פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      5 פסיקות צרכניות שעשו לנו את 2016

      מאות תביעות בענייני זכויות קונים הוגשו בשנה החולפת לבתי המשפט, והצליחו להחזיר לצרכן את התחושה שיש בכוחו להגן על כספו. בחירת עורכי הדין

      פטיש של בית משפט, דצמבר 2011 (יח"צ , עומר מירון)
      (תצלום: עומר מירון)

      2016 תיזכר כשנה שבה סיים את חייו סוכן הביטוח "שוקה", מי שקידם במשך שנים את חברת ביטוח ישיר. באמצע השנה חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את ביטוח ישיר להפסיק את שידור הפרסומות בכיכובה של הקומיקאית שני כהן, וטרף את הקלפים בכל הנוגע לאיזון שבין חופש הביטוי לזכות לשם הטוב. מדובר בפרסומות שנסובו סביב סוכן הביטוח "שוקה", שלא הופיע בעצמו בפרסומות, אך יוצג על ידי מזכירתו הנאמנה באופן שהציג את סוכני הביטוח כאנכרוניסטים, נכלוליים ומגוחכים.

      לקריאה נוספת:
      שאלת מיליון היין: אז כמה יעלה לכם טיול ליפן?
      תנאים כמו בהיי-טק: כך תתקבלו להתמחות במשרד עורכי דין מוביל
      קופת גמל או תכנית חיסכון? מה עושים עם 50 שקל בחודש

      בית המשפט דחה אמנם את טענות לשון הרע של סוכני הביטוח, אך סבר כי הקמפיין מתאר באופן כוזב את פועלם של סוכני הביטוח, וכי בעטיו של הקמפיין עושה ביטוח ישיר עושר שלא במשפט על חשבונם של סוכני הביטוח.

      "התשדירים עשויים באופן מקצועי ומצחיק (סובייקטיבי), מגחיכים את סוכני הביטוח וגורמים להשפלתם כמי שהינם בעלי מקצוע הולך ונעלם וראוי להם שייעלמו כליל מהעולם, בהיותם בבחינת סרח עודף בענף הביטוח שקיומם לא נועד לשרת איש אלא את עצמם", נכתב בפסק הדין שבו נקבע כי מדובר באחד הקמפיינים הפרסומיים האגרסיביים ביותר שנראו במדינתנו.

      נראה כי עיני הצרכנים והקהילה העסקית והמשפטית נשואות להחלטת בית המשפט העליון בערעור שהוגש על פסק דין זה, ושבו צפויות להתברר שאלות עקרוניות רבות ביחס למה שיראו הצרכנים על מסך הטלוויזיה בביתם, וגם על גבולות המותר והאסור במסגרת תחרות חופשית.

      הכותב הוא: עו"ד יוסי מרקוביץ', שותף בכיר במחלקת ליטיגציה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

      אין פטור לתאגידי הענק

      בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בראשותה של השופטת אסתר שטמר, אילצה את פייסבוק (Facebook), להתדיין בארץ ולהשיב לבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה. מכתב התביעה עולה כי החברה הפעילה מנגנון ניטור להודעות הפרטיות של המשתמשים, תוך קריאתן ועשיית שימוש בתוכנן.

      בתגובה לתובענה טענה פייסבוק (Facebook) כי יש לדחות על הסף את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, שכן לבית המשפט בארץ אין סמכות לדון בתובענה. פייסבוק תמכה את טענתה בתנאי ההתקשרות הכלולים בהסכם ההצטרפות לרשות, ולפיהם כל סכסוך בינה לבין המשתמשים יתקיים במקום מושבה של פייסבוק בארה"ב ולפי דין מדינת קליפורניה.

      השופטת שטמר דחתה את טענת פייסבוק וקבעה כי תניית ההתקשרות כאמור מקפחת, ודינה להתבטל. לגישתה, מי שמפיץ את מרכולתו ברחבי העולם צריך להיות נכון להיתבע בכל מדינה שבא הוא עושה עסקים בהיקף משמעותי. פסיקה פרו-צרכנית זו, ופסיקות דומות שניתנו לאחרונה, משדרות מסר חד וברור לתאגידי ענק בינלאומיים שמספקים שירותים בישראל, לפיו הם יהיו כפופים לדין הישראלי גם אם נקבע אחרת בהסכם בין אותם תאגידים לבין המשתמשים בשירותיהם.

      אין ספק שהתגוננות תאגידים בינלאומיים נגד תביעות העלולות להיות מוגשות נגדם בישראל טומנת בחובה עלויות כספיות לא מבוטלות. כל שנותר לנו לראות הוא אם עלויות אלו לא "יגולגלו", בסופו של יום, לפתחו של הצרכן הישראלי.

      הכותב הוא: עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר וראש מחלקת הליטיגציה במשרד איתן מהולל & שדות

      הזכות לפקח על המחירים

      השנה ניתנו כמה החלטות מהפכניות על ידי בתי המשפט ביחס לזכות הציבור לפקח על המחירים שגובה מונופול, ולדרוש פיצוי במקרה שגובים ממנו מחיר גבוה מידי. בין השאר הוגשו תביעות ייצוגיות נגד תנובה, שופרסל, יוניליבר, אוסם, סלקום, המועצה להסדר ההימורים בספורט, נשר, יד-2 וחברות נוספות, וזאת בטענה כי ניצלו את מעמדן המונופוליסטי וגבו מציבור הצרכנים מחיר גבוה מידי על הקוטג', הגבינה הלבנה, הגבינה הצהובה הארוזה, השמנת המתוקה, הפתיתים, המרגרינה, המלט ומוצרים ושירותים נוספים.

      התביעות הוגשו לאחר שבשנה האחרונה התעורר ויכוח ציבורי סביב השאלה מהו מחיר בלתי הוגן וכיצד ראוי לפקח על מונופולים. בתי המשפט כבר לא היססו כבעבר, והשאלה האם המחיר שגובה מופרז או לא היתה במוקד ההחלטות והדיונים של הרגולטורים ובתי המשפט.

      מרבית התביעות הייצוגיות בגין מחיר מופרז הוגשו בחצי השנה האחרונה, ולאחר שבית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קבעו שמונופול אינו יכול לגבות מחיר מופרז מהציבור על מוצריו. בעקבות קביעות אלה ברור לכל כי כל מונופול שיגבה מחיר מופרז חשוף לתביעה של צרכנים, שאינם מהססים להגיש תביעות ייצוגיות בגין התנהגות זו. במקרה שיימצא כי המונופול גבה מחיר גבוה מדי, הוא יידרש לפצות את ציבור הצרכנים שנפגע.

      ההחלטות של בית המשפט אינן מדברות על הקוטג' או מוצרי מזון, אלא על כל המוצרים שבהם לחברה יש מונופול, ולא רק מוצרים בתחום המזון. לכן, ההשלכה של ההחלטות היא על כל תחומי החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

      בתי המשפט בהחלטתם הוסיפו לצרכן את כלי "הפיקוח הצרכני" על מונופולים, כך שאין יותר צורך להסתפק בפיקוח הממשלתי שיש על מחירי הלחם, החלב ומוצרי יסוד אחרים. ההחלטות המהפכניות של בתי המשפט ניתנו בתביעות הייצוגיות שהוגשו על ידי אנשים פרטיים שביקשו למנוע ממונופולים לגבות מחיר מופרז באותם מוצרים שהובילו למחאה החברתית ובכך "עקפו" את הפיקוח הרגולטורי.

      החלטות בית המשפט, והאפשרות להגיש תביעות ייצוגיות בגין מחיר מופרז, מעניקות לצרכן את אותו כוח שביקש לקבל במחאה החברתית. שליטה על חייו והגנה על כספו ומצבו, תוך הימנעות מביורוקרטיה ופוליטיקה.

      בסופו של יום קבע בית המשפט מסלול עוקף מחוקק, שבו הצרכן יוכל להתגונן במחיר המופרז שגובה מונופול. זהו מנגנון ייחודי של "פיקוח מחירים צרכני" שטרם הכרנו.

      הכותבת היא: ד"ר עו"ד חגית בולמש, שותפה ומנהלת מחלקת הגבלים עסקיים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

      תביעה נגד חברות הביטוח

      שופט בית המשפט מחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, דחה השנה הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברות הביטוח מגדל, כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הראל, איילון והכשרה ביטוח. התביעה הוגשה בטענה כי התשלום החודשי הקבוע שגובות חברות הביטוח ממבוטחים על פי פוליסות ביטוח החיים לא חוקי.

      בהליך גישור בתיק הוצעה פשרה לפיה ישלמו חברות הביטוח 100 מיליון שקל ויעניקו מעתה הנחה של 25% בתשלום. ביהמ"ש המחוזי דחה את הפשרה וקבע כי הסדר הפשרה שהושג אינו מהווה הסדר ראוי, הוגן וסביר בעניינם של חברי הקבוצה. במקביל אישר בית המשפט את הבקשה לתביעה ייצוגית, וקבע קביעות מהותיות באשר לאי-חוקיות הגבייה.

      "התזה לפיה חברת ביטוח, כמו גם בנקים, חברות תקשורת, ספקיות אנרגיה וכיו"ב גורמים הקושרים חוזים לאספקת שירותים לטווח ארוך עם עשרות ומאות אלפי לקוחות יכולות לשנות כרצונן את תנאי ההתקשרות, על דרך של הוספת שורת גבייה או הגדלת סכום הגבייה בדיווח ללקוח, אינה מתקבלת על הדעת, וראוי אחת ולתמיד להביא להפסקת ההסתמכות עליה", קבע השופט.

      החלטת בית המשפט היא בבחינת צעד חשוב בקידום השקיפות בביטוח ויש לה השפעה לא מבוטלת על התנהלות חברות הביטוח הגדולות מול המבוטח הקטן. חברות הביטוח מתיימרות למכור ביטוחים שמטרתם היא סוציאלית. עם זאת בפועל הן מוכרות פעמים רבות "חתול בשק", שכן הן ממלאות את חוזי הביטוח בתנאים אחידים ופרטים מייגעים שאינם ניתנים להבנה על ידי האזרח הקטן והפשוט.

      כך קורה שהמבוטח סבור שרכש ביטוח מסוג ומגובה מסוים, אך למעשה , נמכר לו מוצר שתנאיו שונים מאלו שסבר כי רכש ובגובה שונה, שכן הפרמיה שלו ותנאי הפוליסה קבעו דרך חישוב וחלוקה שונה. בהתנהלות זו יש משום עושק של ציבור המבוטחים. בזכות החלטה כגון זו, יש להניח ולקוות כי חברות הביטוח ינקטו משנה זהירות בפעולתן העתידית ויתנהלו בדרך של שקיפות שכן, עשיקת המבוטחים כבר לא תהא משתלמת להן עוד".

      הכותבת היא: עו"ד לימור סלמן, שותפה במחלקת נזיקין וביטוח במשרד גלית קרנר

      חוזה צרכני הוא לא חתונה קתולית

      בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע השנה כי כל בעל זכות נופש רשאי לסיים את ההתקשרות עם קלאב הוטל תוך ויתור על זכותו, ואינו חייב עוד לשלם דמי אחזקה. מדובר בתביעות ייצוגיות שהוגשו בשנים 2009 ו-2011, אך המאבק בין רוכשי זכויות הנופש לבין רשת קלאב הוטל נמשך כבר 16 שנה. זכויות השימוש ביחידות הנופש נרכשו על ידי צרכנים בשנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת.

      בית המשפט פסק כי זכות הנופש היא זכות המוקנית לרוכשים ותשלום דמי האחזקה הוא תנאי למימוש הזכות ואינו חיוב חוזי עצמאי. הרוכשים יכולים לוותר על זכותם בדרך של ביטול חוזה. לא ניתן לחייבם לשלם עבור זכות שלא נעשה בה שימוש ואף אין כל כוונה או רצון לעשות בה שימוש. טענת קלאב הוטל, לפיה מדובר בעסקה כובלת לעשרות שנים, אינה סבירה, יש בה משום חוסר הגינות קיצוני. המדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד שדינה ביטול.

      בפסק הדין קבע בית המשפט כי חוזה צרכני אינו חתונה קתולית, ואינו יכול לכבול את הצרכן לתקופות חיים שלמות, בניגוד לרצונו. הטענה לפיה "יש חוזה" אינה יכולה לעמוד לנצח. בית המשפט קבע כי לא ניתן להטיל על הצרכן חובות תשלום משמעותיות, תוך הצגתן כ"זכות" לטובתו של הצרכן, "זכות" המהווה חיבוק דב של העוסק ושהצרכן היה שש לוותר עליה.

      בית המשפט הטיח ביקורת קשה בקלאב הוטל על התנהלותה, וקבע כי במקרה שהחוזה אינו מתייחס לעניין האפשרות של הצרכן להשתחרר ממנו – הדבר יפעל לטובת הצרכן. יש כאן אמירה נורמטיבית לפיה אם רוצים לכבול את הצרכן ללא אפשרות להשתחרר מהחוזה, לכל הפחות יש לקבוע זאת מפורשות בחוזה.

      בית המשפט קבע כי כאשר שאלה משפטית כבר הוכרעה בין הצדדים במסגרת השלב הראשון של התובענה הייצוגית, אין כל הצדקה לדון בה מחדש במסגרת בירור התובענה עצמה. להחלטה זו יש משמעות רבה בניהולן של תובענות ייצוגיות, באופן שבו ייחסך דיון כפול על אותה שאלה משפטית.

      חשיבות נוספת בהקשר זה היא הקביעה כי יש גבול עד כמה עוסק יכול להלך בין הטיפות, ולטעון טענות שונות וסותרות בקשר לחוזה עם הצרכן בפני ערכאות שונות. בית המשפט קבע לעניין זה כי קלאב הוטל כבולה לטענות הקודמות שלה בעניין, גם אם כעת היא חפצה לטעון אחרת.

      הכותב הוא: עו"ד שלמה מנחם, עורך דין במחלקת הליטיגציה במשרד רון גזית, רוטנברג ושות'