פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האי שוויון בישראל רק מתגבר - וזו בעייה של כולנו

      הרע עוד לפנינו: אם מערכת המיסוי לא תשתנה, גם העוני וגם האי שוויון בחברה הישראלית ייעשו הרבה יותר גדולים מכפי שהם היום. וזה צריך להדאיג אתכם גם אם יש לכם כסף

      מתחם התחנה המרכזית הישנה, נווה שאנן, תל אביב. נובמבר 2016 (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)

      בכל דרך שלא נמדוד את זה, נמצא שישראל נמצאת במקום לא טוב למעלה: רמת האי שוויון בישראל היא מהגבוהות בעולם המפותח. בחינה של התפתחות האי שוויון בישראל מלמדת כי ישראל לא היתה מדינה שוויונית כבר בשנות ה-80. הסיבות לפערים הגדולים היו בעיקר הבדלים בהשכלה, במין ובמגזר. ערבים, נשים וחרדים הרוויחו הרבה פחות מגברים יהודים, וככל שההשכלה עלתה , גם השכר היה גבוה יותר.

      לקריאה נוספת:

      קופת גמל או תכנית חיסכון? מה עושים עם 50 שקל בחודש
      באיזה מקצוע תוכלו להרוויח 40 אלף שקל?
      מתברר שהפועלים מצא את הזמן הטוב ביותר להחליף את ארז טל

      אבל מאז 1980 האי שוויון גדל אף יותר ובמהירות. עד שנת 2000 רוב הגידול באי שוויון נבע מגידול באי שוויון בהכנסות ברוטו, כלומר, בשכר לפני מס. זה קרה כי בתקופה זו השכר של עובדי ההיי-טק עלה במהירות. תוצרי ענף ההיי-טק יכלו להגיע לכל העולם במהירות עצומה כתוצאה מהגלובליזציה, ולכן רווחי חברות ההיי-טק עלו לרמה שעד אז אי אפשר היה אפילו לחלום עליה. לעומתם, פועלי מתפרות, בנייה, ושאר העובדים הלא מיומנים מצאו את עצמם ללא עבודה: ברגע שניתן היה לייבא לארץ סחורות כמעט ללא הגבלה, אף אחד כבר לא קנה נעליים תוצרת גלי או בגדים תוצרת אתא.

      הגידול באי שוויון בישראל 1979-2011

      הגידול באי השוויון בישראל 1979-2011 (מקור: דן בן דויד וחיים בליך) (יח"צ)
      (מקור תרשים: דן בן דוד וחיים בליך)

      האי שוויון נטו, לעומת זאת, גדל רק במידה מתונה באותה התקופה. הסיבה העיקרית לכך היא מערכת המיסוי והקצבאות שמנעו מאי השוויון לגדול באופן מהיר מדי עד אמצע שנות ה-2000. מס ההכנסה על בעלי הכנסות גבוהות בשילוב עם הקצבאות לבעלי הכנסות נמוכות גרם לכך שהגידול באי שוויון בהכנסות ברוטו לא תורגם לגידול חד בהכנסות נטו.

      מאז שנת 2000, לעומת זאת, חל מהפך: האי שוויון בהכנסות נטו גדל יחסית מהר, בזמן שהאי שוויון בהכנסות ברוטו אפילו ירד. הסיבה לכך היא תהליכים שעברו על שוק העבודה הישראלי בשילוב עם מדיניות האוצר.

      משרד האוצר, בעיקר מאז הקדנציה של בנימין נתניהו כשר אוצר באמצע שנות ה-2000 שם דגש על צמיחה כלכלית, בין היתר, באמצעות העלאת מסים עקיפים כמו מע"מ ומסי הבלו על דלק וסיגריות, העלאת הארנונה, הורדת מס הכנסה וקיצוץ בקצבאות. הורדת מס הכנסה והקיצוץ בקצבאות הובילו לגידול בתעסוקה, מכיוון שהורדת המס הפכה את העבודה לכדאית יותר - וגם סייעה להכניס לשוק העבודה עובדים ממגזרים שעד אז שיעור העבודה בהם היה נמוך, כמו חרדים ונשים ערביות. כתוצאה מכך ירד האי שוויון הכלכלי, שכן ככל שיותר אנשים מהמעמדות הנמוכים עובדים, האי שוויון בהכנסות ברוטו נמוך יותר.

      מצד שני, הורדת מסי הכנסה עזרה בעיקר לאנשים בעלי הכנסות גבוהות יחסית - והעלאת הארנונה, המע"מ והבלו פגעה בעיקר במעמד הביניים התחתון ובבעלי ההכנסות הנמוכות. השילוב של שני הגורמים האלה הוביל לגידול באי שוויון נטו. למעשה, העובדה שהורדת המסים סייעה בעיקר לבעלי הכנסות גבוהות יחסית הביאה לכך שהאי שוויון בישראל גבוה גם אם מתמקדים רק באוכלוסיה היהודית-לא חרדית. למעשה, חלק גדול מהאי שוויון נובע מהפער בין העשירון העליון לכל השאר, ובעשירון העליון, אין כמעט בכלל ערבים וחרדים.

      את ההשפעה של המדיניות הממשלתית על האי שוויון אפשר לראות בתרשים הבא: הקו הכחול מראה את אי השוויון ברוטו, הקו האדום את האי שוויון נטו, והעמודות האפורות מראות את השפעת מדיניות המיסוי הממשלתית על אי השוויון. אפשר לראות שמאז 2001 השפעת המיסוי על האי שוויון הולכת וקטנה, ולכן למרות שהאי שוויון בהכנסות ברוטו יורד, האי שוויון בהכנסות נטו עולה או נשאר יציב.

      האי שוויון בהכנסות כלכליות (ברוטו), בהכנסות נטו והשפעת מדיניות המיסוי

      אי השוויון בהכנסות כלכליות (ברוטו), בהכנסות נטו והשפעת מדיניות המיסוי (מקור: משה-חנציס, 2016) (יח"צ)
      (מקור: משה-חנציס, 2016)

      התוצאה היא שכיום אנשים צריכים לעבוד קשה יותר כדי לשמור על רמת הכנסה סבירה, כי בעבר ניתן היה לסמוך על תשלומי העברה ועל שיעורי המס שהוטלו על בעלי הכנסות גבוהות כי הם אלה שישמרו שגם אנשים שלא עבדו יישארו במצב יחסית סביר. אבל למרות שעובדים קשה יותר, האי שוויון בהכנסות נטו, כלומר בהכנסות שרואים בכיס אינו קטן ואפילו גדל.

      אין ספק שהמדיניות הממשלתית ביחד עם הצמיחה והגמישות של שוק העבודה בשנים האחרונות הביאו לאחד הניסים הגדולים שחווה המשק הישראלי: המשק מצליח לקלוט כמות גדולה של עובדים ולספק תעסוקה כמעט לכולם. ספק אם זה היה קורה לו מערכת המיסוי היתה אחרת, וחשוב להדגיש כי אלמלא הצמיחה הזאת שנובעת מהגידול בתעסוקה, רמת החיים בישראל היום היתה כנראה דומה או אפילו נמוכה יותר מאשר ב-2011.

      אבל אם גם כאשר שוק העבודה נמצא באחת מתקופות השיא שלו אי השוויון בישראל ממשיך לגדול, נשאלת השאלה, מה יקרה כאשר האבטלה תתחיל לעלות. התשובה היא שאם מערכת המיסוי לא תשתנה, גם העוני וגם האי שוויון יעשו הרבה יותר גדולים מכפי שהם כיום.

      למי שחושב שזה לא ממש משנה כל עוד הצמיחה נמשכת, צריך לזכור שלגידול באי שוויון יש מספר השפעות קשות. הראשונה היא שכאשר האי שוויון גדל, לאלו שנשארים למטה קשה מאד לרכוש השכלה. לכן יכול בהחלט לקרות שחלק מהאנשים שיש להם את הפוטנציאל להצליח ולייצר הכנסות שישפרו את מצבו של המשק כולו יישארו ללא השכלה. שנית, ככל שהאי שוויון גדל, גדל גם הפיתוי לאנשים, כולל בעלי השכלה לצאת לחו"ל, כי אם יש לך השכלה ובכל זאת לא הצלחת להגיע להכנסה גבוהה בארץ, אולי כדאי לנסות בחו"ל. שלישית, ככל שהאי שוויון גדל, גם הפשע גדל, ואז גם רמת החיים של בעלי ההכנסה הגבוהה נפגעת, ואפילו נפגעת קשה.

      למי שחושב שזה לא ממש משנה כל עוד הצמיחה נמשכת, צריך לזכור שלגידול באי שוויון יש מספר השפעות קשות. הראשונה היא שכאשר האי שוויון גדל, לאלו שנשארים למטה קשה מאד לרכוש השכלה. לכן יכול בהחלט לקרות שחלק מהאנשים שיש להם את הפוטנציאל להצליח ולייצר הכנסות שישפרו את מצבו של המשק כולו יישארו ללא השכלה. שנית, ככל שהאי שוויון גדל, גדל גם הפיתוי לאנשים, כולל בעלי השכלה לצאת לחו"ל, כי אם יש לך השכלה ובכל זאת לא הצלחת להגיע להכנסה גבוהה בארץ, אולי כדאי לנסות בחו"ל. שלישית, ככל שהאי שוויון גדל, גם הפשע גדל, ואז גם רמת החיים של בעלי ההכנסה הגבוהה נפגעת, ואפילו נפגעת קשה.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי