פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "המדינה כשלה בהעברת מתקני דלק מאזורי מגורים ובחיבור המשק לגז"

      כבר ב-1997 הוטלה על משרד האנרגיה האחריות להסדיר את משק הדלק, אך הוא לא עשה זאת מעולם. מכלי אחסון דלק גדולים עדיין נמצאים באזור הקריות ומסכנים את בריאות התושבים, והגז נתקע בדרך למפעלים

      חוות מיכלי הדלק בקרית חיים (שלומי גבאי)
      מיכלי הדלק בקריית חיים (צילום: שלומי גבאי)

      שש שנים לאחר שהחלה המדינה לחלק רישיונות לחלוקת גז טבעי למפעלי התעשיה, חוברו לרשת הגז רק 17 מתוך מאות מפעלים הזקוקים לגז. מפעלים אלה צורכים רק עשירית מכמות הגז שלה נזקקת התעשייה, על פי הערכות מוקדמות. מבקר המדינה בדק כיצד כשלה המדינה בחיבור המשק לגז וגילה שורת מחדלים בהם מעורבים משרד האנרגיה, רשויות מקומיות, מכון התקנים וגורמים נוספים שידעו לספר על הברכה הגדולה של תגליות הגז, אבל כשלו בניצול המשאבים העצומים לטובת המשק.

      לקריאה נוספת:
      בני 14 שמגלגלים מיליונים – הדור הצעיר של הסטארט
      נוטשים את הסטארט-אפ ניישן: מחסור בעובדים נאמנים
      באיזה מקצוע הסיכוי לבגוד בבן הזוג הוא הגדול ביותר?

      אחד הגורמים שהכשילו את החיבור היו הרשויות המקומיות, שלדברי המבקר חששו ממפעלים עתירי אנרגיה בשטחן וסבלו מחוסר ידע בקשר למפגעים הבטיחותיים של מערכות הגז. הניסיון להניח תשתיות גז סבל גם מחוסר ידע לגבי תשתיות קיימות וחוסר תיאום בין רשויות.

      מכון התקנים נדרש לקבוע את תקני הבטיחות של החיבורים לגז אבל לא היה לו ידע והניסיון הנדרשים. כתוצאה מכך הוא נאלץ להסתמך על גופים מייעצים ונוצרה מערכת סבוכה לאישור החיבורים לגז. "מערכת זו יצרה תמריץ שלילי להסבה לגז הטבעי והבדילה לרעה צרכנים שבחרו לפתוח בהליך ההסבה, מצרכנים שבחרו שלא לעשות כן ולא נדרשו לבצע בדיקות תקינות של ציוד הקצה", קובע המבקר.

      בין הכשלים מונה המבקר את העובדה שמשרד האנרגיה לא התווה כל אסטרטגיה למעבר המשק לגז ולא קבע את תמהיל האנרגיה הנדרש למשק ובכך עיכב גם את פיתוח משק הגז.
      רשות הגז במשרד האנרגיה לא הציבה את פיתוח רשת חלוקת הגז כמיצב לאומי, ולא דאגה לתכנון הרשת לטווח ארוך.

      חלטת הרשות לחייב את הצרכנים בדמי חיבור לגז בהתאם לעלות החיבור פוגעת בפיתוח מפעלים בפריפריה, מאחר שהם נדרשים לשלם מחיר גבוה יותר עבור החיבור לגז. המבקר קורא להכריז על רשת חלוקת הגז כמיזם לאומי ומטיל על רשות הגז לפעול להסרת חסמים המעכבים את פיתוח הרשת.

      בז"ן מפרץ חיפה (אלי אשכנזי )
      מפרץ חיפה. סכנה לבריאות התושבים (תצלום: אלי אשכנזי)

      לא רק מערכת הגז סובלת מניהול כושל. המבקר מותח ביקורת על משרד האנרגיה והתשתיות שאינו מצליח לקדם את התוכנית להוצאת מתקני הדלק הגדולים והמסוכנים של החברה הממשלתית תש"ן מאזורי מגורים בקריות. אחת הסיבות העיקריות לתקיעת התוכנית היא התרשלותו של המשרד בהכנת תוכנית אב להסדרת משק הדלק. הממשלה הטילה על משרד האנרגיה בשנת 1997 להכין את חוק להסדרת משק הדלק, אולם משרד האנרגיה מעולם לא עשה זאת. כתוצאה מכך מתעכבים פרויקטים ומתגלות סתירות בין תוכניות שנערכות לפרויקטים בתחום האנרגיה.

      מתקני הדלק באזור המפרץ ובפרט מכלי האחסון הגדולים בקרית חיים מסכנים את בריאותם ושלומם של התושבים הגרים בסמיכות ומעכבים את תוכניות הפיתוח לאזור. הממשלה אישרה תוכנית להעברת המתקנים לשטח מתאים של 600 דונמים, שם ניתן יהיה להקים מתקנים חדישים ובטוחים יותר, באתר מבודד מאזורי מגורים. ואולם התכנית תקועה בהליכי התכנון.

      לאחר ההפקדה, בשנת 2013, פרצו מחלוקות שונות על היקף הדלק שמותר יהיה לאחסן במקום ורמות הזיהום באזור, ושנתיים מאוחר יותר החליטה לפתע הממשלה לבחון מחדש את כדאיותו הכלכלית של הפרויקט. "מוטב היה לבדוק את ההיבטים הכלכליים ולתקצב את הפרויקט בשלבים המוקדמים של התכנון", מעיר המבקר בעדינות.

      תגובת משרד האנרגיה

      בנושא הגז הטבעי:

      בשנה האחרונה הוגבר קצב חיבור המפעלים לגז בסיוע משאבים מיוחדים שהקצה שר האנרגיה יובל שטייניץ. על פי תכנית העבודה של רשות הגז הטבעי, עד תום שנת 2017 צפויים להתחבר כ-120 צרכנים למערכות הגז הטבעי, בהם כ-60 מפעלים. צפויים להפרש כ-330 ק"מ צנרת חלוקה, כ-175 ק"מ של צנרת הולכה ולהחתם כ- 100 הסכמים לחיבור צרכנים חדשים לגז טבעי. מדובר בהגדלה משמעותית של רשת החלוקה, כשחמישה בעלי רישיונות מקימים בפועל תשתיות בכל רחבי הארץ.

      משרד האנרגיה פועל לטובת הגברת השימוש בגז הטבעי במפעלי תעשייה בישראל בצורה מהירה ובטוחה. הפעולות כוללות בין היתר: הגדלת מענקי חיבור והסבה, השקעה של כ-270 מיליון שקלים בתוכנית קווי חלוקה והתכנית לחיבור צרכנים מרוחקים, מענקים בסך של כ-65 מיליון שקלים לסיוע בהקמת תחנות תדלוק בגז טבעי והטבות מס לכלי רכב, מתן מענקים בסך של 32 מיליון שקלים לטובת חיבור גז טבעי לערד ולעוטף עזה, גיבוש מהלך למתן פטור מהיתר בנייה להסבת המפעלים לגז טבעי - מהלך שעשוי להוזיל את ההסבה, קיצור הליך התכנון הסטטוטורי של קווי החלוקה, השקת פיילוט לחיבור צרכנים ביתיים ועוד.

      פעילות המשרד בתחום הגז הטבעי צפויה להמשיך ולצבור תאוצה גם בשנים הקרובות, עם המשך השקעות נרחבות בתשתיות גז טבעי.

      בנושא משק הדלק:

      לגבי חוק משק הדלק: חוק משק הדלק אושר בעבר בממשלה. בכוונת גורמי המקצוע במשרד להציג בפני המנכ"ל והשר את החוק עד סוף השנה על מנת להמשיך בקידומו. יש לציין כי המשרד מתכוון להפיץ תזכיר חוק בנושא בשנת 2017. המשרד שוקד בימים אלה על פיתוח והכנת תכנית אב למשק האנרגיה, לרבות שימוש במודלים מקובלים בינלאומיים. ההערכה היא כי התכנית תושלם לקראת הרבעון השלישי בשנת 2017.

      לגבי זיכיון תש"ן: זיכיון תש''ן נוגע להקצאת זכויות בנכסי המדינה ולפיכך הובלתו הינה בידי החשב הכללי. בנוסף נכסי המקרקעין מחייבים הסכמת רשות מקרקעי ישראל. אנו שותפים לתהליך ויודעים כי טיוטות מסכמות נמצאות בדיון.

      לגבי תשתיות דלקים: הליך חיבור תחנות הכוח לצנרת הדלק נמצא כיום בשלבי תכנון אך נתקל בחסמים במנהל התכנון. כמו כן, מתקני הדלק נבנים כבר עשרות שנים לפי תקן API אשר עונה על הדרישה לעמידות בפני רעידות אדמה.