אתה מזרחי? 40% מעובדי ההייטק נתקלו בשאלה דומה בראיון

ענף ההייטק אינו חסין מאפליית עובדים. סקר העלה כי רבים מהמועמדים למשרות בהייטק זכו לשאלות כגון: האם יש לך ילדים? כמה ימי מילואים אתה עושה? בן כמה אתה? ועוד שאלות האסורות על פי החוק

(צילום: ShutterStock)

מאיפה אתה? בת כמה את? יש לך ילדים? כמה פעמים הלכתם לראיון עבודה ונשאלתם שאלות שנראו תמימות ולגיטימיות לכאורה, אולם אסורות על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה? החקיקה נגד אפליה במקומות עבודה בישראל אומנם ברורה ונחרצת, אולם נראה כי בהעדר אכיפה מעסיקים רבים עוברים על החוק באין מפריע. אפילו תחום ההייטק, בעל תרבות ארגונית מסודרת לא חף מאפליה. מנתוני סקר חדש עולה בבירור: רבים ממחפשי העבודה, שהשתתפו בתהליכי מיון בחברות הייטק בחצי השנה האחרונה, מעידים כי נשאלו שאלות מפלות.

עוד בוואלה!

MR. Something lounge - יפני בחליפה ביפו העתיקה

מערכת zap rest
לכתבה המלאה

החוק קובע כי לא יפלה מעסיק בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ-גופית, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים. הסקר בוצע בקרב אנשי הייטק שחיפשו עבודה בששת החודשים האחרונים, חברים בקבוצת הפייסבוק "משרות הייטק ושיווק ללא ניסיון", קהילת חיפוש העבודה ובניית הקריירה שמונה למעלה מ-114,000 חברים.

נתוני הסקר מלמדים כי 39.6% ממחפשי העבודה נשאלו במסגרת ראיון העבודה שאלות מפלות בנוגע לגיל, מוצא, זיקה לדת או ימי מילואים, למרות שחל איסור לשאול את המרואיינים שאלות שנוגעות להיבטים אלו על פי חוק. 28% ממחפשי העבודה העידו כי נשאלו שאלות בנושאים הקשורים למעמדם האישי, כגון, האם המועמד נשוי או הורה? שאלות שאסורות על פי החוק גם הן.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

"מחפשי עבודה פורקים תסכול ומשתפים בכאב חוויות רעות ממיונים למשרות", מספר יואב מלמד, מייסד קבוצת הפייסבוק שניהל את הסקר. "אני רואה את זה בפוסטים ובתגובות על הקיר יום יום ושעה שעה. לכן נראה לי מתבקש לספק להם הזדמנות פז להפיק מזה משהו חיובי לשם שינוי - הצפה של ההפרות הבוטות של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. אני ממליץ למעסיקים ולמגייסים לזכור שהדרך למשרה רצופה מפחי נפש. זה תקף בפרט במציאות התחרותית מאוד בה אנו חיים, שמתאפיינת בחוסר משרות ובעודף מועמדים. חבל שאותם אנשים, שרק רוצים להתפרנס בכבוד בתחום השכלתם, יצטרכו לחוות אפליה פסולה, שלא מכבדת אותם כבני אדם".

מעטים מן המקרים של האפליה מגיעים לבית המשפט, אולם בתי הדין לעבודה מתייחסים לנושא בחומרה רבה. "בתי הדין מבינים כי מדובר בדפוס פעולה שכיח ולא מהססים להשית על מעסיקים מפרי חוק סכומי פיצוי בגובה מאות אלפי שקלים, וזאת כאשר קיימת תשתית ראייתית שמוכיחה כי העובד או מחפש העבודה הופלה", אומר עו"ד אורן טל, מומחה לדיני עבודה. "אנו רואים התבטאויות חריפות של שופטים שמלמדות על מורת רוחם ממנו".

כך למשל נפסק במקרה של אישה הרה כי "אין הדעת סובלת מצב שכזה, וזהו אחד המקרים המובהקים של פגיעה שבית הדין לעבודה צריך לומר את דברו בקול רם וברור. יצא-נא אפוא מסר מאכסנייתנו זו, כי פגיעה באשה המבקשת להתפרנס בכבוד, רק בשל היותה בהיריון, תזכה למענה הולם". חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי הפיצוי כנגד מפר סעיפי חוק זה יהיה לפי שיקול בית הדין. מעבר לפיצוי נזיקי במישור האזרחי, מדובר גם בעבירה פלילית על פי חוק העונשין והמפר מסתכן בכפל קנס העומד על 147,000 שקל.

לדברי עו"ד טל, הסיכון שנוטל מעסיק שמפלה עצום שכן רמת המודעות של הציבור לזכויותיו וללשון החוק גבוהה מאי פעם. אם בעבר עובדים היססו לנקוט בהליכים משפטיים הרי שכיום המציאות מוכיחה אחרת לגמרי. כך למשל, עובדת בחודש ה–3 להריונה שלאחר סיום לימודיה כעובדת סוציאליות חיפשה עבודה והופלתה על ידי 3 מעסיקים שונים: עיריית בני ברק, מחסני כמעט חינם ושופרסל ביג. העובדת הקליטה את כל המעסיקים והגישה את ההקלטות לבית הדין. התוצאה: פיצוי כולל בסך 210,000 שקל לזכות התובעת. במקרה אחר, עובד בן 62 אשר הועסק כמהנדס תעשייה וניהול ונקבע כי החברה הפלתה אותו מחמת גילו וכי פיטוריו לא נבעו מחמת התנהגותו או מעשיו. הפיצוי הכולל שנפסק לזכותו – היה 192,400 שקל.

(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אחת מהטענות של מחפשי העבודה או העובדים היא כי קשה לגבש תשתית ראייתית שמוכיחה כי המעסיק הפלה. כיצד צריך לפעול על מנת לאסוף ראיות לכך?

"חוק שוויון הזדמנויות בעבודה פועל בצורה מעט שונה מיתר חוקי העבודה משום שנטל ההוכחה בו מתהפך. דהיינו, במידה ועובד טוען להפליה, הרי שעליו להראות לבית הדין כי למעסיק לא הייתה סיבה לפטר אותו/ לא לקבלו לעבודה/ לפגוע בתנאיו, ודי בכך כדי להעביר את נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק, שאז הוא זה שיצטרך להוכיח כי לא היה במעשיו משום הפליה. הפיכת נטל ההוכחה משמעותי ביותר בתביעות הפליה, ולא הרבה מודעים לכך, דבר אשר מוביל לעתים לייאוש או ויתור על הליך משפטי מחשש להפסד. בפועל, יש לנסות להקליט כדי ליצור ראייה שתוכל 'לשפוך אור' בבית הדין. חשוב לציין כי על המקליט להיות צד להקלטה כדי שהיא תהיה קבילה. חשוב לנסות לתעד כמה שאפשר, לא רק באמצעות הקלטות, אלא במסמכים, מסרונים, אי מיילים ותרשומות.

לצד זאת, עובד אשר חש כי הוא מופלה לרעה, אל ינסה לתקן את המפלה אותו במשפטים כגון: "אתה יודע שזה לא חוקי ושאתה מפלה אותי בגלל שאני בהיריון?" שהרי אז עלול המפלה "לתקן" את הפלייתו לכאורה ולהציג את פעולותיו בצורה טהורה או שונה במטרה לחמוק מעונש. כמו כן, המציאות מלמדת כי פעמים רבות, שיהוי מצד העובד בנקיטת הליכים מול המעסיק פוגמת בסיכויי תביעתו. לפיכך, על עובד אשר מרגיש כי הוא הופלה לפנות באופן מיידי לייעוץ משפטי לעורך דין המתמחה בדיני עבודה". מסכם עו"ד טל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully