מרצים בדרך כלל מתלוננים על כך שהתלמידים של היום פחות טובים מהתלמידים של פעם. לכל מרצה שיוצא לי לדבר אתו, יש בדרך כלל מה לומר על יכולות ההבעה, הכתיבה, והריכוז של הסטודנטים בעידן הפוקימונים. דרך אחת לבחון האם יש בטענות האלו אמת, או שהן בגדר האשמות שווא, היא לבחון מה קרה לציונים לאורך השנים.
הגרף למטה מראה את הציונים הממוצעים במקצועות שונים של סטודנטים שסיימו את לימודיהם באוניברסיטאות ב- 2007/8 לעומת אלו שסיימו את לימודיהם ב- 2014/15. מהגרף ניתן לראות כי כמעט בכל המקצועות, חלה עלייה משמעותית בציונים של הבוגרים.
דבר מעניין נוסף הוא שהמקצועות הכמעט יחידים שבהם אין עליה בציונים, הם דווקא אלו שאליהם מגיעים הסטודנטים הטובים ביותר: ארכיטקטורה, הנדסת מערכות והנדסת תעשייה. גם במדעי המחשב הציונים כמעט ולא עלו. לעומת זאת, במקצועות כמו חינוך, פילוסופיה והשפה האנגלית, הציונים עלו בצורה משמעותית.
העלייה בציונים במקצועות כמו פילוסופיה, מדעי המדינה, השפה האנגלית וכלכלה היא מפתיעה במיוחד מכיוון שהירידה בהרשמה לחוגים הללו הובילה את האוניברסיטאות להוריד את רף הקבלה. יש לפחות אוניברסיטה אחת בארץ שעליה נאמר שהדרישה היחידה כדי להירשם אליה ללימודי כלכלה היא תעודת זהות בתוקף. כך שמצד אחד, הרמה הנדרשת מהסטודנטים כדי להירשם לחוג יורדת, ומצד שני, הציונים עולים.
ההסבר, לפחות בחלקו, ניתן בתרשים הבא. התרשים מראה את הקשר בין השינויים בהרשמה בין 2007/8 ל- 2014/15 באחוזים לבין השינוי בציונים. הקו שעובר בתרשים מראה שככל שההרשמה לחוג יורדת, הציונים עולים. למעשה, על כל אחוז ירידה בהרשמה, הציונים עולים בכשתי עשיריות האחוז. עבור תלמידי משפטים, למשל, ירידה של 35% בהרשמה לאוניבריסטאות בין 2007/8 ל- 2014/15 הובילה לעלייה בציון הממוצע מ- 83 ל- 85.1.
ההוכחה לכך שהעלייה בציונים של תלמידי משפטים לא אומרת שהתלמידים השתפרו היא שב- 2007/8 אחוז בוגרי האוניברסיטאות שעברו את בחינות הלשכה לא עלה, אולי אפילו ירד. זה נכון כנראה גם לשאר המקצועות.
למעשה, הקשר השלילי בין ההרשמה לציונים מלמד כי המחלקות שנאבקות לגייס סטודנטים, מנסות ככל הנראה לשמור את הסטודנטים מרוצים. הדרך הקלה לעשות זאת, היא לדאוג שהסטודנטים יהיו מרוצים מהציון. לכן ככל שההרשמה ירדה יותר, כך הציונים עלו יותר. המקצועות היחידים שבהן המרצים מרשים לעצמם להקשות על הסטודנטים, או לפחות שומרים על רמה קבועה, הם במחלקות שבהן השינויים בהרשמה הם קטנים. במדעי המחשב, מערכות מידע והנדסת תעשייה וניהול, המרצים יודעים שגם אם הסטודנטים ידעו שהלימודים קשים, הם ימשיכו להגיע. בפילוסופיה כללית ובסטטיסטיקה, כנראה שהמרצים הבינו שבלי שהציונים יעלו, גם התלמידים שיש להם לא ישארו.
מה שאומר שהתחרות מול המכללות, אומנם העלתה באופן משמעותי את האוכלוסייה שמקבלת תעודות. אבל, לפחות בחלק מהמקרים יש לה גם את המחיר שהאוניברסיטאות בוחרות להוריד רמה כדי לשמור את המחלקות מלאות. אבל האמת, שהתוצאה הזאת אינה חדשה. אחד מחוקי מרפי, זה המכונה "אופציית אוזיאן" קובע כי "איננו יכולים לחלק מוחות, אבל אנחנו יכולים לתת דיפלומות". המציאות מוכיחה שמרפי צדק.
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי