מי שמסתובב ברחובות הראשיים של הוואנה בתקופה האחרונה לא יכול לפספס את קולות אתרי הבנייה. לאורך הרחוב הראשי של בירת קובה נמצאים בתהליכי בנייה לפחות שלושה פרויקטים של מלונות. הצורך במלונות חדשים בעיר ברור על רקע הגעת מספר התיירים לנתוני שיא השנה. עם זאת, אחד מאתרי הבנייה עורר דיון סוער במדינה בתקופה האחרונה. המחלוקת לא נעה סביב העיצוב האדריכלי, התקציב או לוחות הזמנים הוויכוח הגדול נובע מהפער בשכר בין סוגי העובדים השונים באתר.
חברת הבנייה הצרפתית, בויגאו, הבונה את מלון היוקרה Manzana בשותפות עם המדינה, הביאה בין 100 ל-200 עובדים הודים לקובה, לטובת ביצוע הפרויקט. המגבלות המחמירות על השכר שחברות זרות יכולות לשלם לעובדים קובניים מובילות לכך שבאופן כללי, העובדים ההודים מקבלים שכר גבוה פי 10 מהסכום שמקבלים הקובנים בכל חודש.
"מדובר בפרקטיקה נורמלית עבורנו להביא צוותים משלנו לעבודה על אתרי בנייה סביב העולם", אומר פרנקו, מנהל עבודה צרפתי של בויגאו. לדבריו, בפרויקטים בכל העולם הגיע יחד עם החברה גם צוות עובדים. אך באמריקה הלטינית העסקה שכזו של עובדים זרים היא נדירה יחסית, ובקובה מעולם לא שמעו על כך עד עכשיו.
מחלוקת על פרודוקטיביות
אך לא הנוכחות של עובדים הודים ולא הפער בשכר הוא מה שעורר את זעם הציבור. בראיון לעיתון מקומי בבעלות המדינה, Juventud Rebelde, הסביר חוזה מרטינז, סגן מנהל חברת הבנייה והנדל"ן אלמסט, שההבאה של העובדים מהודו קשורה לפרודוקטיביות שלהם. "רמת היעילות של העובדים ההודים בעבודות בניין גדולה פי 3 או 4 מהממוצע בקובה", אמר. שלא במפתיע, הדברים עוררו תגובות נזעמות במיוחד מעובדים קובניים. "אם היית משלם לנו אותו דבר, היינו בונים את ה-Manzana בזמן קצר פי 4", אמר ינקיאל ז'ארדין, עובד בניין ממחזו ודאדו בהוואנה.
לדברי עובדים ותיקים בענף הבנייה בקובה, הם לא מתרעמים על המשכורות הגבוהות של ההודים, ויודעים להעריך את היציבות של העבודות הממשלתיות שלהם, לעומת קבלת שכר גבוה יותר על עבודה 'אקראית' בסקטור הפרטי. "מדובר בעבודה לקראת הפנסיה שלי ואני יודע שיש לי עבודה מחר", אומר רולנדו, עובד בענף הבנייה מזה יותר מ-20 שנה. "העובדים בפרויקטים הפרטיים, לא יודעים מה יקרה כשהעובדה שם תסתיים. הם עשויים שלא לעבוד במשך כמה חודשים".
כניסת חברות זרות טובה לקובה?
עבור קובנים רבים, הנושא של עבודה עם חברות זרות הופך להיות לב השאלות שלהם בנוגע לאופן בו ההתקרבות המחודשת בין ארצות הברית לקובה והעלייה בתיירות כתוצאה מכך תועיל להם. האם המשקיעים הזרים יורשו להעסיק עובדים קובניים ישירות במקום דרך סוכנות העסקה ממשלתית? והאם הם יקבלו משכורות בתעריף שוק "בינלאומי"?
לדברי אוזביו ליל, היזם שעומד מאחורי השיפוץ של מרבית הבניינים באזור הישן של הוואנה, אומר כי "130 או 140 עובדים שהחברה הזרה מביאה, לא יקבעו את המציאות של שוק העבודה בקובה".
בינתיים, חברת הבנייה אלמסט מבצעת מחקר שמטרתו יצירת מערכת תשלום חדשה ומחוברת יותר לפרודוקטיביות. אך הניסיון הנוכחי עשוי שלא לעודד את רוחם של עובדי הבניין כבר עכשיו הם מרוויחים פחות מהקולגות שלהם, וכעת הכבוד שלהם נפגע גם הוא.