אובדן המזון בישראל השנה מוערך ב-2.4 מיליון טון - כשליש מהיקף ייצור המזון בארץ, כך עולה מהדוח הלאומי ה-2 לאובדן והצלת מזון בישראל שנחשף הבוקר (ג') על ידי ארגון לקט ישראל, בשיתוף BDO זיו האפט במסיבת עיתונאים שהתקיימה במלון הרודס בהרצליה. שוויו של המזון האבוד מגיע ל-19.5 מיליארד שקלים, שהוא שווה ערך ל-675 שקלים לחודש למשק בית בישראל. כמחצית ממזון אבוד זה הוא בר הצלה. 39% מהמזון בישראל מתבזבז במקטע הצרכנות הביתית והמוסדית, כשרוב רובו של הפוטנציאל להצלת מזון טמון בצרכנות המוסדית.
מטבחי הענק של מוסדות כגון מלונות, אולמות אירועים, מקומות עבודה, צה"ל וכו מייצרים כ 30% מהמזון שנזרק, כלומר כ-214 אלף טון בשנה. 71 אלף טון הוא מזון בר הצלה שממנו ניתן לספק 64 מיליון ארוחות בשנה - 175 ארוחות ליום, בשווי 1.1 מיליארד שקלים. בצה"ל בלבד אבדו בשנה האחרונה 15 מיליון ארוחות בשווי 117 מיליון שקלים
"קיומם של עודפי מזון במטבחים המוסדיים הוא בלתי נמנע, בשל הצורך באספקת מזון מגוון בתנאי חוסר ודאות. אולם השלכת המזון העודף הינה איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית", טוען חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO זיו האפט. "הניתוח שלנו מראה על כדאיות גבוהה להצלת עודפי המזון ממטבחי בסיסי צה"ל, בתי המלון ואולמות האירועים והעברתו לנזקקים. כל שקל המושקע בהצלת מזון, משיג תמורה כלכלית ישירה בגובה של פי 3.6. בנוסף, אם נביא בחשבון את ההשפעות החיצוניות - הסביבתיות והחברתיות - התמורה למשק גבוהה עוד יותר ומגיעה לפי7.2 . מבחינה סביבתית, הצלת מזון הינה נוסחה מנצחת, המאפשרת ייצור מזון ללא שימוש מהותי במשאבי טבע, ללא זיהום קרקעות, ללא מים, דשנים וכימיקלים".
הדו"ח מציג את הכדאיות הכלכלית, החברתית והסביבתית של הצלת מזון. עלותו של הצלת קילוגרם מזון מאובדן היא 1.4 שקלים, כאשר שוויו של קילו מזון שניצל הוא 5.4 שקלים. כלומר יש אפשרות לשלש את הרווח הכלכלי על ידי מדיניות הצלת המזון. אולם כאן מתקיים החסם העיקרי ליישום המדיניות כשל שוק. יתכן ושווי השוק של קילוגרם מזון מוצל לא יעלה על עלות ההצלה (1.4 שקל) מכיוון שיתכן למזון הנ"ל פגמים אסתטיים ובעיות תוקף. למרות שמבחינת אותם נזקקים שיכולים לקבל את המזון מדובר במזון בעל ערך תזונתי מלא שווי השוק שלו יכול להיות נמוך. זו בדיוק הסיבה שנדרשת התערבות ממשלתית כדי להנחיל מדיניות להצלת המזון.
"במדינות המערב פעלו רבות בשנה האחרונה בכדי לצמצם בזבוז מזון, ועל ממשלת ישראל ללכת בעקבות מדינות אלו", אומר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "בשנה האחרונה, מאז פרסום דו"ח אובדן והצלת מזון הראשון, הצליח לקט ישראל לקדם את החוק לעידוד הצלת עודפי מזון בכנסת: החוק עבר בקריאה טרומית וכעת הוא ממתין בוועדת עבודה, רווחה ובריאות. לדברי זהו צעד אחד בכיוון הנכון, אך בכדי לקדם את הנושא, יש לקבוע יעד לאומי להצלת מזון, בדומה לזה שנקבע ע"י האו"ם ואומץ ע"י הממשל האמריקני".
על פי הדו"ח, יש לקבוע חובת הצלת מזון כתנאי להשתתפות עסקים פרטיים במכרזים ממשלתיים, בדומה לחוק הפדרלי להצלת מזון הקיים בארה"ב. בנוסף, יש לחייב גופים ממשלתיים ומתוקצבים לתרום עודפי מזון דרך עמותות מזון. ככל שיורחבו מקורות הצלת המזון כך ניתן יהיה לתת ערך כלכלי גדול יותר למינוף.
"הצלת מזון מאפשרת לצמצם את פער אי-הביטחון התזונתי תוך חסכון של כ 73%- מהעלויות למשק. ישנה עדיפות כלכלית מובהקת לתמיכה בנזקקים באמצעות מזון מוצל ולא בכסף, בשל המאפיינים הייחודיים של הפיכת פסולת למזון. בעלות של 810 מיליון שקלים לשנה, ניתן להציל מזון בשווי של 3 מיליארד שקלים ובכך לפתור במלואה את בעיית אי-הבטחון התזונתי בישראל", מסכם הרצוג.