פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרונה מרקט סימנה את הכיוון: הישראלים נוהרים לשווקים

      השווקים המסורתיים איבדו עם השנים את הרלוונטיות שלהם עבור הצרכנים, ובמקומם צצו שווקים מודרניים שמשלבים מתחמי בילוי קולינריים לצד דוכנים וחנויות לרכישת מוצרי בסיס. סקרים שבדקו את עמדות הקהל מחוץ לאזור המרכז מצביעים על קונספט מנצח שקורץ ללא מעט יזמים נמרצים

      סניף "הנריס" בשרונה מרקט (מגד גוזני)
      שרונה מרקט (צילום: מגד גוזני)

      השווקים הפתוחים המסורתיים, כמו שוק הכרמל, מחנה יהודה, שוק רמלה-לוד, הגיעו לפני עשור לשפל במכירות. הישראלים שינו את הרגלי הצריכה והבילוי שלהם והעדיפו להגיע לסופרמרקטים ענקיים. בניסיון להתמודד עם הירידה הזו החלו שווקים אלה, בזה אחר זה, לפנות לקהל עם הצעה חדשה: לא עוד מקום פרקטי לרכישת מוצרי יסוד הביתה, אלא מקום שמציע חוויה של ממש – קולינריה לצד בילוי ופנאי. השוק הראשון שעשה את המהפך היה מחנה יהודה בירושלים, עם פתיחתם של מסעדות, בתי קפה, בארים ומקומות בילוי שמשלבים אוכל טוב ומוסיקה, לצד איטליזים, דוכני ירקות ופירות וחנויות בוטיק למוצרי מזון.

      לקריאה נוספת:


      שאלת מיליון היין: אז כמה יעלה לכם טיול ביפן
      תנאים כמו בהיי-טק: כך תתקבלו להתמחות במשרד עורכי דין מוביל
      קופת גמל או תכנית חיסכון? מה עושים עם 50 שקל בחודש

      השלב הבא היה הקמת שווקים מודרניים, דוגמת שוק הנמל ושרונה בתל אביב, שוק צפון ושוקי האיכרים בקרית אונו וברמת השרון. ממש לאחרונה הצטרפו לשווקים המתעוררים האלה גם שוק כפר סבא שעבר מתיחת פנים והחולה מרקט בעמק החולה שנפתח בחודש החולף.

      "מאז שנת 2000 ניתן להבחין במגמת הירידה בביקור בשווקים המסורתיים", אומרת רינה דגני, מבעלי חברת גיאוקרטוגרפיה. "מנתונים שאספה החברה עולה כי בשנת 2000, 40% מהציבור נהג לרכוש מוצרי מזון ולערוך קניותיו בשוק הפתוח המסורתי. חמש שנים לאחר מכן, ב-2005 ירד שיעור הציבור שהגיע לשווקים ל-35% וב-2009 נרשם שפל במספר הרוכשים מזון בשווקים - 30% בלבד. בתוך פחות מעשור ירד מספר המבקרים בשווקים ב-25%. מאז השתנה המצב והשנה כבר מחצית מהציבור דווחו כי ביקרו בשווקים שונים".

      "בני ה-25-30 כיום, כמעט שלא זוכרים את חוויית מהשוק של פעם, כמו זו שהכירו הוריהם. מבחינתם, שוק הוא מתחם שהתמהיל שלו דומה לשרונה, כזה שמציע לרכוש מזון ופרודוקטים בשילוב חוויית אכילה ובילוי בחוץ", אומרת דגני.

      חברת גאוקרטוגרפיה בדקה מה עמדות הקהל ביחס לפתיחת שווקים מודרניים בכמה יישובים בישראל ומצאה כי להקמת שוק בקניון הזהב צפוי עתיד ורוד. ממצאי הסקר עלה כי 80% מתושבי מרחב ראשון לציון יבקרו בשוק, כ-65% מתושבי ראשל"צ, חולון והסביבה, צפויים לבקר בו בתדירות גבוהה של פעם בחודש, וכרבע מתושבי אשדוד, אשקלון מודיעין והסביבה.

      השוק העיראקי במחנה יהודה (יח"צ , אפיק גבאי)
      מחנה יהודה (צילום: אפיק גבאי)

      הנתונים האלה מצביעים על הביקוש הגבוה בקרב הציבור הישראלי להקמת שוקי אוכל מודרניים באזורים נוספים. 50% מתושבי אזור השרון, למשל, אמרו כי יבקרו בשוק כזה במידה רבה, הם יגיעו אליו אחת לחודש לפחות, וברוב המקרים הם לא יהיו לבד: 35% ציינו כי יגיעו עם בן הזוג, 20% יגיעו עם בני המשפחה, 20% יגיעו עם חברים ו-25% יבקרו בו לבדם. לשאלה מה יחפשו בשווקים השיבו 60% מהנשאלים – מסעדות ובתי קפה לצד חנויות אחרות כמו מוצרי פארם, מתנות וכדומה.

      היזמים לא נותרו אדישים לשינויים האלה והחלו לפתוח מתחמים קולינריים גם במעגל הרחב יותר של גוש דן. כך למשל דווח לאחרונה על בנייתם של מתחמים בקונספט של קולינריה בפתח תקווה, הרצליה פיתוח, נס ציונה, ראשון לציון (בתוך קניון הזהב) ואפילו במרינה של אשקלון.

      לקראת הקמתו של מרכז שופ TIME בקרית מטלון בפתח תקווה, נבדקה מידת הפופולריות של מתחמי קונספט קולינאריים בישראל בסקר שבוצע עבור חברת "רושו הנדסה ויזמות". בסקר נמצא כי הציבור בישראל מעוניין במתחמי קונספט שמרכזים חנויות ובתי עסק מאותו התחום - קולינריה במקרה הזה - בגלל חוויית הקנייה ולאו דווקא בגלל היכולת להשוות מחירים; ואם אפשר, אז שהמתחם יוקם סמוך למקום עבודתם או מגוריהם - 60%.

      "הייחודיות של המתחם היא שמדובר בקונספט קולינרי שיציע אוכל כשר בלבד, ובכך הוא שונה ממתחמי קונספט דומים בישראל. אנו נמצאים כיום במו"מ עם שפים מובילים המתעניינים במתחם ועם רשתות עוגן קולינריות מובילות", אמר צביקה רושו, מנכ"ל רושו הנדסה ויזמות.

      "ההצלחה של מתחמים כאלה מבוססת קודם כל על קהל "שבוי" של יושבי המשרדים והעובדים במתחמי המסחר הצמודים לשוק המודרני. הם מחפשים פתרונות הסעדה לשעות הצהריים מדי יום וגם דרך לערוך את הקניות בדרך הביתה. שווקים מודרניים מוצלחים בקרבת אזורי תעסוקה שאוכלוסייתם בעלת יכולות כלכליות המאפשרות לאכול בחוץ או לרכוש מוצרי מזון להשלמת הקניות שהזמינו באינטרנט או שקנו במגה סופר בקנייה השבועית. ללא הבסיס של לקוחות תושבי משרדים של חברות מבוססים כלכלית, יתקשה שוק מודרני לשרוד ולהביא לרווחים כלכליים". מסכמת דגני.