שנת 2016 התאפיינה בתנודתיות ,הפתעות והמשך סביבת ריבית נמוכה בעולם המפותח. גם אפיקי השקעה שהניבו השנה תשואה חיובית למשקיעים סבלו מתנודתיות, עקב שלושה אירועים מרכזיים שהשפיעו על השווקים השנה.
בתחילת השנה הגיבו השווקים בעוצמה לנתונים שהגיעו מסין והצביעו על האטה בהיקף הצמיחה במדינת הענק, שנחשבה לקטר הצמיחה המרכזי של הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים.
באמצע השנה טולטלו השווקים פעם נוספת בעקבות ההצבעה על הברקזיט, והחלטת בריטניה לפרוש מגוש האירו.
לקראת סוף השנה טולטלו השווקים בפעם השלישית עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. בשני האירועים האחרונים, לא רק התוצאות הפתיעו, אלא גם תגובת השווקים, שבסופו של דבר עלו בעקבות אירועים אלו.
עם זאת, בחירת טראמפ לפני כחודש טרפה את הקלפים ומסתמנת כבעלת השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה ועל השווקים הגלובליים. עד כה, הגיבו השווקים בירידה במחירי האג"ח הממשלתיות ובעלייה במדדי המניות. מימוש - ולו חלקי - של הצהרות טראמפ בדבר מיקוד בצמיחת הכלכלה האמריקאית, צפוי להוביל להרחבה פיסקאלית בארה"ב - שתוביל להאצת האינפלציה ותתמוך בהעלאות ריבית וכן לשינוי הסכמי הסחר, שייטיבו עם חברות מקומיות בארה"ב. לכך יהיו השלכות משמעותיות על השווקים.
שלושת המגה-אירועים האלה השפיעו על החסכונות שלנו בשנה החולפת. כדי לענות על השאלה מה קרה בשנת 2016 לחסכונות שלנו, בחרנו לבדוק מה קרה ל-100 אלף שקל שהשקענו בתחילת השנה, בהתאם לאפיק שבו בחרנו להשקיע. הנתונים נכונים ל-18.12.2016 והסכומים המצוינים הם לפני מס.
מפסידים ומרוויחים בשוק המניות בתל אביב
2016 היתה שנה רעה למי שבחרו להשקיע במדד ת"א 100, המאגד את 100 המניות המובילות בבורסה בת"א. מדד זה רשם תשואה שלילית של 3.1%, ובמלים אחרות: מי שהשקיע במדד 100 אלף שקל בתחילת השנה ובחר לממש את השקעתו בסוף השנה, נותר עם כ-97 אלף שקל בלבד בכיס. לשם השוואה, מדד ה-S&P-500 האמריקאי, המאגד את 500 מהמניות הגדולות בבורסות ניו יורק ונאסד"ק, עלה בכ-10.5%, כך שמי שהשקיע בו 100 אלף שקל בתחילת השנה - הרוויח כ-10.5 אלף שקל.
מדוע מדד תל אביב 100 איכזב כל כך את המשקיעים? הסיבה העיקרית לכך היא שכמה מהמניות הגדולות ביותר בבורסה בתל-אביב, כגון טבע, מיילן ופריגו, איבדו מערכן עשרות אחוזים בשנה החולפת, והדבר השפיע על תשואת המדד כולו. מדובר בשלוש חברות תרופות, שמניותיהן של החברות בענף ירדו עד לבחירות בארה"ב. הסיבה לירידה היתה הצהרות המועמדים לנשיאות בארה"ב על מחיריהן הגבוהים של התרופות, וההבנה שיקשה על החברות להעלות את המחירים כפי שהיה בעבר.
אבל היתה עוד סיבה שהביאה את המניות של טבע מיילין ופריגו לרדת הרבה יותר מכלל מניות ענף התרופות: שורה של רכישות לא מוצלחות שביצעו החברות. כך, לדוגמה, מי שהשקיע במניית טבע 100 אלף שקל בתחילת השנה, נותר בסוף השנה עם 57 אלף שקל בלבד. לטבע, מיילן ופריגו משקל גדול בתיקי ההשקעות ובתעודות הסל העוקבות אחר המניות המובילות בבורסה בתל אביב. כתוצאה מכך, השפיעה הצניחה במחירי המניות על הכיס של מאות אלפי ישראלים.
כדאי לזכור שלא כל מי שהשקיע בבורסה בת"א הפסיד. מי שהשקיע את 100 אלף השקלים שלו במדד מניות הבנקים בת"א הרוויח כ-15 אלף שקל, מדד נדל"ן-15, שמניותיו נהנו גם השנה מהריבית הנמוכה, הניב רווח של כ-17.6 אלף שקל (17.6%), ומדד הגז והנפט עלה בכ-19% (רווח של כ-19 אלף שקל) על רקע עליית מחירי הנפט, אישור מתווה הגז בלוויתן והתקדמות במימון ההקמה של המאגר.
מי שהשקיע בעיקר במניות של חברות קטנות ובינוניות בבורסה בתל אביב רשם גם הוא רווח נאה: השקעה במדד מניות היתר הניבה רווח של 18 אלף שקל (18%) והשקעה במדד ת"א 75 הניבה תשואה נאה של 17% - כלומר, 100 אלף השקל צמחו ל-117 אלף שקל.
רווח של 11 אלף שקל בניו יורק ושל 50 אלף שקל ברוסיה
ומה הניבו שוקי המניות מעבר לים? מי שהשקיע בתחילת השנה 100 אלף שקל בבורסה האמריקאית באמצעות מדד S&P-500 הרוויח כ-10.5 אלף שקל ב-2016, לאחר שהמדד עלה בכ-11%. השקעה בשוק המניות הבריטי, באמצעות מדד הפוטסי, הניבה כ-12%. מדד המניות בסין, לעומת זאת, ירד בכ-10%.
רווח נאה רשם מי שהשקיע בברזיל וברוסיה: מדד המניות של מארחת האולימפיאדה עלה בכ-35% ואילו מדד המניות הרוסי הוסיף לערכו כ-53% - כלומר, מי שהשקיע שם יראה בסוף השנה 135 אלף שקל ו-153 אלף שקל, בהתאמה.
סחורות: השנה של הנפט
הבורסות שהניבו את הרווחים הגבוהים ביותר למשקיעים נמצאות בכלכלות שמתבססות על ייצוא סחורות, כמו ברזיל ורוסיה - ולא בכדי. הסחורות היו נותנות הטון העיקריות ב-2016, ומרביתן עלו בעשרות אחוזים, כשבראשן הנפט. חלק מהעליות החדות ניתן להסביר בכך שמחיריהן החלו את השנה בנקודת פתיחה נמוכה מאוד. גם במחירי הסחורות בלטה התנודתיות, אולם מי שהתמיד ולא פרש בדרך, יכול לחייך בסוף השנה.
הנפט פתח את השנה במחיר של כ-37 דולר לחבית וירד בפברואר-מרץ לסביבות 30 דולר. מאז התחזק מחיר הנפט ועל רקע הסכמות לקיצוץ התפוקה, הוא נסחר ביותר מ-50 דולר לחבית. במלים אחרות, מי שהשקיע בנפט 100 אלף שקל בתחילת השנה ויממש את השקעתו בסוף השנה, יקבל כ-147 אלף שקל.
איגרות חוב: אכזבה למשקיעים באג"ח ממשלתיות
בשנים האחרונות, על רקע מדיניות מוניטרית מרחיבה בארץ ובעולם, היו איגרות החוב הממשלתיות מנוף לתיק ההשקעות, והתאפיינו בתנודתיות נמוכה. ואולם, בשנה החולפת התהפכה המגמה, ודווקא איגרות חוב של חברות (אג"ח קונצרניות) היו השקעה טובה בהשוואה לאג"ח ממשלתיות, מה שהשתקף בצמצום מרווח התשואות בין אג"ח קונצרני לבין אג"ח ממשלתי.
מי שהשקיע 100 אלף שקל באג"ח ממשלתיות צמודות מדד, נשאר בסוף השנה עם רווח צנוע של כ-700 שקל, ואילו מי שהשקיע במדד תל בונד 60, המאגד 60 סדרות אג"ח חברות צמודות מדד, מהגדולות בבורסה בתל אביב, יראה בסוף השנה רווח של כ-2,300 שקל.
הסיבות להיפוך מגמה זה מורכבות - החל מסביבת ריבית אפסית בארץ ובעולם והעדר אלטרנטיבות להשקעה סולידית, וכלה בירידה בפרמיית הסיכון המיוחסת לחברות, עקב עלייה באיכות החוב הקונצרני. ברקע, חל שיפור באיתנות החברות והערכה שמרבית הסדרי החוב כבר "מאחורינו".
מטבעות: השקעתם בדולר? הפסדתם
כפי שחש היטב כל ישראלי שטס לחו"ל השנה, השהות בלא מעט יעדים בחו"ל הוזלה. לכך אחראי בין היתר השקל, שהתחזק השנה בכ-5.4% מול היורו ובכ-1.3% מול הדולר. העוצמה של השקל נובעת משילוב של גורמים כגון מדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק האירופי, שמובילה להחלשת היורו ביחס למטבעות העיקריים בעולם, והשקעות בחברות היי-טק ישראליות (מה שמזרים דולרים למשק).
לדולר היתה שנה לא רעה ביחס למטבעות העיקריים בעולם, ובראשם היורו, שמולו התחזק הדולר בכמעט 4%. אבל אם השקעתם 100 אלף שקל בדולר בתחילת השנה, הפסדתם. הסיבות לכך הן האירועים הבינלאומיים שצוינו בתחילת הדברים וכן הכניסה למתווה של העלאת ריבית בארה"ב.
מה צפוי ב-2017?
בחירת טראמפ השפיעה גם על הערכת הבנק המרכזי בארה"ב, והוא הודיע בשבוע שעבר על העלאת ריבית בשיעור של 0.25%. ההעלאה כשלעצמה לא הפתיעה את השווקים, כי אם הערכת הפד ולפיה מספר העלאות הריבית ב-2017 יהיו גדול יותר מכפי שחזה קודם. ככל הנראה נובעת הערכה זו מההבנה שמימוש תוכניות טראמפ עשוי להגביר את האינפלציה. השווקים הגיבו בירידות מחיר באג"ח ובמניות ובהתחזקות נוספת של הדולר.
סביבת המאקרו בישראל נוחה: הצמיחה גבוהה יחסית למדינות מפותחות, ואילו האבטלה והאינפלציה נמוכות. עם זאת, הצמיחה נשענת על צריכה פרטית ובשלב זה לא ניתן לראות עלייה מובהקת בהשקעות.
שוק המניות בארה"ב נשען על הערכה כי מדיניות טרמאפ תוביל לצמיחה ותישען על הקלות במיסוי. עם זאת, צריך לזכור כי התחזקות הדולר תפגע דווקא ביצואניות אמריקאיות. כמה אינדיקטורים מצביעים כי תמחור המניות בארה"ב "מתוח". מדד S&P500 נסחר במכפיל רווח של 18.5, הגבוה בעשור האחרון.
אצלנו, לעומת זאת, תמחור המניות יחסית נוח, הן ביחס לצמיחה והן ביחס לתמחור בחו"ל. מרבית המניות הגדולות נסחרות במכפיל רווח שנע בטווח 10-15. עם זאת, הסביבה הרגולטורית מאתגרת במרבית הענפים וכתמיד יש ליחס לישראל פרמיית סיכון.
אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נסחרת בתשואה שנתית של 2.25%, נמוכה מהמקבילה האמריקאית. עם זאת, האינפלציה והגירעון בישראל צפויים להיות נמוכים יותר בישראל (כאמור, ככל שטארמפ יממש הצהרותיו) וכן בטווח הקצר צפויות העלאות ריבית בארה"ב, בעוד חוזקו של השקל יקשה על העלאת הריבית על ידי בנק ישראל בשנה הקרובה. האג"ח הקונצרני בדירוגים בינוניים בארץ נסחר במרווחי תשואה נמוכים לאלה של אג"ח קונצרני אמריקאי בדירוגים בינוניים, כשהמגוון, הפיזור והאיתנות של חברות אמריקאיות עדיפים.
הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר באנליסט אי.אמ.אס שירותי ניהול השקעות בע"מ, המנהל את קרן הנאמנות אנליסט מניות ממוקדת. חברות הקבוצה מחזיקות בניירות שהונפקו על ידי חברות המוזכרות במאמר. לכותב אין עניין אישי באמור לעיל. אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ אישי המתחשב בצרכיו ונתוניו של כל אדם. האמור לעיל כולל דעות, הערכות ואומדנים ואינו מתיימר להיות ניתוח מלא של כל הנסיבות והעובדות הקשורות בו, אשר אף עשויות להשתנות מעת לעת.