ממברשת שיניים ועד ארון בגדים - כל פריט ופריט שבו אנו משתמשים בחיי היומיום תוכנן בקפידה רבה לפני שנוצר במפעל. מאחור התכנון של כל מוצר עומד מעצב תעשייתי, אחד המקצועות שהפכו לפופולריים ומבוקשים מאוד בשנים האחרונות. מה ההיצע התעסוקתי שקיים היום בשוק העבודה למעצבים הצעירים כמה יוכלו להרוויח?
כמה מרוויח מעצב תעשייתי מתחיל?
על מנת להבין את מדרגות השכר בתחום, חשוב לדעת כי לסטודנטים המסיימים לימודי עיצוב תעשייתי קיימות שתי אפשרויות תעסוקתיות עקריות - להשתלב כמעצב בסטודיו לעיצוב או לעבוד כמעצב בחברה תעשייתית. מה היתרונות והחסרונות של כל בחירה?
"במקרים רבים, התנאים הסוציאלים וגם השכר שמשולם בחברות גבוהים באופן בלתי מבוטל מזה שמשולם בסטודיו", אומר עופר דהן, שותף בסטודיו "למה" שמתמחה בעיצוב מוצר בתחום האלקטרוניקה והמכשור הרפואי. "כמו כן, שעות העבודה של בוגר טרי ללא ניסיון בסטודיו יעמדו בשנים הראשונות על 11 שעות עבודה ביום ואילו בחברה תעשייתית, ייתכן שמעט פחות. אולם, בניגוד לעבודה בחברה כמעצב, בוגר לימודים שהתקבל לצוות מעצבים בסטודיו ייחשף במהלך עבודתו לשורה ארוכה של מוצרים ואתגרים שנובעים מהרבגוניות של הפרויקטים בהם יהיה מעורב, בעוד שלרוב מעצב בחברה תעשייתית ייחשף להליך עיצוב ופיתוח של מוצרים מסוג מסוים. יש לזה השפעה מכרעת על המשך האופק התעסוקתי שלו שכן עובד בחברה שירצה לאחר מכן לעבור ולעבוד בסטודיו, עלול להיתקל בקשיים למצוא מעסיק שיסכים לקלוט אותו, בשל ניסיונו שמסתכם במוצרים מסוימים".
מסקר שערכה חברת עוקץ מערכות שעוסקת באספקת פתרונות ממוחשבים בתחום כוח האדם עבור וואלה! עסקים, באמצעות עיבוד תלושי שכר של 104 מעצבים שמועסקים ב-69 חברות ובתי עסק בתחום בישראל עולה כי את השכר הכי גבוה בתחום מרוויחים מעצבים תעשייתיים המועסקים בחברות היי טק. מדובר בפער של כ-30% בין חברות היי טק לסטודיו וחברות לואו טק בתחום - בעוד השכר בסטודיו הוא הנמוך מכולם. מעצב תעשייתי מתחיל ירוויח בין 5,000 ל-6,000 שקלים בסטודיו, בין 6,000 ל-6,500 שקלים בחברת לואו טק, ובין 8,000 ל-9,000 בחברת היי טק.
מעצב בעל ותק של מעל לחמש שנים ירוויח כ-10,000 שקלים בסטודיו, 11,000 שקלים בחברת לואו טק, ו-14,000 בחברת היי טק. מעצב תעשייתי שצבר ותק של מעל 15 שנים יכול להרוויח סביב 14,000 שקלים בסטודיו לעיצוב, בהייטק המשכורת יכולות להגיע גם ל-20,000 שקלים ואפילו יותר.
"מתוך 33 בוגרים שסיימו את לימודיהם בבצלאל רק 10 עוסקים בעיצוב, והסיבה לכך היא תקרת הזכוכית והעדר אופק תעסוקתי משמעותי בתחום", מוסיף דהן. "גם אחרי 15 או עשרים שנות ניסיון, בהנחה כי לא ניתבת את הקריירה שלך למסלול של עצמאי, המקסימום שאליו תוכל להגיע זה להיות מנהל סטודיו. אין אופק מעבר לכך וגם השכר שמשולם אינו גבוה ומשקף את רמת הניסיון".
מחסור במקומות עבודה
הפופולאריות של התחום לא עשתה חסד עם מאות הסטודנטים שמסיימים את הלימודים ומחפשים להשתלב בשוק העבודה, שסובל מהיעדר היצע ומחסור במקומות עבודה.
"בכל פעם שאני מפרסם משרה אני מקבל מאה קורות חיים ואף יותר", מספר דהן. " קיים מחסור במקומות עבודה שיקלטו את המוני הבוגרים של התחום יש להערכתי 5 משרדים גדולים מאוד בישראל ועוד כמה עשרות משרדים קטנים וכמובן את המשרות בחברות עצמן"
גם ספי חפץ ,ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל ושותף בחברת i2d, העוסקת בעיצוב תעשייתי, מסכים כי יש פער משמעותי בין היצע המשרות למספר מחפשי העבודה אולם מסביר כי המוכשרים, בהחלט יוכלו לפלס את דרכם לתוך התחום.
אז מה בכל זאת מניע את הצעירים לבחור במקצוע הלא מתגמל? לדברי חני חלפון, המעצבת הראשית של חברת הרדור המתמחה בייצור ארונות הזזה, מדובר ככל הנראה בשליחות ואתגר אישי: "ההבנה כי אני מפתחת מוצר בעל ערך מוסף משמעותי לצרכנים בהחלט מביאה סיפוק אדיר. מלבד חשיבה יצירתית שקיימת בתחומים רבים, כאן אני גם צריכה להגדיר את הצורך של המשתמש ולמצוא לכך מענה וזו משימה מאתגרת מאוד. מעצב מוצר עוסק במציאת פתרונות שיקלו לצרכנים על החיים ולכן אני סבורה שיש לו תפקיד מכריע בחיי היום יום של הציבור ומבחינתי זה גנרטור חזק שמניע אותי".
בנוסף לתחושת הסיפוק, לטענת חלפון, היא עוסקת במקצוע בעל חשיבות עליונה גם בתוך הדינמיקה הפנים אגרונית: "מעצב מוצר זו פונקציה מאוד חשובה בתוך הארגון שכן להחלטות שהוא מקבל יש השלכת כספיות משמעותיות. הוא הגורם שעליו סומכים כי יידע לקלוע לטעם ולצורך של הצרכן ובו נותנים את האמון שיידע להיות פורץ דרך ולהתאים את המוצר לצרכים של השוק. הוא זה שצריך להתאים את הפתרון כך שיכלול מענה ויזואלי וטכני גם יחד. זו משימה מאוד לא פשוטה".
"מדובר במקצוע הכי אינטרדיספלנרי שקיים כיום, והוא נותן אפשרות לעוסקים בו לשנות לאנשים את החיים ולספק פתרונות יצירתיים לחיים נוחים הרבה יותר", מסכם פרץ. "צריך להבין כי אין מוצר שאין מאחוריו מעצב ומדובר בפונקציה מאוד בכירה בארגון שיש לה כוח רב והיא למעשה אמורה לשבת עם ההנהלה הבכירה ולגבש אסטרטגיה. מדובר על מקצוע הוליסטי שמעמיד את העוסק באתגרים תכופים ובהחלט אינו מתאים למי שאין לו יכולת חשיבה מפותחת מאוד. זה מקצוע שקמים אליו בבוקר עם תשוקה ובוחרים בו מהסיבה הזו. אני תמיד אומר לכל הסטודנטים שלי שאם השיקול הכלכלי הוא השיקול היחיד מבחינתם שילכו לעבוד בהיי טק".