בוידאו: גם מטפלות זכאיות לזכויות
הבייביסיטר מהווה את אחת הפונקציות היותר חשובות בחיי ההורים. מאמצים רבים מושקעים כדי למצוא את האדם שישמור על החשוב לנו מכל בשעה שההורים עובדים, מבלים או סתם עושים סידורים. אולם כשעולה שאלת התשלום, הורים רבים תוהים כמה נהוג לשלם לשמרטפ/ית ולפי אילו קריטריונים.
סקר חדש ומיוחד שנערך ע"י "דרושים בחינוך" - מיזם חברתי לגיוס עובדים וחיפוש עבודה בתחום החינוך וההדרכה, המרכז בתוכו גם עשרות משרות של בייביסיטר בכל הארץ, מצביע על הקריטריונים שצריכים להשפיע על השכר המשולם לשמרטפים. על פי הסקר, לדעתם של הורים ובייביסיטרים, גיל המועמד מהווה פקטור חשוב בגובה התשלום. הפקטור השני בחשיבותו הוא הניסיון של המועמד/ת לתפקיד, והפקטור השלישי הוא כמות הילדים, שיהיו תחת ההשגחה. גם מטלות אחרות שלא קשורות לטיפול בילדים, כגון ניקיון וסידור הבית, כביסה והכנת אוכל מהוות פקטור להעלאת השכר של המועמד/ת.
לדעת הנשאלים, השכלת הבייביסטר לא אמורה להשפיע על גובה השכר, אלא אם כן מדובר בתואר או קורסים רלוונטיים לתחום החינוך והפסיכולוגיה. בנוסף, לדעת הרוב המוחלט של הנשאלים, היקף המשרה או כמות שעות העבודה בחודש לא משפיעים על גובה השכר השעתי.
מנתונים שנאספו באתר וקהילת האמהות "מאמא גורו" עולה כי קיים פער משמעותי בשכר המשולם לבייביסטר באזור תל אביב ומחוצה לה. "זוג שגר באזור תל אביב ורוצה לצאת בערב ישלם בממוצע לבייביסיטר 30-50 שקל לשעה". מציינת ליאור רותם גורדון מנהלת הקהילה. "בנתניה לעומת זאת, הם ישלמו בין 20-40 שקל לשעה - זאת כמובן ללא שהתייחסנו לעלויות הנלוות שנגזרות מהחוק. כמובן שהשקט הנפשי הוא השיקול הראשון במעלה ולא המחיר, אולם אין די בהמלצות חמות ולכן רגע לפני שפותחים את הארנק רצוי להביא את השמרטפית למפגש או שניים קצרצרים אצלכם בבית כדי שהילד או הילדים שלכם יכירו אותה ויתרגלו אליה", אומרת גורדון.
כמו בכל תחום בחיינו גם התשלום לבייביסיטר הוא עניין של היצע וביקוש. ככל שנותן שירות ירגיש שאתם זקוקים לו יותר משהוא לכם - כך סביר שהמחיר יהיה גבוה יותר. תמיד יהיה מי שלוקח יותר ולכן המלצתה של רותם גורדון היא להיערך לכך מראש ולקבל המלצות על כמה בייביסיטריות ולהביאן לביקור - וזה לא בושה גם להתמקח.
האם לשמרטפית יש זכויות סוציאליות וכמה צריך לשלם עבורן?
אז הזמנו בייביסיטר לערב אחד או שניים בחודש או בשבוע, האם די בכך כדי להגדיר אותה כעובדת ולהחיל עלינו חובות של מעסיק? לדברי עו"ד אלכס גרבר, מומחה לדיני עבודה מחברת בקרת שכר, גם עבודה בתדירות של פעם או פעמיים בחודש מהווה העסקה במשרה חלקית ומחייבת את המעסיק להעניק לעובדת את מלוא הזכויות שהחוק מקנה לה: תשלום דמי הבראה, ימי חופשה וכו'. כמו כן כל עובד שמלאו לו 21 ועובדת שמלאו לה 20 זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים).
חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי ודמי ביטוח בריאות עבורם חלה על מעסיקי עובד משק בית ככל שהקשר בין הצדדים נמשך יותר מ- 6 ימים (גם אם העובד לא עבד ברציפות בפרק הזמן הזה) נחשבים כמעסיק.
מהי עלות המעביד וכמה זה מייקר את השכר?
לדברי רו"ח יורם שיפר, שותף במשרד רואי בחשבון זיו שיפר ושות', היות ובייביסטר לילדים נחשבת כעובדת במשק בית וחלה חובה על מי שמעסיק אותה לפתוח תיק במוסד לביטוח לאומי, כאשר עליו לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות בשיעור של 7.25%. בנוסף, כמובן שיש חובה לשלם שכר מינימום שעומד כיום על סך של 25.94 שקל לשעה. בנוסף ליתר רכיבי השכר והזכויות, יש כאמור חובה לשלם גם דמי הבראה כחוק 307 שקל ליום אשר משולמים באופן יחסי לשיעור המשרה כאשר משרה מלאה הינה 43 שעות בשבוע, כמות הימים בשנה מחושבת על פי הוותק של העובד (כמות זו נקבעת עפ"י הוותק שלו. לדוגמה, מהשנה השנייה ועד השנה השישית, זכאי עובד במגזר הפרטי/עסקי ל 6 ימי הבראה).
כל זאת בהתייחס לבייביסיטר מעל גיל 18, בכל הנוגע להעסקת קטינים יש לברר את הסוגיה במוסד לביטוח הלאומי
מה הסיכון שנוטל מעסיק בייביסיטר שאינו מדווח על העסקתה לביטוח לאומי?
למרות שהרוב המוחלט של ההורים כלל לא מודע לסוגיה החוק בנושא העסקת בייביסיטר, הורים שמעסיקים בייביסיטר ללא שהם מדווחים על כך לביטוח לאומי, נוטלים סיכון משמעותי ביותר. לדברי עו"ד גרבר, ההורים יידרשו לשלם למוסד לביטוח לאומי את כל דמי הביטוח שלא שולמו בכל תקופת עבודת הבייביסטר בתוספת הצמדה וקנסות. כמו כן, אם הבייביסטר נפצעה במהלך העבודה, על פי חוק רשאי המוסד לביטוח לאומי לתבוע ממעסיקים שלא משלמים החזר של כל הגמלאות שביטוח לאומי שילם ו/או ישלם לה בעתיד. וכך, אם פגיעתה מזכה אותה בקצבת נכות לשארית חייה, ביטוח לאומי ישלם לה את הגמלה ויתבע מההורים להשיב לו את הכסף ששילם וישלם. מדובר בסכומים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים ואף יותר. כמו כן, ככל שמדובר על תאונה שנגרמה ברשלנות ההורים כבעלי הנכס או כמעסיקים, היא אף יכולה להגיש במקביל תביעה נזיקית כנגדם.
מה החוק אומר על העסקת קטינים כשמרטפים?
"חוק עבודת הנוער מתיר העסקת נערים בתקופה של חופשת לימודים מגיל 14 ואילך. במשך שנת הלימודים מותרת העסקת נערים מגיל 16 ואילך, ובמקרים מיוחדים - מגיל 15", מציין עו"ד גרבר.
"אין להעסיק נער בשעות הלילה, כלומר בין בשעות 22:00 עד 6:00 לנער שמלאו לו 16 שנה וסיים כיתה י', ובין השעות 20:00 עד 8:00 לנער שטרם מלאו לו 16 שנה או טרם סיים כיתה י'. בתקופת חופשת לימודים רשמית ניתן להעסיק נער שמלאו לו 16 שנה עד שעה 24:00, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00 בתנאי שהמעסיק ידאג להסעת הנער לביתו בסיום העבודה.