לא הופתענו: מדד חדש מצביע על אי שוויון בשוק העבודה

מדד הגיוון החדש של נציבות שוויון הזדמנויות מראה כי נשים סובלות מפערי שכר גדולים, בדומה לערבים ולילידי אתיופיה. ערבים וילידי אתיופיה מיוצגים ייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא-איכותית ושכר נמוך מאד, ובמקביל מיוצגים ייצוג חסר בענפים בעלי שכר גבוה

(צילום: shutterstock)

מדד חדש ומקיף של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה מאשש לראשונה את מה שכולנו מרגישים: ישנן אוכלוסיות שלמות המודרות מענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה או נמצאות בייצוג יתר בענפים המציעים תעסוקה לא איכותית.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

כרטיס ביקור דיגיטלי - כל עסק חייב אחד כזה

בשיתוף MYB
לכתבה המלאה

"מדד הגיוון" פותח על ידי צוות חוקרות מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. הוא בחן את ייצוגן ורמות השכר של חמש אוכלוסיות: נשים, ערבים, חרדים, ילידי אתיופיה ובני 45 ב-20 ענפי כלכלה מרכזיים, המייצגים מחצית מסך השכירים בשוק הפרטי. נתוני המדד נסמכו על דיווחי המעסיקים (טופס 126) למס הכנסה לשנת 2014.

נשים מרוויחות 50% פחות מגברים בענף הביטוח

הנשים בישראל מיוצגות בשיעור נמוך בחלק מענפי הכלכלה בהם רמת השתכרות גבוהה, דוגמת תכנות מחשבים, ייצור מחשבים ומחקר מדעי ופיתוח. בענפים אלה בולט גם חוסר השוויון ביחס השכר בין גברים לנשים. עורכות המדד מסבירות כי נתון זה נובע ככל הנראה מכך שנשים מועסקות בתפקידים זוטרים ובדרג הביניים ומאיישות פחות את תפקידי הניהול. עוד עולה מהמדד כי ייצוג גבוה אינו מבטיח שכר שוויוני. המדד מלמד לדוגמא כי בענף הביטוח וקרנות הפנסיה, שיעור הייצוג הנשי הוא הגבוה ביותר, אך הוא גם הענף בו רמת השוויון בשכר היא הנמוכה ביותר.

פערי השכר משתנים משמעותית לפי גודל הארגון ולרוב הם גדולים יותר בארגונים קטנים

בענפי 'צווארון לבן' פערי השכר בין גברים לנשים בארגונים גדולים (מעל 100 מועסקים) קטנים באופן משמעותי מפערי השכר בארגונים קטנים ובינוניים. נשים מרוויחות 50% מגברים בארגונים קטנים וקטנים מאד בענף השירותים הפיננסיים, לעומת 30-35% בארגונים גדולים וגדולים מאוד. הדפוס הזה דומה גם בענף אדריכלות והנדסה אולם שם ההבדלים בפערי השכר לפי גודל הארגון יותר מתונים. כך למשל בארגון בו מועסקים בין 51-100 עובדים, שכרה החודשי הממוצע של אישה יעמוד על 14,021 שקל לעומת שכר של גבר שיעמוד על 29,326 שקל..

בהיי טק - רק יהודים (צילום: shutterstock)

רק 2% מכלל המועסקים בענפי ההיי-טק הם ערבים

לערביי ישראל ייצוג יתר בענפי ה"צווארון הכחול" - בהם רמת ההשתכרות נמוכה, מקצועות דוגמת ענף הטקסטיל, מסחר סיטוני וקמעוני בכלי רכב ושירותי תחזוקה וגינון. בענפי ה"צווארון הלבן", דוגמת ענף הביטוח, תכנות מחשבים, ייצור מחשבים ותרופות, ייצוג האוכלוסייה הערבית נמוך משמעותית. המדד מלמד לדוגמא כי בענפי תכנות וייצור מחשבים, בהם ייצוג הערבים הוא הנמוך ביותר, שכר הערבים מהווה 55%-60% בלבד משכרם של יהודים. ענפים נוספים בעלי פערים בולטים ברמת ההשתכרות: שירותי אדריכלות והנדסה.

פערי השכר בארגונים בינוניים בין גברים יהודים וערבים הם הגבוהים ביותר. כך למשל, בענף מחקר מדעי ופיתוח, שבו רמת ההשתכרות היא הגבוהה ביותר מבין 20 הענפים, בארגונים בהם מועסקים 51-100 עובדים, גבר יהודי מרוויח בממוצע 28,696 שקל לחודש לעומת גבר ערבי שמרוויח 7,658 שקל בלבד.בארגונים גדולים מאוד או קטנים מאד פערי השכר נמוכים יותר.

ייצוג יתר ל ילידי אתיופיה בענפי 'צווארון כחול' וייצוג חסר בענפים בעלי השתכרות גבוהה

ילידי אתיופיה חווים פערים גבוהים יותר אף מהפערים הנצפים בקרב הערבים והם מיוצגים ייצוג יתר בענפי ה"צווארון הכחול" דוגמת שירותי תחזוקה וגינון, שירותי תעסוקה וייצור מזון ותרופות. בענפים בעלי רמת השתכרות גבוהה, דוגמת ענף ההפקה, ענפי מחקר מדעי ופיתוח ותכנות מחשבים, ייצוג ילידי אתיופיה נמוך במיוחד.

שוויוניות בשכר החרדים מעט גבוהה יותר מזו של ערבים וילידי אתיופיה

חרדים נמצאים בייצוג חסר בענפים שבהם רמת ההשתכרות גבוהה מאוד כמו מחקר מדעי ופיתוח, ייצור מחשבים ותרופות, וכן בענפים שבהם השכר נמוך מאוד כמו גינון ותחזוקה. יחד עם זאת, מבחינת השוויוניות בשכר, מצבם של החרדים מעט טוב יותר ממצבם של ערבים וילידי אתיופיה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהפערים בין חרדים ליתר היהודים בענפים בהם השכר גבוה, נמוכים מבקבוצות האחרות, אם כי הם עדיין משמעותיים מאד. בדירוג הייצוג, חרדים זוכים לייצוג גבוה בענפי כלכלה ברמת השתכרות בינונית-גבוהה כמו הוצאה לאור ושירותי משפטים וחשבונאות.

קורא לראשי המשק לפתוח את השערים. ראובן ריבלין (צילום: נועם מושקוביץ)

בני 45 ומעלה - האפליה באה לידי ביטוי בעיקר בייצוג שלהם ופחות בשוויון בשכר

בני 45 ומעלה, סובלים מייצוג נמוך בענפים בעלי יוקרה ובולטות ציבורית דוגמת פרסום, שירותי תקשורת, תכנות ושירותים משפטיים וחשבונאות, זאת לעומת ייצוג גבוה בענפי "צווארון כחול" דוגמת תעשיות מתכת, ייצור טקסטיל, תחזוקה וגינון . יחד עם זאת, כמעט בכל הענפים, למעט שניים (שירותי תעסוקה, תחזוקה וגינון), שכרם הממוצע גבוה ביחס לקבוצת ההשוואה שלהם (בני 44 ומטה). נתון זה משקף את העובדה כי השכר והדרגה הארגונית נוטים לעלות עם הגיל. מהמדד עולה כי התופעה של אפליית עובדים מבוגרים בשוק העבודה באה לידי ביטוי בעיקר בהיבט של ייצוג ולא במידת השוויוניות בשכר.

נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר כי "הרחבת מעגל המועסקים, מיצוי הכישרון הישראלי בכל מקום בו הוא נמצא - חיוניים לכל חברה שרוצה לצמוח ולהתחרות בעידן של חדשנות. לאורך זמן, מעסיק שלא ידע לגייס עובדים מהציבור החרדי ומהחברה הערבית פשוט לא יוכל להתחרות. כפי שגם הכלכלה הישראלית לא תחזיק מעמד ללא השתלבות אפקטיבית של ציבורים אלה". לדבריו, "כולנו יודעים לשנן, שההון האנושי היה מאז ומעולם הקלף הכלכלי המרכזי שלנו. ההון האנושי הזה אינו תחום בשבט מסוים, בקהילה או באזור. לכישרון הישראלי, אין צבע עור, כפי שאין לו העדפה דתית או לאומית. הדרך לשינוי המגמה במספרים שפגשנו כאן היום, הדרך לשינוי כלכלי וחברתי אמיתי ומעמיק עוברת בראש ובראשונה דרך יצירת המחויבות אצל אלה העומדים בשער. אצל אלה המחליטים אם לפתוח אותו, או להשאיר אותו סגור.

אני קורא שוב מהבית הזה היום לראשי המשק, הצטרפו אלינו. פתחו את השערים. פתחו את השערים בפני החברה החרדית, בפני החברה הערבית, בפני קהילת יוצאי אתיופיה, הירתמו למשימה של שילוב אמיתי של כל חלקי החברה הישראלית בתעסוקה הולמת, במשרות של הובלה, פיתוח וניהול. אתם הקטר של המשק. ההכרעות שלכם קובעות את העתיד של כולנו".

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר כי "רווחתו של אדם קשורה קשר ישיר ליכולתו להשתלב במעגל התעסוקה ולמצות את הפוטנציאל האישי שלו ואת יכולת ההשתכרות. ככל שיותר קבוצות, נשים וגברים מכל המגזרים ישתלבו בשוק העבודה כך כולנו נרוויח. מדד הגיוון מציג תמונת מצב מדאיגה בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה הישראלי, ומחובתנו לפעול כדי לשנות את פני הדברים ולאפשר לאזרחים שמעוניינים לקחת חלק ולתרום מכישוריהם לחברה, לעשות זאת ללא כל מחסום או אפליה. אני קורא לכל המעסיקים לעודד גיוון בהון האנושי ולסייע לנו להעניק הזדמנות שווה לכל האוכלוסיות".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: "בשנים האחרונות אנו יותר ויותר מבינים שאפליה היא תוצר של מה שאנשים טובים עושים, לא בהכרח תוצר של רוע מכוון. אפליה מתרחשת גם בגלל מנהגים והטיות שאנו לא מודעים להם. מקום העבודה הוא נקודת מפגש בין אוכלוסיות שונות, ולכן הוא חממה מצוינת לתיקון אותן הטיות ומנהגים למען גישור על פערים חברתיים. גם כיום, מעסיקים עדיין נוטים להעסיק את מי שדומה להם, במקרים רבים לא מתוך אפליה מכוונת אלא מתוך חוסר מודעות. 'מדד הגיוון' מעמיד ראי מול פניהם של מעסיקים בתחומים שונים במשק, כך שיוכלו לשאת על כתפיהם את האחריות החברתית לשלב מגוון אוכלוסיות ולקדם שוויון חברתי, שהוא אינטרס לאומי מהמעלה הראשונה. הנציבות מציעה למגזר העסקי סיוע וכלים אופרטיביים ליצירת גיוון. אני מאמינה כי התגייסות מרצון של מעסיקים ליצירת שוק עבודה שוויוני תוביל לתוצאות משמעתיות ויעילות לאורך טווח".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully