250 שקל בממוצע - זה המחיר אותו נאלצות אימהות לשלם עבור רכישת נעלי צעד ראשון או שני בתחילת העונה בישראל. האומנם, נוכח העובדה כי בגילאים אלו קצב גדילת הרגל מאלץ לרכוש נעליים מידי 3-4 חודשים בממוצע, יש סיבה לרכוש נעל במחיר כה גבוה?
הסוגיה הצרכנית הזו עלתה לאחרונה בפוסט שפרסמה אמא מתוסכלת בקבוצת פייסבוק "מאמא גורו - מועדון הצרכנות של האימהות", במסגרתו הלינה האם על המחיר היקר אותו היא נאלצת לשלם עבור נעל צעד ראשון בישראל. "למה נעליים לילדה בת שנתיים שעולה לייצר אותן 5 דולר, נמכרות בישראל ב-250 שקל? למה? זו חוצפה ממדרגה ראשונה. אני בעד לפרנס עסקים ישראלים אבל נמאס לי. אני אשמח שנעלי נמרוד יסבירו למה העושק הזה. חצי מחיר בחו"ל. אין על זה מיסוי של 100%. קשה לגדל כאן ילדים. לא פלא שהרבה חברים שלי עוזבים את הארץ", נכתב בפוסט. "כלומר לשיטת נעלי נמרוד אני צריכה בשלוש שנים הראשונות לקנות נגיד, 6 זוגות בגלל הגדילה של הילדה. כלומר להוציא רק על נעליים עבורה 1,500 שקל?????" (נציין כי בהמשך הוסיפה ותיקנה האם, בעקבות הפניה של מנהלת הרשתות מטעם נמרוד, כי יתכן ועלות היצור של הנעל גבוהה יותר מחמש דולר).
הפוסט זכה לתהודה והזדהות רבה בקרב חברות הקבוצה וקיבל למעלה מ-1,700 לייקים ומאות תגובות. פנינו לחברת נעלי נמרוד על מנת לברר את הסוגיה וכך נמסר בתגובה:
נעלי צעד ראשון free מבית אלפנטן, המותג הבינלאומי המוביל בתחום נעלי הילדים, הינו מוצר פרימיום בקטגוריית הצעד הראשון המגן באופן מקסימלי על כף רגלו של הפעוט ותורם להגברת תחושת היציבות. הדגם עשוי עור רך במיוחד, בטנת עור טבעית, רפידת עור אנטומית קלה וסופגת זעה המבטיחה נוחות מרבית וסוליה המיוצרת באמצעות טכנולגייתPU - הזרקה ישירה של פוליאוריטן, חומר ידידותי לסביבה המעניק לנעל גמישות, קלות ועמידות בפני שחיקה.
מחיר הדגם מורכב מעלות חומרי הגלם האיכותיים והשימוש בטכנולוגיית ייצור מתקדמת בתוספת עלויות היבוא לרבות מכס, ותשלומי תמלוגים לחברת אלפנטן הגרמנית, בעלת המותג .
בסניפי הרשת ניתן למצוא מגוון דגמי צעד ראשון, המיוצרים בטכנולוגיות שונות ובמחירים נמוכים יותר החל מ - 199.90 שקל. כמו כן, בסניפי העודפים ניתן למצוא דגמי צעד ראשון מעונות קודמות במחירים מוזלים החל מ - 149.90 שקל. חשוב לציין כי פער המחיר לדגמי אלפנטן הנמכרים בגרמניה עומד על סדר גודל של כ-15%, בישראל כידוע יש להוסיף עלויות יבוא, מכס, תמלוגים וכדומה.
"עניין שיווקי גריידא"
המסר השיווקי כי מדובר ברכישה מוצדקת נצרב חזק בתודעת האימהות בישראל, שנחושות להעניק לילדם את הטוב ביותר. האומנם כל הטכנולוגיה המתקדמת באמת נחוצה לתינוק? לדברי ד"ר אורי גבעון, מומחה בכיר במחלקה לאורתופדיית ילדים מהמרכז הרפואי שיבא, אין סיבה לרכוש נעליים במחיר מעל 100 שקלים. "ילדים בגיל של פחות משלוש שנים מחליפים מספר נעליים כל שלושה חודשים ולכן אני ממליץ על רכישת נעלי בד פשוטות מסוג סניקרס. הנעל צריכה לעמוד בשלושה מבחנים: להיות גמישה כך שהאם תוכל לקפל אותה בשתי אצבעות, להתאים לרגל ולהיות במחיר סביר".
חברות הנעליים מסבירות לאימהות כי על הנעל להיות עשויה מחומרים טבעיים נושמים כגון עור, ולהיות בעלת מבנה אנטומי, תומך ומייצב את הרגל. ד"ר גבעון חולק על טענה זו. "הנעליים לא מעצבות את כף הרגל ולא מייצבות אותה, אין צורך בתמיכה לקשת ולא בשום מאפיין אחר של נעלי הצעד הראשון. בעיני מדובר בעניין שיווקי גרידא ובחלק משוד מעמד הביניים.
קיים אפילו מחקר שנערך בהודו בו הוכח כי דווקא ילדים שהלכו יחפים עד גיל 16 נמצאו כבריאים ביותר בהקשר זה. המשמעות של זה הכל שטויות. הרגל בונה את עצמה ואם אין בעיה אורטופדית חריגה אין שום צורך לשלם מאות שקלים עבור נעל. אנחנו לא מדינה קרה שצריכים לנעול לילד נעל מעור. גם נעל מבד בהחלט מספיקה".
בנושא החומר שממנו עשויות הנעלים, טוען גבעון כי אין לעור שום יתרון על פני בד. "כל נעל מבד שגמישה דיה יכולה להיות פתרון מצוין, במחיר הרבה יותר נמוך. אין שום הצדקה רפואית לרכוש נעלים מעור. כל סניקרס פשוטות במחיר של 100 שקל ובלבד שיהיו גמישות ומתאימות לכף הרגל בהחלט מספיקות. אין צורך להוציא יותר מהסכום הזה. פשוט חבל על הכסף".
גם פרופ' שלמה פורת, מבכירי האורטופדים לילדים בישראל, לשעבר מנהל היחידה לאורטופדיית ילדים בהדסה מסכים כי אין שום סיבה לרכוש לילד נעלי צעד ראשון בעלות של מאות שקלים. לטענתו, אין שום בסיס רציונאלי, מדעי או אורטופדי לרכישת נעל שממותגת כנעל צעד ראשון. "האימהות צריכות להבין כי לנעל אין שום תפקיד בהתפתחות כף הרגל של הילד. בפועל, רק במקרים מאוד מיוחדים צריך לרכוש לילד נעל מיוחדת. בכל שאר המקרים אין כל צורך ודי בנעל שתהיה רכה, גמישה ורחבה. ויש די נעליים כאלו בשוק שאינן צעד ראשון. שעולות הרבה פחות ונותנות את אותה התמורה.
החברות גם מספרות שנעל כזו יכולה לטפל בפלטפוס אבל גם זו אמירה שאינה מבוססת. בפועל, לכל הילדים יש פלטפוס עד גיל 5-6, כך שאין כל טעם להוציא מאות שקלים על מענה לתופעה שבמקרים רבים תעלם מעצמה בהמשך השנים. בשורה התחתונה ניתן בהחלט להסתפק ברכישת נעל רגילה ולא צעד ראשון, במחיר נורמלי ובלבד כי זו תהיה נעל שעונה לקריטריונים שציינתי מעלה".
בניגוד לדעתם של הקולגות, תומר קרבלד, אורטופד ילדים במרכז רפואי שיבא תל השומר, יועץ חיצוני של רשת נעלי נמרוד, טוען אחרת. "אני מטפל בתינוקות מהלידה עד גיל 16 וראיתי נזקים שנעליים יכולים לעשות לתינוקות שלא מסוגלים להתלונן. סוליה לא גמישה ועור קשיח שעשויים ליצור פצעי לחץ. לכן הסוליה צריכה להיות מחומר רך, גמיש, הנעל צריכה להיות מחומר טבעי ונושם, עור רך ולא קשיח. יש סוגי עור רכים שמתאים עצמו לצורת העקב של התינוק, ומדובר בעקב שעדיין לא בשל והוא מתקבע רק בהליכה. אני ממליץ על נעליים מעור כי נעלי בד לא מתאימות למשחק בבוץ, ואלה הנעליים היחידות שיש לתינוק. מבחינה בריאותית, האזור שעוטף את העקב האחורי, האזור שבצדדים, וכן אזור האצבעות, צריך להיות עשוי מעור".
פרט לסוגיה הבריאותית, התגובות של האימהות בפייסבוק העלו פתרונות נוספים של צרכנות נבונה, כגון רכישת נעליים בסוף עונה ובחנויות עודפים של רשתות מובילות. "יוקר המחיה בישראל ככלל, ובתחום מוצרי התינוקות בפרט מטריד ביותר ועובדה היא כי הפוסט שהועלה גרם למאות אימהות להביע את תסכולם מהמצב, אך הוא אינו גזירת גורל שיש להשלים עימה", מסכמת ליאור רותם גורדון, מנהלת מועדון הצרכנות וקבוצת האמהות מאמא גורו בפייסבוק. "בימינו, כולנו חשופים למידע מגוון ולא תמיד אנו יודעים להבחין בין מידע אמין למידע מטעם ומכאן חשיבות החלפת המידע והשיתוף של 'חכמת ההמון'".