בוידאו: פועלים מחטאים קרקע הנגועה בווירוס
במשך תקופה ארוכה לא יצא הסוד הזה מחוץ למעגלי המעורבים בענף החקלאות. אנשי מכון וולקני, מכון המחקר הממשלתי שגילה את המידע הנפיץ, קיבלו הוראה שלא להפיץ את המידע באמצעות הרשת. על החוקר, האגרונום ד"ר אביב דומברובסקי, נאסר במפורש לפרסם את הממצאים המרשיעים בירחונים המקצועיים. המידע הופץ לחקלאים בישראל בלבד באמצעות רשתות ההפצה הפנימיות, שאינן גלויות לציבור ולקוראים בחו"ל. "הם לא רצו לעורר בהלה, ולא היה נעים לגלות שאצלנו התגלה דבר כזה", מגלה לנו היום דומברובסקי. בכנס אחיטוב לחקלאות, שיתקיים ב-23 בחודש במושב אחיטוב, צפוי דומברובסקי לחשוף את השתלשלות האירועים שגרמו, בין היתר, ליבוא הבהול של עגבניות בתקופת החגים לראשונה בתולדות המדינה.
"זה היה זמן קצר לאחר שנגמר מבצע צוק איתן ברצועת עזה", הוא משחזר. "בזמן המבצע החקלאים לא יכלו לגשת לשדות ולא ידענו מה קורה שם. מיד אחרי המבצע, כשהחקלאים חזרו לשטחים שזרעו לפני המבצע, שלח לנו חקלאי ממושב אהד דוגמאות עלים מנומרים שנפגעו ממחלה לא מוכרת. ידענו על קיומו של וירוס הגורם להופעת קווים כאלה על העלים. אבל בעגבניות פותחו זנים עם גן מיוחד המגן עליהם מהווירוס, המוכנה טובמו. אולם כשבדקנו התברר שלאחר 25 שנים של עמידות לווירוסים, נשברה ההגנה מפני הווירוס. הווירוס הזה לא מסתפק בעלים: הוא מגיע לפרי, פוגע בו ויכול להפוך אותו לבלתי אכיל. אם הווירוס הצליח לשבור את ההגנה כל העגבניות בעולם בסכנה".
עגבניה נחשבת לאחד הגידולים הפשוטים והקלים לגידול. זרעים שנופלים ליד ברז מים יכולים להצמיח בכל חצר ישראלי שיח עגבניות לתפארת. עד לפני מספר שנים היתה ישראל גם יצואנית של עגבניות, בצד היותה המפתחת הגאה של זן ה"שרי" שהפך ללהיט ברחבי העולם. אבל מאז חורף 2014 השתנה הכיוון. עשרות אלפי טונות של עגבניות אבדו בגלל וירוס ה"טובמו" החדש. אבותיו של הווירוס, הידוע כ"וירוס המוזאיקה" בגלל הקווים המופיעים על העלים של הצמחים שאותם הוא תוקף, התגלו כבר לפני 100 שנים בגידולי טבק. זנים של הווירוס כבר היכו כאן בעבר. הם השמידו כמעט את ענף האבטיחים, ועדיין עושים בו שמות. אם שמתם לב בשנים האחרונות שהמלפפונים שקניתם ממהרים להתרכך זמן קצר לאחר הקניה, כנראה שהם נגועים בווירוס הטובמו.
אבל המכה הגדולה היתה בענף העגבניות. מנכ"ל מועצת הצמחים אלי אהרון מעריך שהנזק שניחת על המגדלים מסתכם ב-120 מיליון שקל. הנזק כוסה על ידי הקרן לנזקי טבע של משרד החקלאות. "התפוקה הרגילה של הענף היא 150-160 אלף טון לשנה. מחצית התפוקה נפגעה, חלק מהפירות שניזוקו הושמדו, חלק אחר אנחנו שולחים לשווקים, אבל הפרי לא יפה והמחיר שלו נמוך", אומר אהרן.
מצד שני אפשר לומר שהמחסור בעגבניות מאפשר לכם לגבות מחיר גבוה יותר עבור הפרי שלא נפגע?
אין לזה קשר למחיר. ממילא בישראל היה עודף ייצור בגלל התחרות בשווקים שאינה מאפשרת לנו להמשיך ולייצא, כך שאין מחסור בעגבניות. גם היבוא שעליו הוחלט בתקופת החגים היה מיותר ויצר עודפים. הנזקים של הווירוס נגרמים מהתייקרות הגידול, אבדן של יבול והפגיעה באיכות העגבניות.
מבחינתו של ד"ר דומברובסקי היה הווירוס החדש תגלית עולמית, והוא מדבר עליו בעיניים בורקות, ככל מדען שגילה בעל חיים שלא היה ידוע למדע. בצער רב הוא מספר כיצד הגיע הווירוס חודשיים מאוחר יותר לירדן, שם לא היססו האגרונומים לדווח על התגלית לעיתונות ולמדע העולמי.
מה עשיתם עם הצמחים שהתגלו במושב אהד?
"לקחנו את הדוגמאות העמידות למכון, וניסינו להדביק שיחי עגבניות במחלה, על מנת לבדוק אם ההגנה המפורסמת של העגבניות נשברה. כל הצמחים נדבקו מהוירוס".
הוירוס הזה מוכר. כלומר, הוא עבר מוטציה שאפשרה לו לנצח את העגבניות?
לא. זה וירוס חדש לחלוטין, לא מוטציה אלא הכלאה שנוצרה בין שני וירוסים ידועים, שבעקבותיה נוצר זן חדש לגמרי. קראנו לו טובמו 2 בריבוע הוירוס הזה התגלה לראשונה בישראל.
אז מה עושים? איתרתם את מקור הוירוס ומנעתם את התפשטותו?
אנחנו יודעים בדיוק מאיפה הוא בא. הזרעים הנגועים נרכשו בחברת זרעים בינלאומית גדולהונמכרו למספר מגדלים. איתרנו את המשלוחים אבל לא ניתן היה כבר למנוע את ההתפשטות.
מה היו התוצאות?
זה פגע קשה בענף. הווירוס פגע במחצית מהגידולים. חלק מהתוצרת הנגועה עדיין ניתן למכור בשווקים. הווירוס אינו מסוכן לבני אדם, אבל הפרי יפה פחות. העגבניות אינן אדומות כמו שאנשים אוהבים, הן ירוקות או מוכתמות. רק חלק מהפרי כלל אינו ראוי למאכל.
הזרעים לחקלאות מיוצרות על ידי חברות ענק בינלאומיות הכפופות לרגולציה קפדנית. איך זה מגיע למגדלים שלנו?
זה לא מדויק. הזרעים מיוצרים ומטפחים בכל מיני מדינות, כולל מדינות עולם שלישי. יתכן שהחברה המשווקת היא חברה אירופית או אמריקאית גדולה. אבל זה לא אומר שכל הזרעים שהיא משווקת מגודלים בהולנד או בארצות הברית. החברה הרב לאומית יכולה לגדל את הזרעים באפריקה או באסיה, ולמכור בישראל זרעים שכתוב עליהם שהם מהולנד, אבל הם רק עברו דרך הולנד. ואחרי שהווירוס מגיע כבר אין מה לעשות.
איך הצמחים נדבקים?
בכל מיני צורות. דרך האדמה שבה גדל הצמח הנגוע, דרך מגע בין צמחים, חרקים העובדים מצמח לצמח, בני אגם שמבצעים טיפולים בצמחים ומעבירים אותם בידיהם.
ואין דרך למנוע את המעבר?
אנחנו פועלים בכל מיני דרכים. מלמדים את הפועלים לעבוד עם כפפות לטקס שמקטינות את הפגיעה בצמח ואת ההדבקה, ומחפשים כל מיני חומרים לחיטוי הקרקע. לאחרונה גילינו שחומר חיטוי שנמכר בעולם בטענה שהוא מחטא את הקרקע נגד הווירוס יעיל רק באופן חלקי. גילינו שחיטוי הקרקע בתמיסת כלור יעיל יותר ואנחנו מפתחים את השיטה.
נשמע כמו שיטות מיושנות
אנחנו מפתחים טכנולוגיות מתקדמות לבדיקה יסודית יותר של זרעים. סריקה כללית של זרעים כנגד כל סוגי הזרעים אפשרית אבל היא יקרה מאד. בקרוב נוזיל את הבדיקה והיא תיתן לנו אפשרות טובה יותר להתגונן מפני הכנסת זרעים נגועים.
חברות הזרעים יפתחו בשנים הקרובות זנים חדשים, שישקמו את עמידות הירקות לווירוסים החדשים. אבל הפיתוחים האלה אורכים זמן. להערכתי רק בעוד שלוש עד חמש שנים יושלם מחקר על מקורות העמידות ונוכל לשתול מחדש זנים שלא ייפגעו מהווירוס.
כלומר: שיטות של הנדסה גנטית?
הנדסה גנטית המתערבת בגנים של צמחים מעוררת התנגדות רבה באירופה ובאוסטרליה. יש היום שיטות מתקדמות יותר המכונות "עריכה גנטית" המתערבות בסידור הגנים של התאים אבל לא יוצרות זנים חדשים.
ובינתיים?
אפשר להמשיך לאכול עגבניות ללא חשש. אני לא מרגיש הבדל בטעם, והווירוס אינו פוגע בבני אדם.