 829 מיליון שקל, שמחציתן היה בפטור ממכרז. ההתקשרות הכפולה של רשות המסים עם מל"מ לתחזוקת המערכת הקיימת ופיתוח המערכת החדשה הפכה את הרשות ל"לקוח שבוי" בידי מל"מ, שהחזיקה בכל הידע הנדרש לתפעול ולפיתוח המערכות החדשות.